שלושה צעירים מאזור השפלה יפוצו ב-30 אלף שקלים לאחר שלא הורשו להיכנס ל"הייקו סקייבר", בר מוכר בתל-אביב – כך קבע לאחרונה בית המשפט לתביעות קטנות בבת-ים. "חשנו השפלה נוראית, כאילו אנחנו בני-אדם סוג ב", אמר השבוע ל-N12 בר, אחד הצעירים שתבעו את הבר ואת חברת ההפקה "מקום בשמיים". בר סיפר על התחושות הקשות שהרגיש בעקבות האפליה: "איזה אדם בעולם יש לו את הכישורים לשפוט בן אדם על-פי מראה? אנשים נכנסו על פנינו, נטו כי הנראות שלהם מתאימה לסוג המסיבה, בזמן שאנחנו עומדים מושפלים בחוץ ומנסים לשכנע את הסלקטור להיכנס".
פסק הדין החריג נחשף כעת לראשונה ב-N12 ומגולל סיפור מטריד שהתרחש לפני כשנתיים. עם זאת, לא מן הנמנע שגם בשעה זו אירועים דומים ממשיכים להתרחש ולפגוע בצעירים נורמטיביים שרוצים לצאת ולבלות, אך חווים שורה של פגיעות והשפלות על לא עוול בכפם.
הידידות נכנסו, הגברים נשארו בחוץ
האירוע התרחש בחודש יולי 2020, אז קבעו שלושה צעירים וכמה ידידות לחגוג את יום ההולדת של אחד מהם בבר שממוקם במלון "בראון" בתל-אביב. בהתאם לדרישת היחצנים, החבורה נרשמה מבעוד מועד לרשימת המוזמנים למסיבה באמצעות אחת מהידידות שלהם. כאשר הגיעו למקום הבילוי בליל המסיבה וחיכו לתורם להיכנס, הופתעו התובעים לגלות כי בקשתם להיכנס סורבה על ידי מנהל האבטחה של הבר, בטענה שאינם מופיעים ברשימת המוזמנים. למרות שאחת מהידידות הציגה בפני מנהל האבטחה התכתבויות שאישרו שכולם מופיעים ברשימת המוזמנים, החבורה נתקלה בסירוב בטענה שרק הבנות מופיעות ברשימה, ואילו הבנים לא. כך בעצם נותרו השלושה מחוץ לבר.
לאחר ההשפלה שחוו השלושה, הם פנו אל מנהל האבטחה כדי שיסביר להם מדוע לא הורשו להיכנס לבר, על-אף שנרשמו מראש למסיבה. מנהל האבטחה טען בשנית שהכניסה מותנת ברישום מראש, ועמד על כך שהשלושה לא מופיעים ברשימת המוזמנים – ולכן לא יוכלו להיכנס. בעוד שהתובעים שוחחו עם מנהל האבטחה, הם הספיקו לתעד בטלפונים הסלולריים שלהם כיצד בליינים אחרים, נשים וגברים, ממשיכים להיכנס אל הבר – ללא בדיקה וללא הגבלה. ידידתם של השלושה, שהורשתה להיכנס לבר, פנתה לחבר בצוות ההפקה של המסיבה, ושאלה אותו מדוע חבריה לא הורשו להיכנס. בתגובה, אמר לה איש הצוות ש"בלגן להכניס בנים עכשיו, המאבטח אומר שהם לא בגיל... קיצר, סימנו אותם".
לאחר ההשפלה שחוו, החליטו השלושה לתבוע את חברת ההפקה "מקום בשמיים" וגם את מקום הבילוי, בבית המשפט לתביעות קטנות בבת-ים, בטענה כי הופלו בכניסה לבר. בדיון בבית המשפט, טענו הנתבעים להגנתם כי הזמנת המקום לבר נעשית על בסיס מקום פנוי בלבד, ללא שמירת מקומות וללא התחייבות לשעת ההגעה של הלקוחות. עוד טענו, שהמקרה התרחש בתקופת "הגל השני" של תחלואת הקורונה בישראל, והנחיות הממשלה קבעו כי התפוסה המותרת במסעדות ובברים המכילים מעל 100 איש, היא 85% בלבד. לטענתם, התובעים הגיעו לבר בשעה 1:00 לפנות בוקר, שהיא שעת השיא, בה המקום נמצא בדרך-כלל בתפוסה מלאה. באשר לטענה כי אחד מחברי צוות ההפקה אמר ש"סימנו" את השלושה, טענו הנתבעים כי אינם מכירים את אותו אדם, עמו יצרה קשר הידידה של התובעים.
"מקרים כאלה קורים באופן יום-יומי"
בתום הדיון החליט בית המשפט לקבל את התביעה של השלושה, תוך שהוא דוחה את טענות מנהלי הבר וחברת ההפקה. כך נכתב בהחלטה: "הנתבעות אסרו את כניסת התובעים לבר, זאת לאחר שנרשמו לרשימת המוזמנים מבעוד מועד על-ידי יחצ"ן מטעם הבר, שלא הציג בפניהם שאין להזמין מקום לעמידה בבר בשל הסיבה שהכניסה הינה על בסיס מקום פנוי בעת ההגעה לבר. זאת ועוד, שיחצ"ן אישר כי הכניס את התובעים וחברותיהם לרשימת המוזמנים, לכן לא הייתה סיבה לא להכניס את התובעים למסיבה".
בית המשפט אף התייחס בהחלטתו לסרטון שצילמו התובעים בעת האירוע, בו נראים גברים ונשים כאחד, ללא כל הגבלה, נכנסים אל הבר לאחר הסירוב להכניס את השלושה. עוד נכתב בהחלטת בית המשפט, ש"התובעים הוכיחו כי לא הוכנסו למקום בשל השתייכותם לקבוצת הגיל והמין, שעה שאלה שלא משתייכים לשתי הקבוצות לא סורבו. משכך, נטל ההוכחה הוא על הנתבעת, להראות כי לא הפלתה". לבסוף קבע בית המשפט כי הבר וחברת ההפקה ישלמו לכל אחד מהתובעים פיצויים בסך של 10,000 שקלים, נוסף לכיסוי הוצאות המשפט של השלושה.
לאחר שניצחו במשפט, אמר בר ל-N12: "לצערי מקרים מהסוג הזה אינם חדשים - במיוחד בתל-אביב, הם קורים באופן יום-יומי. באותה התקופה אחי היה סטודנט למשפטים. מיד כשזה קרה, עוד בכניסה של המועדון, חייגתי אליו כדי שיתדרך אותי מה לעשות - וכך היה. לאחר מכן הוא עירב את הקליניקה לשוויון של המכללה למנהל, והם עזרו לנו בכל התהליך".
בר הוסיף וציין כי בעלי מקום הבילוי אף שיגר כלפיו מסרים מאיימים כמו "יש לי עשרות עורכי-דין מאחורי" ו"אתם תפסידו ותצטרכו לשלם המון כסף". למרות האיומים, הוא מספר שבזכות האמונה בצדק, לא פחד להגיש את התביעה, והביע את שביעות רצונו מהחלטת השופטים, שדחו על הסף גם את הערעור שהגישו הנתבעים לבית המשפט המחוזי. עוד הדגיש בר את החשיבות החברתית שבתביעות בגין אפליה: "המסר העיקרי הוא – לתבוע! לצערי זו הדרך היחידה להוביל שינוי. כאשר מנהלי מועדונים וברים יבינו שאפליה עלולה לפגוע להם בכיס, רק שם יתחיל השינוי".