גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם והשר לביטחון הפנים לשעבר, הגיע היום (רביעי) למסור עדות בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. "האירוע הזה חמור", הבהיר ארדן בפתח עדותו. "אירוע שהיו עלולות להיות לו השלכות בטחוניות קשות על אזרחי המדינה, ואולי הוא מדגים דברים שצריכים ריפוי בשירות בתי הסוהר, אבל לא רק לתפסתי", הבהיר. "לצערי, נדרש אירוע חמור בקנה מידה גדול כדי שדברים שצריך לתקן אותם באופן שוטף - יתוקנו".
השר לביטחון הפנים לשעבר הוסיף כי "שירותי הכבאות והמשטרה הם ארגונים שנדרשים לתת שרות יום-יום לאזרחי המדינה, לעומת שב"ס, הארגון שנותן שירות לאסירים - הפליליים והבטחונים". לדבריו, "אין ספק שהשונות בין הארגונים משליכה על היכולת להיאבק עבור הארגון הזה - וצריך לזכור את זה".
"מיומי הראשון בתפקיד חיפשתי איך להעצים את שירותי בתי הסוהר", המשיך ארדן בדבריו. "שנים רבות, בגלל המאפיינים של הארגון, הדרך שיש לתת מענה לתשתיות ההיסטוריות של בתי הסוהר היא לא להוסיף תקציבים - אלא להוריד את מספר האסירים".
השר לשעבר אף אמר כי אסירים ביטחוניים זוכים לפעמים לתנאים נוחים יותר מאשר אסירים פליליים. "אנחנו נדרשים להסתכל בעיניים של הרבה משפחות ששואלות אותנו ובצדק איך זה יכול להיות שאסירים פליליים, שאמורים לחזור להיות אזרחים נורמטיבים, זוכים לתנאים מחמירים יותר מאשר רוצחים שפלים שעלולים לחזור ולרצוח".
ועדת החקירה, שהוקמה ביוזמתו של השר לביטחון הפנים הנוכחי עמר בר-לב, החלה בשמיעת עדויות בחודש נובמבר 2021. בראשות הוועדה עומד הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, מנחם פינקלשטיין, וחברים בה בכירים במערכת המשפטית המעורים בנושא.
ארדן התייחס למינויים שלו, ואמר שהמדיניות ביחס למחבלים היה שיקול מרכזי. "אחד השיקולים שבגינם לא הארכתי לעופרה את כהונתה זה בגלל הנרפות בעיני מול המחבלים, ההכלה והשקט התעשייתי שהועדף בנושא הזה". הוא הסביר כי "כשמיניתי קצינים בכירים, למשל המינוי של קטי למפקדת מחוז דרום היה אחרי הרבה שיחות איך היא רואה את התפקיד והנושא הזה היה בפוקוס שלי מהשלב שבו הבנתי שצריך טיפול עומק שורשי".
לגבי התרבות הארגונית בשירות בתי הסוהר, אמר ארדן כי "מצד אחד המשרד הציג לי ששב"ס ממושמע ומסודר, אבל מצד שני תמיד הגיעו שמועות על קליקות ומחנות. מינוי מתוך מחנה ו"שריפה" של מועמד ממחנה אחר. לי כשר יש יכולת מגובלת וקושי להכיר את הדברים בתוך הארגון". מנגד, הבהיר ארדן כי "יש פה עוול כלפי הארגון - האוטנומיה של המחבלים בבתי הסוהר היתה הרבה יותר חמורה כשצה"ל שמר על המחבלים בעבר".
"אוטונומיית המחבלים היתה יותר גדולה כשצה"ל שמר עליהם"
ארדן תיאר את ההתפתחות של היחס המקל לאסירים הביטחוניים, והדגיש כי שב"ס לא המציאו את המדיניות הזו. "האוטונומיה של המחבלים היתה הרבה יותר גדולה כשצה"ל שמר עליהם, עוד מאז מלחמת ששת הימים. הלכתי ולמדתי את התהליך האבולוציוני, הוועדה ראתה את שביתות הרעב ומה קרה אחריהן, היה תהליך ארוך שנים שאני מתוודע אליו עם הזמן". לדברי ארדן, "פעם לא ידעו מה קורה בפנים, היום מציפים החוצה דברים בלתי נסבלים על תנאי ההחזקה של המחבלים".
"לא הבנתי איך זה ייתכן, שמשפחות של מחבלים מעזה לא יכולים להיכנס לישראל אבל יכולים לבקר אותם בכלא, ח"כים שמסתובבים בבתי הכלא ועושים בהם כבשלהם, הברחת טלפונים סלולריים והמלכודת שטמנו לח"כ לשעבר ראטס, שביתת הרעב ב-2017 שהוביל ברגותי - ראיתי כבר אז אצל שב"ס שהם בטוחים שעוד רגע מישהו מהדרג המדיני או הביטחוני ינחה אותם להיכנע לשביתה, ואני לא הבנתי למה".
לשאלת הוועדה מדוע לא מונה נציב שב"ס במשך שנתיים, אמר ארדן: "בשונה ממה שחשבתי בתחילת הקדנציה כשמיניתי את עופרה, בתחום הביטחוני מאד התאכזבתי. רציתי לתת דגש בקדנציה הבאה לרקע יותר קשוח ואכיפתי". ארדן הסביר כי "היתה לי מחשבה לראיין כמה נציבים מתוך המשטרה, אחד למנות כמפכ"ל ואחד לנציב שב"ס. איתרע הגורל או המזל ששני המועמדים שייעדתי לתפקידים האלו לא מונו לבסוף".