דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה חשף נתונים חמורים מאוד על התנהלות הצבא בנושא פגיעות מיניות – אחת מכל 3 חיילות הוטרדה מינית השנה, ו-70% מהחיילים שדיווחו על פגיעה מינית העידו שהתלונה שלהם לא טופלה על ידי הצבא. "יש הליכה אחורנית בשנים האחרונות – אנחנו רואים יותר תעוזה ויותר מקרים מחרידים שלא ראינו קודם", מספרת עו"ד שרון זגגי פנחס, התובעת הצבאית הראשית לשעבר.
ענת טדסה שירתה כקצינת קישור כשאחד מחיילי המילואים בבסיס שלה הציע להקפיץ אותה הביתה ברכבו – ותקף אותה מינית. בהתחלה היא התביישה לספר, אבל אז החליטה לשתף את אחראית היוהל"ם, היחידה הממונה על טיפול בפגיעות מיניות בצבא.
"שלחו אותי לקב"נית, שראיתי רק פעמיים", משתפת ענת את תהליך הטיפול שעברה בצבא. "בפעם הראשונה עלתה השאלה - האם אני רוצה להשתחרר מהצבא. על מה? למה שאני אשתחרר מהצבא? אני יצאתי לקצונה באתי לשרת את המדינה כי אני אוהבת אותה. למה שאני אעזוב? אני לא אשמה. אני זאת שנענשת והוא חי את החיים שלו".
אבל אולי הרגע הקשה ביותר שעברה ענת היה כשבישרו לה שלמרות תהליך שעברה והתלונה שהגישה – התיק נגד התוקף שלה נסגר משום שעברו יותר מ-180 יום ממועד שחרורו, ולכן החוק לא מאפשר להגיש נגדו כתב אישום. היא מספרת: "זה היה הרגע שנשברתי, כי פה הרגשתי שלא רק שעברתי את מה שעברתי, שזה גם ככה היה בשבילי טראומה בפני עצמה, חטפתי גם כאפה מהמערכת - מהמערכת שהיא כביכול הייתה צריכה להיות העוגן שלי".
"ברגע שסיפרתי אמרו לי שאני לא להישאר בצבא"
ענת היא לא היחידה שהצבא הציעה לה את לעזוב את הצבא או את התפקיד בעקבות פגיעה מינית – בעוד שהפוגע נשאר בתפקידו. רוני (שם בדוי) הייתה חיילת של סרן בועז אנקרי בפיקוד העורף. על פי כתב האישום נגדו הוא ביצע 21 עבירות מין בחיילות, כולל מעשה סדום ובעילה אסורה תוך ניצול מרות. היא הייתה חיילת בודדה בלי עורף משפחתי וחשבה שזכתה במפקד אבהי ודואג.
"ברגע שסיפרתי הכול אמרו לי שאני לא יכולה להיות יותר בצבא. אמרתי: 'מה עשיתי? למה סיפרתי? איזו טעות'. לא רציתי לצאת מצה"ל, רציתי להישאר בצבא, פשוט לא לעבור את מה שאני עוברת עם המפקד", היא מספרת בכאב.
למרות שכתב האישום הוגש כבר לפני יותר משנה, התיק בעניינו של אנקרי כל הזמן מתעכב ורוני לא מתפקדת. לא רק הוא השאיר בה צלקת, אלא גם המערכת הצבאית שלא טיפלה בה. "העבירו אותי בסיס, ולא המשיכו ללוות אותי. אמרו לי גם שאני צריכה לעזוב את בית החייל. אפילו לא הצלחתי לחשוב לאן אני הולכת. רק הייתי בדיכאון, במיטה, לא יצאתי. ואז בום - נגמר הזמן. עכשיו אני צריכה ללכת. וישנתי ברחוב".
לפי נתוני הדוח, רק 32% מהחיילות שעברו פגיעה מינית דיווחו עליה, ורק 17% מהתלונות הופנו למצ"ח. בשנה שעברה חלה עלייה של 53% במספר כתבי האישום שהגישה הפרקליטות הצבאית, אך גם מספר התיקים שנסגרו גדל פי 2. אל מול המציאות העגומה הזו רוני נלחמת כל יום לשקם את עצמה בלי סיוע מהצבא ומחכה להכרעת דינו של התוקף שלה שמתעכבת, וענת נאבקת בצבא להכרה בפוסט-טראומה ולשנות את החוק שמנע מהפוגע שלה להיענש.
תגובת דובר צה"ל:
צה"ל רואה בחומרה רבה כל פגיעה על רקע מיני, ופועל למיגור התופעה ולמיצוי הדין עם הפוגעים. לנפגעי ונפגעות עבירות מין מוענקות הזכויות הקבועות בחוק זכויות נפגעי עבירה. כמו כן, בצה"ל פועל מרכז מהו"ת, המעניק מעטפת מלאה, לרבות תמיכה וליווי בתהליכים השונים, טיפול רגשי וייעוץ וסיוע משפטי.
צה״ל אינו מוסמך לספק שירותי רפואה, לרבות סיוע בתחום בריאות הנפש לחיילים משוחררים. אלו אשר חשים כי שירותם הצבאי גרם להם נזק רפואי או נפשי יכולים לפנות לאגף השיקום במשהב״ט להמשך טיפול. אף על פי כן, כלל הפונים למהו"ת מתווכים לאחר שחרורם לגורמי טיפול בקהילה על פי רצונם.
ביחס לסגירת תיק חקירה בעקבות התנהלות התביעה הצבאית - מדובר באירוע שהתרחש לפני כחמש שנים. הנושא תוחקר והופקו לקחים ביחס לקבועי הזמנים לטיפול בתיקים בהם החשוד אינו עוד בשירות צבאי. בנוסף, ממצאי החקירה הועברו לבחינת פרקליטות המדינה, לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום על-ידה.
נגד רס"ן בועז אנקרי הוגש כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות מין כלפי מספר נפגעות עבירה וההליך מתנהל בפני בית הדין הצבאי. התביעה הצבאית מלווה את נפגעות העבירה. הנאשם הושעה מתפקידו עם פתיחת החקירה ושוחרר מצה"ל עוד בטרם הגשת כתב האישום. לאחר הגשת האישום, חל עיכוב בפתיחת ההליכים עקב השלמת חקירה שנערכה. בימים אלה מתנהל הליך של גישור בתיק, לבקשת הצדדים. במסגרת הגישור, עתיד השופט המגשר לשמוע גם את עמדתן של נפגעות העבירה.
מגורם צבאי נמסר: בהקשרי אירוע סגירת התיק בעקבות התנהלות התביעה הצבאית בעקבות התחקיר שהתקיים בנושא, ערך התובע הצבאי הראשי שיחה פיקודית עם התובע המטפל, והעיר לו על הפגמים בהתנהלותו בטיפול בתיק. כמו כן, תיק החקירה בעניין תלונה של סג"ם ע' ט' נסגר על-ידי פרקליטות המדינה בעילה של חוסר ראיות.
בשנה האחרונה כחלק מתהליך הרחבת המענה של מרכז מהו״ת הוגדל באופן ניכר המשאב הטיפולי, צומצמו זמני ההמתנה לטיפול והורחב משמעותית סל המענים הקליניים. ככלל, יובהר כי במקרים חריגים ולבקשת הנפגע/ת בלבד, תבחן בקשת שינוי שיבוץ של הנפגע/ת לייעד אחר אשר אינו מזוהה עבורו עם סביבת הפגיעה או הפוגע. זאת, לאחר בחינה קלינית ובהתאם לשיקול דעת מקצועי, בכדי לאפשר תחושת מוגנות ורציפות תפקודית.
תגובת פרקליטיו של רס"ן בועז אנקרי, אל"ם (במיל') אשר הלפרין וסרן אמיר גונמן: "בימים אלה הצדדים נמצאים בעיצומו של הליך גישור בפני נשיא בית הדין הצבאי, במטרה לקדם את ההליך המשפטי. חשוב להמתין לסיומו של ההליך ולא לחרוץ דין על בסיס הצגה חלקית ומגמתית של העובדות הנטענות".