"חשש מהותי שהודאתו - הודאת שווא": בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה היום (חמישי) את רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה ז"ל - אחרי שישב בכלא למעלה מ-15 שנים. זדורוב זוכה בדעת מיעוט של 2 שופטים מול 1, השופטים אשר קולה ודני צרפתי בחרו לזכות אותו, בעוד השופטת תמר ניסים שי קבעה כי זדורוב אשם: "יש בראיות החדשות מעל ומעבר להרשיע ברצח". בהכרעת הדין, שנפרסת על גבי לא פחות מ-700 עמודים, נימקו השופטים את החלטתם. ראש הרכב השופטים, אשר קולה: "אין התאמה בין ממצאי הזירה השונים לבין הודאות הנאשם".
השופט קולה, שהקריא ראשון מתוך פסק הדין ונימק את חוות דעתו, הביע תקווה שההחלטה תרגיע את המעורבים - ואת הציבור: "אנו עוסקים באירוע טרגי שאין דרך לקבלו, תאיר מצאה את מותה בבית הספר שהפך לזירת הרצח. ככל שנקפו הימים העניין הציבורי בפרשה הלך והתעצם, אנו תקווה כי עתה יירגעו הרוחות".
קולה התייחס תחילה לקביעתו של השופט מלצר, שיש לצלול לעומק הסוגיה במציאת דם המנוחה בתא השירותים השלישי. "אדגיש, כי הסוגיות החדשות היוו את ליבת הנימוק למשפט החוזר, הן שהכריעו את הכף, ולפיהן ההחלטה שהנאשם זכאי. קראתי את חוות הדעת של רפ"ק שור והגעתי למסקנה שהיא לא מספקת כלל. לא הוכח מעל כל ספק סביר, ואין התאמה בין ממצאי הזירה השונים לבין הודאות הנאשם".
"עם זאת", המשיך קולה, "בדקתי את הבדיקה המשולשת המפורסמת לאמור מי אמר, מה אמר -מיהו הנאשם שלפנינו?. המאשימה (הפרקליטות) טענה הן בהליכים לפנינו והן במהלכים קודמים, שמדובר ברוצח מתוחכם, מניפולטור פדופיל, סאדיסט. תיארו אותו כסוללה נטענת, פקעת של עצבים, אדם שבקלות מאבד את עשתונותיו".
על דברים אלו אמר קולה: "לא מדובר בסדיסט, לא פדופיל, לא בשחקן שחמט על ולא מניפולטור מתוחכם. לא מדובר במי שתכנן מראש לרצוח ילדה קטנה ומי שנתון להתקפות זעם בלתי נשלטות. לעניין זה שוות תמונות מאלף מילים. צפיתי בשיחותיו של הנאשם עם המדובבים, צפיתי בו במהלך משפט זה וניתן לקבוע באופן ברור שזדורוב אינו שחקן שחמט על נקודה".
"אין עילה לזיכוי הנאשם"
השופטת תמר ניסים שי, שנותרה בדעת מיעוט וקבעה כי זדורוב אשם, נימקה את החלטתה: "בחנתי את הראיות החדשות אשר הוצגו לראשונה בהליך זה כחלק מהמארג הראייתי הכולל ולא במנותק ממנו. זו במטרה להגיע לחקר האמת ולברר בסופו של יום, עם התגבשות תמונת הראיות המלאה, האם הצליחה המאשימה להוכיח את אשמתו של הנאשם. מצאתי כי הראיות שהובאו על ידי המאשימה מהווה מארג ראיות קוהורנטי נטוע ביסודות הדין, בדיני הראיות והשכל הישר - יש בו די מעל ומעבר".
ניסים שי המשיכה לפרט את הנימוקים שהביאו אותה להגיע להחלטה שזדורוב אשם: "הראיות שהובילו למשפט חוזר, לא גובשו ולו בדוחק לתרחיש חלופי לאירוע הרצח". בשלב הזה פרסה השופטת את הראיות שהוכחו בעבר, והזכירה את הודאותו והשחזור. "צפיתי בתיעודו של שחזור זה מספר פעמים והתרשמתי שהוא משתלם עם ההודאה והתוודאות ומשלים אותה לתמונה כוללת לגבי אשמתו של הנאשם. כמו כן, לא מצאתי בסיס לטענות בדבר קיומו של השחזור באופן מוטה או מגמתי ע"י חוקרי המשטרה".
"המשפט החוזר סיפק לנאשם הזדמנות לתת הסבר כן ואמיתי שישכנע כי הודאותיו היו הודאות שווא. הנאשם לא השכיל לנצל הזדמנות זאת, במקום זאת התעלם מגרסאותיו הקודמות כאילו לא אמר דבר בעניין זה בעבר והציג גרסאות חדשות וכבושות וגם אלה לא נמצאו אמינות בעיני והסתברו כשקריות. כמפורט בחוות דעתי, עולים כדי סיוע להודאותיו ורכיבים אחרים מחזקים אותה. נוסף על שקרי הנאשם ניתן למנות את הפרטים הידועים רק למי שביצע את הרצח שנמסרו בהודאותיו ושחזורו וקיבלו עיגון בזירה".
"לגבי מנח המנוחה בעת ביצוע הרצח, ידיעתו שהרצח בוצע בתא שירותים ובאיזה תא. ידיעתו את הפגיעה בגופה של המנוחה, שלא הביאו למותה. ידיעתו לגבי מנעול תא השירותים ובגדיה. תמונת הראיות מקבלת משנה עוצמה לנוכח התנהגותו המפלילה של הנאשם בשעות ובימים שלאחר הרצח ובטרם נעצר. ביטוי לכך נמצא בעדויות בני משפחתו של הנאשם ובעיקר רעייתו. מצב רוחו לאחר הרצח, חששותיו מפני קיום החקירה, מעסיקו ורעייתו".
"בנוסף על כל אלה, בכלל הראיות, אני מוצאת את הראיה של עקבת הנעל שנמצאו על מכנסה של המנוחה. ראיה זו תואמת להפליא את הנאשם לגבי אופן יציאתו מהתא. באשר לזליגת הדם על העקבה, מצאתי לקבל את עמדת המאשימה שכן היא יכלה להתרחש שעות אחרי הרצח וזאת עקב התהוות דם של המנוחה בשעת הרצח וזליגתו משם - בכך נשללה טענת הזזת גופת המנוחה ובגדיה, ובכך נשללה טענת ההגנה לפיה בהכרח כי העקבה הוטבעה על ידי הרוצח".
"לסיום", קבעה ניסים שי, "אני מוצאת לקבוע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את ביצוע רצח הנערה תאיר ז"ל ע"י הנאשם. לו דעתי הייתה נשמעת היינו מאשימים את הנאשם. במחלוקת שנפלה בין חברי בחוות דעתם יש להוסיף - דעתי הנחרצת כדעת חברי היא לזכות את הנאשם".