עם האוכל בא התיאבון: ארגוני הפשיעה גורפים מיליונים בכל הארץ מעסקים קטנים, בייחוד בתחום החקלאות והבנייה, אבל הם לא עוצרים שם. ארגוני הפשיעה כבר לא מסתפקים בסחיטת חקלאים, קבלנים, ובעלי עסקים קטנים בפריפריה – בשנים האחרונות הם סימנו כמטרה חברות ענק, תאגידים גדולים וגופים של המדינה. "הם פועלים כמו המאפיה", מספר דני לקר, מנהל אגף ביטחון, חירום וסייבר ברשות המים.
ארגוני הפשיעה החלו לדרוש דמי חסות גם מענף התשתיות הלאומיות, שכולל מחצבות עפר, סלילת כבישים, מתקני סילוק פסולות ותחבורה ציבורית. דני לקר אחראי על אבטחת המתקנים של רשות המים בכל הארץ, ובשנתיים האחרונות הוא רץ מאירוע לאירוע וסופר כבר יותר מ-20 הצתות. ארונות חשמל ששולטים על מתקן גדול שאוסף את כל הביוב מצפת וסביבתה הוצתו 3 פעמים בחצי השנה האחרונה, מה שגרם לנזקים של 4.5 מיליון שקלים – נזקים שהציבור כולו משלם עליהם בתעריפי המים.
"אני מניח שמנסים לשדר מסר: תביאו שומר ספציפי או חברת אבטחה ספציפית שאנחנו המפגעים מפעילים אותה ואנחנו נדאג שיהיה שקט", מספר לקר. "כמו במאפיה, אותה שיטה ממש כמו במאפיה. זו מלחמה ארוכה – אסור להישבר, אסור להיכנע ואסור להתקפל".
גם רמי, שמנהל חברת תשתיות ציבורית גדולה, יודע לספר על מכונת הסחיטה המשומנת שהולכת ומגבירה את הקצב כל הזמן. "העסק הזה הלך והתגבר בצורה מאוד משמעותית. צריך היום להפוך את הסיפור של הפרוטקשן לאירוע לאומי. מדינת ישראל חייבת לקחת את זה כמבצע ולטפל בזה כי אחרת זה לאט-לאט הופך להיות יום כיפור של המשטרה".
"הגעתי לעסק וראיתי חורבה"
ארגוני הפשיעה עושים מה שהם רוצים בדרך לסחיטת הפרוטקשן - כמעט מדי לילה מתקבל דיווח על הצתה של עסק, ירי לעבר משאיות ושבירת חלונות. לדותן סופר היה עסק בתל אביב שמכר ציוד צילום לחברות אבטחה. הוא סירב לשלם את דמי החסות, וזמן קצר לאחר מכן התוצאות כבר נראו בשטח – עבריינים פרצו והשחיתו את העסק שלו. "הגעתי לעסק וראיתי תוהו ובוהו, חורבה", הוא מספר.
"הפרוטקשן מתחיל באלפים בודדים ואחר כך זה מתקדם", מסביר סופר. "אם הם רואים שאתה מצליח לשלם להם את האלפים הבודדים אז זה הופך ל-10,000 שקלים בחודש. והצלחת לשלם 10,000? זה יהיה 20 אלף. וזה לא נגמר. אנשים חושבים שפרוטקשן קיים רק בפריפריה הרחוקה, זו טעות".
בעל עסק מבאר שבע הוסיף וסיפר על השיטה של העבריינים ועל חוסר האונים אל מול הסחיטה והאיומים: "יש כמה דרכים שבהם גובים דמי חסות. או שהם באים אליך ושואלים אותך אם אתה צריך שמירה, אם יש לך בעיות, אם פה, אם שם. אמרתי להם לא". לאחר שסירב, הוצתה החנות שלו. "אין פה משילות, זו אשליה. אין באמת מישהו שמושל בדבר הזה", טען בעל העסק בתסכול.
