החלטת בג"ץ אתמול (רביעי) להוציא צו על תנאי בעתירה שהוגשה נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינויי בכירים, היא אחד המבחנים המשמעותיים ביותר עד כה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. נעזרנו בד"ר אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן, כדי להבין את המשמעויות, ההשלכות והתרחישים האפשריים: "ברור שזה שלב מהותי בדרך לקבלת העתירה, אבל זה לא אומר שהיא תתקבל".

"במובן הכי צר זה לא אומר כלום. צו על תנאי לא מורה על שום דבר מהותי", מסביר ד"ר שנער ומוסיף שמבחינה משפטית אין שום מניעה לדון בינתיים במינוי הרמטכ"ל. "מני מזוז לא מסיים את תפקידו. אפשר לדון ברמטכ"ל גם עכשיו. הצו בסך הכול אומר שהיועצת צריכה להתייצב עוד שבוע ולהגיש את התשובה שלה, מלווה בתצהירים, ולאחר מכן ייקבע מועד לדיון".

שופט העליון נועם סולברג (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
השופט נועם סולברג|צילום: Yossi Zamir/Flash 90

אמנם, השופט בדימוס מזוז לא מעוניין להתמנות לתפקיד זמני וככל הנראה הוועדה תמתין לראות מה יכריעו שופטי בג"ץ, אך החלטת השופטים אתמול לא מונעת כשלעצמה את המשך פעילות הוועדה. "זה צו על תנאי, לא צריך להתרגש מזה יותר מדי. זה כרטיס צהוב - אבל לא כל כרטיס צהוב הופך לכרטיס אדום", אמר ד"ר שנער.

"ברור שזה שלב מהותי בדרך לקבלת העתירה. אי אפשר לקבל עתירה בלי להוציא צו על תנאי לפני כן, אבל זה לא אומר שהעתירה תתקבל", הוא הסביר. "עדיין יש תשובה שצריך להגיש ויהיה דיון נוסף ואולי יהיו נימוקים אחרים, ואז ייכתב פסק דין. כלומר, ברגע הזה אף אחד לא כבול לשום דבר ואפשר להמשיך עם המינוי של הרצי הלוי, או עם מינויים אחרים לצורך העניין".

היועצת המשפטית לממשלה עשתה טעות בהתעקשות שלה?

ד"ר שנער הסביר שקשה להגיד אם נעשתה טעות: "קשה לענות על השאלה הזאת כי לא תמיד כל הצעת פשרה שהשופטים נותנים באמת מסמנת שאם ההצעה לא תתקבל, הם יפסקו בצורה כזאת. עדיין יש סיכוי שהשופטים יגידו 'אוקיי, בסדר, השתכנענו'. אז קשה מאוד לדעת אם נעשתה טעות או לא".

"אני חושב שהעמדה שלה, הראשונית, היא לא נקייה מספקות במובן הזה שמבחינה משפטית העמדה הזאת, לפי ההלכה שקיימת בבית המשפט העליון וההנחיות של היועמ"ש עצמן - יש בעייתיות במינוי בממשלת מעבר", הסביר שנער. "הרי מתי מינוי בממשלת מעבר הוא מוצדק? משתדלים להפגין איפוק, אבל כאשר יש צורך חיוני בעשייה".

ד
ד"ר אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן|צילום: איל תגר

הוא הוסיף כי "במקרה כזה אתה יכול להצדיק, אולי, אפשר להתווכח על זה - מינוי של רמטכ"ל. צריך חפיפה והרמטכ"ל עוזב בינואר והוא לא מוכן להאריך את הקדנציה שלו, ועד שתהיה ממשלה חדשה שתתפנה לכך, גם אם תהיה ממשלה חדשה, זה לא יהיה ב-1 בנובמבר. אז לגבי זה אני חושב שזו עמדה שיכולה להיות סבירה".

לעומת זאת, לגבי המינוי של מזוז טוען ד"ר שנער: "מינוי של 8 שנים מעלה שאלות שלא תואמות את ההלכה בעניין הזה. האם היא עשתה בשכל או לא? קודם כל ימים יגידו, אבל זה לא רק תלוי בה, זה גם תלוי בעמדות של האנשים שאיתם היא התייעצה. פורסם שהיא התייעצה עם לשכת ראש הממשלה, לא יודע אם זה נכון, והיא גם התייעצה עם מזוז - שלמרות שהיא לא מייצגת אותו יכול להיות שהובהר לה שבלי זה (מינוי קבוע - י"א) אין על מה לדבר".

"בדרך כלל, מה שנקרא ה'conventional wisdom' זה שאם מציעים לך הצעת פשרה, אז יש סיכון בלא לקבל אותה, כי לשם נוטה דעתו של בית המשפט", ציין ד"ר שנער. "אבל, קודם כל אי אפשר לדעת, וגם - השופט סולברג עצמו בפסק דין קודם שלו הוא לא הביע עמדה כל כך צרה. הוא אמר שאיפוק זה חשוב, אבל האיפוק לא יכול להביא אותנו לשיתוק".

הרמטכ
המינוי יתעכב? הרמטכ"ל המיועד הרצי הלוי|צילום: דובר צה"ל

הוא הסביר ופירט כי "אני חושב שיש טיעון אפשרי שהמדינה לפי מה שאני הבנתי לא טענה, אבל אולי הייתה צריכה לטעון אותו - שאנחנו לא נמצאים במסגרת ממשלת מעבר רגילה. אנחנו נמצאים בסדרה של ממשלות מעבר עם הרבה מאוד מערכות בחירות בתקופה מאוד קצרה, ובתקופה הזאת ההצדקה למינויים דווקא הולכת וגוברת כי התקיעות הזאת היא לא משהו חולף אלא מאפיין של כבר כמה שנים במערכת הישראלית. זה מה שאני הייתי טוען".

אם אכן יהיה פסק דין נגד עמדתה של היועמ"שית, כמה זו "מכה" עבורה בעיניך?

"קודם כל, עתירות מתקבלות לפעמים, לא כל עתירה שמתקבלת זו מכה לפרקליטות או מכה ליועמ"ש", סייג שנער. "זה הרי טבעי, לא יכול להיות שהיועמ"ש ינצח במאה אחוזים מהמקרים". לגבי המקרה הספציפי, הוא השיב: "זה כן עניין גם מהותי, גם היא אישית (קיבלה את ההחלטה - י"א), גם בתחילת הקדנציה שלה, בשלב שבו היא מנסה לבנות את המעמד שלה, וגם באופן מסורתי ההלכה היא שההתערבות בשיקול דעתו של היועמ"ש היא מאוד מצומצמת, למשל בכל מה שקשור לפתיחת חקירה פלילית או העמדה לדין".

ד"ר שנער הוסיף: "אז כן, זו תהיה מכה מסוימת, אבל להגיד גדולה או קטנה - אתה יודע, אני פוליטיקאי מאוד קטן. קשה לי להעריך את גודל המכה".

"גם תלוי מה בדיוק בג"ץ יגיד", הוא הסביר. "גם אם הוא מקבל את העתירה, השאלה היא כמובן איך הוא מתנסח, ועל איזה נימוקים, ואיך הוא מתייחס בנימוקים שלו להנמקה שלה. האם הוא מבטל את ההנמקה שלה? האם הוא חושב שהיא לא סבירה או מופרכת? או שאולי הוא חושב שזו הנמקה סבירה או טובה אבל יש בה בעיות כאלה ואחרות. יש כאן המון משתנים שיכולים לשחק תפקיד".

מני מזוז (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
"מינוי של 8 שנים מעלה שאלות". השופט בדימוס מני מזוז, ארכיון|צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

הוא הוסיף כי "אני לא חושב במונחים האלה כל כך ובגלל זה אני מתקשה לתת לך תשובה ברורה. ברור שזה הפסד, ברור שזה לא סימפטי, ברור שהיא לא תאהב את זה, ברור שזה יפגע בה במידה מסוימת, אבל קשה לי לדבר על העוצמה".

"במקום לדבר על 'מכה'", סיכם ד"ר שנער. "אני חושב שהעמדה שהיא הציגה בהתחלה, מבחינה מהותית, היא עמדה שהיא לא חפה מקשיים, ואני חושב שהיא בעייתית לאור הנחיות היועמ"ש ולאור הפסיקה. יכול להיות שאני הייתי מציג עמדה אחרת, אבל אתה יודע, כל החבר'ה האלה שמדברים על משילות כל הזמן רוצים שהדרג המשפטי יאפשר לממשלה לעשות מה שהיא רוצה. אז אתה לא יכול לאחוז את המקל בשני קצותיו. הממשלה מאוד רצתה, גנץ מאוד רצה את המינוי, מאוד דחפו, והיא לקחה את זה עד הסוף שהיא יכלה ויכול להיות שהיא תפסיד, אבל היא עשתה פה את מה שהממשלה רצתה בסופו של דבר".