שעות אחדות לפני יום כיפור, ב-2021, שוגרה הודעה דרמטית לתקשורת – ובה שם מפתיע מהעבר. אחרי כמעט 30 שנה בדרום אמריקה, "רון גמליאל" אולי חשב שכבר לעולם לא ייתפס. האיש שהיה ידוע בעבר בתור יוסי בן הרוש (ושינה את שמו ליוסי בן ארי) היה אחראי לבריחה נועזת ממאסר – ובנה לעצמו חיים חדשים בפרגוואי. באותו יום הוא עלה על טיסה, ובעצירת הביניים השגרתית בפנמה הרחוקה הכול השתנה – והעבר שלו חזר לרדוף אותו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
במשך כ-28 שנה ישבה המשטרה על הזנב שלו: הוא היה מבוקש בישראל בגין הברחת 4.7 ק"ג הרואין מהולנד לישראל ונדון ל-12 שנות מאסר, וזאת לאחר שכבר ריצה שנים ארוכות במאסר בשל גנבות, פריצות ועבירות סמים. בכלא הוא נחשב למנהיג אסירים, הוביל מיזם מצליח לגמילה מסמים ואף פרסם עיתון עבור חבריו הכלואים, בזמן שפיתח את תחביב הציור שלו, שנעשה מזוהה איתו. הוא הרוויח סכומים יפים ממכירת ציורי שמן ואף עבד כגרפיקאי של עיתון – כל זה בעודו יושב בכלא. אלא שאת העונש על הברחת ההרואין הוא לא היה מוכן לרצות: הוא ניצל שעת כושר והצליח להיעלם מעל פני האדמה, זמן קצר אחרי תחילת ריצוי מאסרו.
כשלמלך הכלא נמאס לחיות מאחורי הסורגים
וכך הצליח בן הרוש להימלט: חברו סיפר בעבר ל-mako כי בן הרוש טען לפני סגל בית הכלא שהוא סובל מבעיות קשות בשיניים. הוא נלקח למרפאת חוץ במרכז הארץ, ובזמן ששהה בחדרו של הרופא, הסוהרים המתינו לו בחוץ עד תום הטיפול. אבל הוא לא חיכה – וקפץ מחלון השירותים של המרפאה.
"הגרפיקאי שהוא גם אסיר, שהוא גם מלך הכלא", נכתב עליו בעיתון "חדשות" ב-1993, "נעלם – מי שמכיר אותו משער שהוא כבר הרחק הרחק מעבר לים עם זהות בדויה ודרכון מזויף, כי נמאס לו לחיות מאחורי הסורגים". ההערכה הזו התבררה כנכונה: בן הרוש, שכונה גם "קוז'אק" על שם סדרת הטלוויזיה, תפס טרמפ לאשדוד, עלה ליאכטה בנמל, הפליג לקפריסין – ומשם המשיך ישירות לדרום אמריקה.
בזהות הבדויה "רון גמליאל" תקע בן הרוש יתד בפרגוואי – שלה אין הסכם הסגרה עם ישראל. הוא הקים משפחה עם אישה מקומית, התאזרח ואף הביא לעולם חמישה ילדים. בשם הזה הוא ניהל עסקים בתחום החקלאות והמלונאות, ולמען האמת, עד היום אם תכתבו במנועי החיפוש הפופולריים את השם "רון גמליאל" תמצאו כי בזהותו הבדויה הוא אף נחשב למנהל מלונות מוכר במדינה.
"שם החלטנו לבצע את המעצר"
לאורך השנים פעלו יחד בישראל כדי לגלות היכן הוא נמצא: חוקרי חטיבת המודיעין באגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל יחד עם המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה נקטו צעדים במישור הגלוי והסמוי, מתוך מטרה אחת ברורה: למצוא אותו ולהחזירו לרצות את עונש המאסר בישראל. מדובר במשימה לא פשוטה, במיוחד משאין הסכם הסגרה, אך הטיסות של גמליאל אפשרו את ההסגרה. בריאיון בלעדי למגזין N12 מספר ניצב-משנה שמואל שרביט, ראש המחלקה לתיאום מבצעי בחטיבת המודיעין במשטרה, איך הצליחו לשים עליו יד – ולטפל בחלק מההסגרות של העבריינים הנמלטים שלא ירדו מהכותרות, בישראל ובעולם.
"ברגע שהבנו היכן הוא נמצא, נכנסו שיקולים מבצעיים", מסביר נצ"מ שרביט. "במקרה הזה ידענו שבן הרוש מתכנן לעלות לטיסה מפרגוואי לקולומביה ובדרך לעצור בנמל התעופה בפנמה, ושם החלטנו לבצע את המעצר. מיד יצרנו קשר עם הנציג שלנו בדרום אמריקה, והוא הצליח לגייס את המשטרה המקומית".
בן הרוש / בן ארי / גמליאל קיווה להגיע ליעד, אך שמו קפץ במחשבי משטרת הגבולות כמי שמבוקש בידי מדינת ישראל. הוא נעצר במקום, ולאחר מכן לא התנגד ואף הסכים להסגרתו. עם נחיתתו בארץ העבירו אותו לוחמי יחידת נחשון של השב"ס לכלא איילון. "28 שנה אחרי שברח, בן הרוש שוב מאחורי סורג ובריח. מדינת ישראל תגיע לכולם", מסכם שרביט.
"הטיסה האחרונה לפני שהשמיים נסגרו"
נצ"מ שרביט הוא בן 54, ירושלמי בנשמה, נשוי ואב לארבעה ילדים. יותר מ-20 שנה הוא משרת במשטרה: שרביט גדל במחוז ירושלים, שם היה בלש, התקדם ליחידה המרכזית (הימ"ר) ובה שירת כקצין סוכנים וכמפקד בהר הבית, ולאחר מכן התגלגל אל חטיבת המודיעין. בין היתר שימש ראש מדור האיסוף, ראש מפלג המודיעין ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) וכסגן ראש היחידה – עד שלפני שנה מונה לתפקיד ראש המחלקה לתיאום מבצעי בחטיבת המודיעין.
את הרגע שבו מלכה לייפר, שהואשמה (ולימים הורשעה) בעשרות אישומים קשים של מעשים מגונים ואינוס בתלמידים, עלתה לטיסת ההסגרה לאוסטרליה – הוא לא יכול לשכוח. זה היה בשיא ימי הקורונה, ב-2021, רגע לפני שהשמיים שוב נסגרו: מרוץ כזה נגד השעון היחידה לא ידעה. "יום לפני ההסגרה הודיעו השלטונות בישראל שנמל התעופה נסגר – וצריך לזכור שמדובר בטיסה מסחרית, והיא עולה אליה כמו כל נוסע, רק כשהיא מוקפת בשוטרים אוסטרלים".
"אנשי היחידה היו חדורי מטרה, חשבו מחוץ לקופסה ובתוך שלוש שעות הצלחנו להקדים את הטיסה ב-24 שעות. ממש בדקה ה-90 הצלחנו להעלות את לייפר לטיסה יוצאת. זו הייתה הטיסה האחרונה שיצאה מישראל לפני שהכול נסגר".
"לא יכול להיות שרשע וטוב לו"
היה צורך באישור מיוחד כדי להסגיר סוף-סוף את לייפר לצורך משפטה, והוא הושג רק לאחר מאמץ מול משרד הבריאות ומול חברת התעופה שהייתה אמורה להטיס את מי שהייתה מנהלת בית ספר חרדי במלבורן. "כדי להשיג אישור מיוחד להעלות אותה לטיסת ההסגרה, הקברניט צריך לדעת שבטיסה יש עצור מלווה בשוטרים ששומרים עליו". לאחר שהתקבל האישור הוצאה לייפר מתא המעצר ששהתה בו. נשות היחידה ליוו אותה אזוקה בידיה וברגליה לנתב"ג, שם פגשו בשוטרות אוסטרליות ויחד איתן הועלתה לייפר על טיסה לפרנקפורט שבגרמניה ומשם לאוסטרליה.
אותה הסגרה התרחשה אחרי אין-ספור דחיות וערכאות משפטיות. בבקשת ההסגרה של לייפר יוחסו לה עשרות אישומים, ובהם מעשה מגונה בקטין ואינוס. בעקבות אותן תלונות מצד תלמידות נגדה הושעתה לייפר ב-2008 מבית הספר ונמלטה לישראל. במרץ 2012 הוצא נגדה צו מעצר בבית משפט באוסטרליה, וב-2014 החלו הליכי ההסגרה מישראל. לייפר נעצרה, אך שוחררה למעצר בית בביתו של הרב דוד גרוסמן במגדל העמק. ב-2016 קבע הפסיכיאטר המחוזי כי לייפר אינה כשירה לעמוד לדין, ולכן הופסקו הליכי ההסגרה ולייפר קיבלה טיפול פסיכיאטרי אחת לחודש, אך חוקרים פרטיים חשפו כי לייפר היא למעשה מתחזה, וכי היא מתפקדת באופן עצמאי.
בדצמבר 2017 תועדה לייפר מסתובבת בשכונת מגוריה בירושלים, עורכת קניות וממתינה בסניף הדואר. בעקבות התיעוד, שהציג אותה כאדם נורמטיבי, הוגשה תלונה במשטרה וחודשו הליכי ההסגרה נגדה. כמו כן הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית חדשה שקבעה כי לייפר אינה סובלת ממחלת נפש במובנה המשפטי, וכי היא מבינה את משמעות ההליך וכשירה לעמוד לדין. "כשיש נפגעי עבירה, במקרה הזה קטינות, אתה כבן אדם רוצה שמי שביצע את המעשים הקשים ייעצר וישלם את חובו", מצהיר נצ"מ שרביט. "מעבר לרצון שלך להצלחה מקצועית יש לך רגש – האישה הזאת תגיע לבית המשפט. לא יכול להיות מצב שרשע וטוב לו. בן אדם שעשה מעשה שאסור לעשות אותו, צריך לעשות הכול כדי להעמיד אותו לדין".
גם אירועים כמו הסגרת מנכ"ל חפציבה בועז יונה ב-2008 עדיין טריים בזיכרון של נצ"מ שרביט, וכן התרגיל שהפיל את סוכן הדוגמניות שי אביטל באמסטרדם לפני פחות משנה – והמעצר של יד ימינו של יצחק אברג'יל, יניב בן סימון, בדרום אפריקה לפני חודשים ספורים. המחלקה שעליה מפקד שרביט מממשת את הציווי "משטרה ללא גבולות", לפחות במובן הגיאוגרפי.
המידע שמוביל לצו מעצר לכל העולם
היחידה כפופה לאגף החקירות והמודיעין, ולה ארבעה מדורים: "הראשון הוא מדור קמב"ש (קשר משטרת ישראל – שירות בתי הסוהר), והוא עוסק במודיעין אסירים. השני: מבצעי הפנים – מטפל במודיעין בתוך ישראל. המדור השלישי עוסק במבצעי חו"ל ומטפל בכל הפעילויות שיש לנו מחוץ לישראל, והרביעי בימים אלה בהקמה ותפקידו חסוי", הוא מסביר.
במחלקה פועלים כ-100 שוטרים, והם פעילים במצוד אחר עבריינים שנמלטו מאימת החוק: "יש כאלה שנשפטו והורשעו וכשיצאו לחופשה ברחו, יש כאלה שכבר הוגש נגדם כתב אישום ועוד לא הוחלט על עונשם, יש כאלה שפתחו בעניינם חקירה סמויה ובאיזה שלב יצאו את הארץ, בבריחה או לעיסוקיהם, ויש כאלה שמבצעים עבירות מחו"ל שהן רלוונטיות לישראל".
אז איך זה פועל? המצוד האמיתי מתחיל ב"הודעה אדומה". לא, לא מדובר בסרט שובר הקופות של גל גדות ודוויין ג'ונסון, אלא בצו מעצר בין-לאומי. לאחר שמתקבל המידע מאחת מיחידות השטח על בריחתו של עבריין מישראל, נכנסת לתמונה היחידה של נצ"מ שרביט: "לפני שמכריזים על קיומה של 'הודעה אדומה' ושולחים אותה לאינטרפול, יש כמה תהליכים שצריך לעבור וכמה קריטריונים – בין היתר כתב אישום, או התחייבות לכתב אישום, נוסף על מידע מודיעיני שמוביל לאישורה של ה'הודעה האדומה'".
הבקשה הזו עוברת למחלקה הבין-לאומית במשרד המשפטים, וזו צריכה לאשר את ההודעה האדומה לפני הפצתה לאינטרפול. בתהליך הזה נבדק אם יש ראיות לכאורה לכתב אישום, אם העבירה מוכרת וקבועה באמנה הבין-לאומית ובמדינות שאיתן לישראל יש הסכמי הסגרה. "אחרי שזה עובר את האישורים של המחלקה המשפטית אנחנו מגישים את זה לאינטרפול ובתוך ימים אחדים ההודעה האדומה מופצת לכל תחנות המשטרה בכל העולם", מספר שרביט.
"לא נוותר על איש"
"באינטרפול יש מערכת מודיעין מסווגת: ההודעות האדומות מוזנות אליה ומשם הן מופצות לנקודות המשטרה בכל העולם. מי שאמורים לאתר את החשודים הם אנשי מערכת הגבולות", אומר נצ"מ שרביט. העובדה שהגבולות העולמיים פרוצים יחסית מקשה לדבריו על מלאכת איתור החשודים שיצאו את תחומי ישראל: "אתה לא באמת יודע איפה הוא נמצא, פה אנחנו מתחילים את עבודת המודיעין באמצעים ובעזרים שלנו וממפים כל הקשרים של אותו עבריין שיסייעו לנו לדעת היכן בדיוק נמצא החשוד".
"כאן גם נכנסים לתמונה הנציגים שלנו באותן מדינות שמצויים במערכת יחסים עם המשטרה המקומית – בחלק מהפעמים הם ע"נ (עבריין נמלט) בזהות בדויה, במקרים האחרים הם מתחבאים, לעיתים הם בנו זהויות אחרות מקבילות ובמשך שנים יצרו לעצמם חיים חדשים". והוא מבהיר: "אין סיכוי להסגרה ללא שיתוף פעולה עם הפרקליטות, הם אלה שמאשרים להוציא הודעה אדומה, הם אלה שמוציאים את בקשת המעצר וההסגרה, אנחנו עובדים צמוד איתם, יש לנו ישיבות משותפות. מדובר בעבודה רגישה חוצת גבולות, ולשיתוף הפעולה עם המחלקה המשפטית יש משמעות קריטית".
למרות המכשולים, הוא מצהיר ללא היסוס: "הזיכרון של המשטרה ארוך – ולא נוותר על איש. ליכולות ולקשרים של נציגים שלנו באותן מדינות יש חשיבות רבה בהצלחת מבצע המעצר וההסגרה של העבריין הנמלט. יש מדינות שיש לנו איתן שיתופי פעולה מצוינים ויש כאלה שיש איתן קצת פחות. זאת העבודה של נציג המשטרה באותה מדינה, ליצור את מערכת היחסים הטובה עם המשטרה המקומית כדי שבשעת קריאה ישתפו איתנו פעולה בצורה מלאה".
"תזרוק אותו מהדלת – ייכנס מהחלון"
עבודת המחלקה לתיאום מבצעי בחטיבת המודיעין במשטרה מסועפת ונרחבת, אך נצ"מ שרביט שם דגש מהותי על חשיבות נציגי המשטרה בחו"ל: "זו דמות אסטרטגית וחשובה ביחסי משטרת ישראל והשלטונות הזרים – הם פותחי הדלתות מסביב בעולם: תזרוק אותו מהדלת והוא נכנס מהחלון, החלון סגור – הוא יפתח כניסה מהגג".
"לכן תהליך הבחירה והמיונים נעשה בזכוכית מגדלת וברגישות יתרה. מדובר בתהליך ארוך, מקצועי וחודרני הנמשך לא פחות מחצי שנה", מסכם שרביט. "אומנם הנציג עומד בקשר יום-יומי עם משטרת ישראל, אבל הוא פועל ונמצא שם לבד מול השלטונות. כשהנציגים עוברים למדינה הזרה עם בני המשפחה שלהם זה מאתגר, והבחינה של בחירת נציג היא מאוד חשובה, גם מקצועית וגם נפשית – לא תשלח נציג שהוא מעולה מקצועית אבל האופי שלו בעייתי".
המעצר של אביטל, להבדיל מהמקרה של בן הרוש, התרחש במדינה שאיתה לישראל יש הסכם הסגרה – ויש כ-50 כאלה ברחבי העולם. במקרים מסוג זה ההתנהלות מעט שונה: "ברגע שאנחנו מבינים שיש עבריין נמלט בהולנד למשל, נציג המשטרה פונה למשטרה המקומית. אמור להיות לו קשר מבצעי טוב עם המשטרה המקומית, כך ש'שיחת אהלן–אהלן' תספיק כדי לצאת יחד לפעולה. העבודה עם המשטרה המקומית באותה מדינה מתבטאת גם בחקירות משותפות, במבצעים שונים, באיסוף מודיעין, בקשרי חוץ עבור המשרד".
לחכות שהעבריין יעשה טעות: "יש לנו סבלנות"
"ברגע שנציג המשטרה שלנו הציג את 'ההודעה האדומה' לנציג המשטרה המקומית באותה מדינה, ורואים שההודעה הזאת מופיעה במסוף של האינטרפול, הדברים אמורים להתחיל לזוז", מדגיש נצ"מ שרביט. בשלב זה מתחילים לצמצם את תמונת המודיעין, גם בעזרת הגופים המקומיים: "מתחילים לצמצם טווחים עד שמגיעים לעיר או לשכונה, לנקודה המדויקת, וכאן יש ליכולות של הנציג המקומי חשיבות רבה בהצלחת המבצע". אצל אביטל, למשל, הגיע מידע מודיעיני שעה לפני המעצר – שהוביל לפאב שבו הוא נמצא. שם קראה השוטרת בשמו, וכשסובב את הראש – נעצר בידי הכוח המקומי, והכול לעיני נציג משטרת ישראל.
מה קורה במצבים שבהם נדרשת הסגרה ממדינות שבהן אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, או שבהן ה"דמוקרטיה" מוטלת בספק? "יש מדינות עוינות לישראל שאין לנו קשרים איתן, יש מדינות ששיתוף הפעולה שלהן עם ישראל לא ממש קיים. אם אני יודע שאין סיכוי שהוא ישתף איתי פעולה, אני עוקב אחריו מודיעינית ומחכה שהוא ייצא מגבולות אותה מדינה, יש לנו סבלנות, אנחנו יושבים עליו". וקיים פתרון גם לחלק מהמדינות שאין איתן הסכמי הסגרה: במקרים אלו ניתן להפעיל סעיף בין-לאומי מוכר של "התחייבות להדדיות". כך, למשל, במקרה של יוסי בן הרוש הסכימה ישראל לאפשר מצידה הסגרה לפנמה של עבריינים שיעמדו בקריטריונים.
"ההסגרות הן בדרך כלל לא ציבוריות, הן לא נחשפות לציבור", אומר נצ"מ שרביט. "נשלחים שניים–שלושה בלשים לאותה מדינה, עושים מה שעושים, מקבלים את העצור, מעלים אותו למטוס לישראל. בדרך כלל גם הנוסעים לא יודעים שיש עצור על המטוס. מביאים אותו לפה, וכשהוא נוחת לוקחים אותו ליחידה הרלוונטית להשלמת החקירה בישראל".
"לשבת לו על הזנב עד למעצר"
בדצמבר שעבר נפל דבר בישראל, בתיק מתוקשר לא פחות – הפרשה של מייק בן ארי, שזכה לכינוי הידוע לשמצה "מיידוף הישראלי". בית משפט בבוסניה דחה את הערעור של הישראלי וקבע שיוסגר לישראל. בן ארי נמלט למדינה לאחר שנעצר בישראל ונחקר בידי הרשות לניירות ערך בחשד שהונה עשרות משקיעים בעשרות מיליוני שקלים. ימים ספורים לאחר ששוחרר בתנאים מגבילים, ולאחר שהבין שמתחילים לסגור עליו, הוא נמלט: בן ארי עלה למטוס בדרכון מזויף שלקח מאחד ממשקיעיו ונחת על אדמת אירופה.
גם בן ארי נתפס בזכות ה"הודעה האדומה", שהבהבה כשניסה לחצות גבול. עם היוודע דבר המעצר הגישה המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה בקשה להסגרתו. לאחר שבית המשפט קבע שהוא בר הסגרה ערער בן ארי, אך נדחה – ומצא עצמו במוטס, מוקף בחוקרי היחידה ומובל לחדר החקירות.
לא סתם זכה בן ארי לכינוי "מיידוף הישראלי", על שמו של ברנרד מיידוף היהודי-אמריקני, מי שרקם את הונאת הפונזי הגדולה ביותר שנחשפה מאז ומעולם. הישראלי נחשד בהונאת משקיעים רחבת היקף, הונאה שנחשפה בידי הרשות לניירות ערך: בן ארי, על פי החקירה, הציע לציבור השקעה משותפת בנאמנות ללא היתר מהרשות וללא פרסום תשקיף כמתחייב בחוק, וכך גלגל לכיסו מאות מיליוני שקלים מכ-1,000 משקיעים תוך הצגת מצגי שווא ושימוש בכספים למטרות אחרות מאלה שהציג למשקיעים.
לפני חודשיים הרשיע בית המשפט המחוזי את בן ארי בהונאת משקעים. בהסדר הטיעון נקבע שבן ארי ירצה לפחות חמש שנות מאסר, לאחר שהורשע בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון.
ולנצ"מ שרביט יש כמה מילים "חמות" למי שהפך ליעד בכיר: "בן ארי עשה פה הונאת פונזי מטורפת, הונאה של עשרות מיליונים, לאורך שנים הוא לוקח מיליונים מאנשים, מציג להם מצג שווא ומשחק להם עם הכסף, חלק לוקח לביתו וחלק ממשיך לגלגל". גם את המפגש עם חוקרי הרשות לניירות ערך, שבישרו לאנשי היחידה שבן ארי החשוד בעוקץ המיליונים פשוט נעלם, הוא זוכר היטב: "המשקיעים נשארו בלי כלום, זה לא שוד, זה מהלך סיסטמטי, הכול מתוכנן, בן ארי יצא מגבולות ישראל בגבולות בזהות אחרת, והתפקיד שלך הוא לאתר אותו ולשבת לו על הזנב עד למעצרו".
הבעיה בטיסה שנפתרה ברגע האחרון
שרביט מספר שביחידה הצליחו די במהירות לסגור מעגל על בן ארי ולאתרו על אדמת בוסניה: "הפעלנו יכולות מודיעיניות נרחבת כדי לאתר את האיש בסיוע נציגינו בחו"ל, והמשטרה המקומית סייעה לנו במעצר שלו". אבל המעצר לא היה סוף הסיפור: "נכנסנו למרוץ נגד הזמן להוצאת צו המעצר ובקשת ההסגרה. בבוסניה החוק המקומי אומר שמרגע המעצר של האדם, המדינה המבקשת צריכה להפקיד צו הסגרה חתום בידי שר המשפטים הישראלי ושר המשפטים המקומי, אם אין מסמך חתום של שני הצדדים – העצור הולך הביתה".
"תוסיף על זה שצריכים לנחות בבוסניה שוטרים שלנו, שצריכים לסייע בהליך ההסגרה ולהעלות את בן ארי לטיסה – כיום אין טיסה ישירה מבוסניה לישראל, מה שאומר שנוסף על הליך ההסגרה הרשמי צריך לתאם מול חברות תעופה מסחריות את העברתו", מדגיש שרביט, "ובנוסף צריך לעדכן את המדינה הנוספת שבשטחה יירד ממטוס העבריין הנמלט ויעלה למטוס אחר שיעשה את דרכו לישראל".
גם כאן העיתוי התברר כמורכב: "ימים בודדים לפני חג המולד החלטנו להוציא צוות של יאח"ה בטיסה לסרייבו דרך קונשקן באוסטריה, כששעון החול הולך ואוזל – אם עד ליום שבת באותו שבוע לא מתחילה הסגרה, בן ארי משתחרר לדרכו. ביום שישי בצוהריים מגיע הטלפון המיוחל מהנציג שלנו, ואנחנו במרוץ אחר השגת טיסת הסגרה וקבלת חתימות של שר המשפטים המקומי".
נצ"מ שרביט מספר שבאותם רגעים הוא חשב על אותם קורבנות שבן ארי הצליח לעקוץ: "אמרתי לעצמי: נעשה הכול כדי להביאו למשפט. לבסוף הצליחו השוטרים למצוא טיסה שתעמוד בדרישות, אך צצו בעיות עם חברת התעופה האוסטרית, שדרשה חתימה של שר המשפטים המקומי כדי להעלות את בן ארי לטיסה. כאן נכנס נציג המשטרה הישראלי שיושב באוסטריה, ובמזל גדול גילינו שהנציג שלנו ביחסים טובים עם מפכ"ל המשטרה האוסטרי, שהתברר שהוא גם אוהב ישראל".
"הנציג שלנו שיתף אותו בפלונטר שהיה באירוע ההסגרה, והמפכ"ל האוסטרי הבטיח לדבר בעצמו עם חברת התעופה, מרגע שהמפכ"ל האוסטרי נכנס לתמונה באמת הדברים התחילו לזוז, והטיסה לישראל אושרה". מבחינת שרביט, האירוע הזה מדגים עד כמה המקרים סבוכים – וכיצד קשר אישי חם יכול לפתור משברים: "כאן יכולת לראות עד כמה היחסים הבין-אישיים והמקצועיים של הנציג שלנו עם המשטרה המקומית היו קריטיים להצלחת מבצע ההסגרה".
החוקים המקומיים הנוקשים – וה"אלתורים"
במקרה של בן ארי הקשר האישי קידם את ההסגרה. במקרים אחרים, כך מספר שרביט, מערכת היחסים עם המשטרה המקומית מבוססת על "יד רוחצת יד". כך או כך, הוא מבהיר: "זה מאוד תלוי בקשרים שמתפתחים לאורך זמן מול אותה מדינה, אני אומר לך שיש היום כוחות משטרה ממדינות מסוימות שחושפים לפנינו הכול, הכול. זה גם האינטרס שלהם להוציא מתחומם את העבריין הנמלט, אם כי יש לעיתים אינטרסים מנוגדים".
כפי שהמקרה של "מיידוף הישראלי" מראה, המעצר ובקשת ההסגרה הם רק תחילתו של הליך סבוך, שיכול להימשך גם חודשים או שנים: "לאחר המעצר במדינה הזרה, המחלקה המשפטית מגישה בקשה בין-לאומית להסגרה, הוא מתחיל לקיים הליכים משפטיים מול ישראל באותה מדינה (כפי שקרה עם שי אביטל – א"ר), המחלקה הבין-לאומית שולחת את הראיות והחומרים שיש בידי החוקרים הישראלים ושיכולים להוביל לקיומו של משפט בישראל. מדובר בכל מיני חומרים שנדרשים בכל מדינה".
"בשלב זה מתקיים משפט בבית המשפט המקומי, ואז השופט מחליט אם להסגיר אותו או לא", אומר שרביט. לאחר האישור מתחיל שלב התיאום, ובו מגיע צוות חוקרים מישראל כדי לקבל את העבריין הנמלט ולהטיסו. תחת מעטה הסודיות, שרביט מצהיר: "לכל מדינה יש הכללים והנהלים שלה, ואנחנו כפופים להם, אם החוק המקומי אומר שאסור לעשות א' – אז לא נעשה א'. אבל אנחנו במסגרת החוק המקומי יודעים לאלתר ולהגיע לתוצאה המבוקשת".