השר לביטחון הפנים עומר בר-לב הכחיש הערב (שבת) את הפרסום על כך שהמשטרה פעלה שלא כחוק וחדרה לטלפונים של אזרחים באמצעות מערכות הריגול של חברת הסייבר NSO. בריאיון לחדשות סוף השבוע הוא אמר כי הוא שמח שלמשטרה יש יכולות טכנולוגיות מתקדמות שאיתן היא נאבקת בפשיעה.

"אני יכול לומר לך שכל הבדיקות, כולל של היועמ"ש, כל הבדיקות של כל הנושאים שהועלו בכתבה של כלכליסט, למעט העובדה שמשטרת ישראל משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות – התבררו כלא נכונות", אמר בר-לב בפתח הריאיון.

איך ידעת להגיד את זה אחרי כמה שעות בלבד מאז פרסום התחקיר?

"ראשית כי המפכ"ל דיבר איתי כבר ערב קודם. הרי כלכליסט ביקשו את תגובת המשטרה. לגבי תשעת הנושאים שהועלו בהתחלה – כל נושא כזה כלכליסט עושה חידת חמיצר למשטרה. כל נושא שהיא בדקה עד אז התבררו כלא נכונים, חד משמעית. וב-72 שעות אחרי זה שהיועמ"ש נכנס לעניין ובדק עם הכלים שלא – התבררו כלא נכונים".

כשאתה אומר "אחרי בדיקה משמעותית אין פה בעיה" – אתה ראית את החומר והתיקים עצמם?

"אני לא ראיתי. ביקשתי לראות והיועמ"ש אמר לי שאני לא רשאי לראות כי זה עניינים של חקירות וכמובן קיבלתי את דעתו".

משרדי חברת NSO (צילום: Reuters)
משרדי חברת NSO|צילום: Reuters

איך אתה יודע שלא היה כלום? אתה יודע שלא השתמשו ביכולות האלה כדי להגיע לראשי ערים?

"אני ידעתי ביום רביעי בבוקר לגבי תשעת הנושאים שהועלו בכלכליסט, שמתוך 7 מהם שניים המשטרה עד אותו מועד לא הצליחה לעלות עליהם. 7 דיווחים פשוט לא נכונים - ביניהם הדיווח המרכזי שמשטרת ישראל מאזינה ללא חוק בכלל ושמאזינה למפגינים".

כשנכנסת למשרד לביטחון הפנים אמרו לך שיש את הכלי הזה בידי המשטרה?

"אני לא נכנס לטכנולוגיות הספציפיות".

כלומר עד פרסום הפרשה אתה לא ידעת שהמשטרה מפעילה אמצעים כאלה?

"ודאי שידעתי".

וידעת לבדוק איפה זה עומד ומה עושים על פי החוק ומה לא?

"כל נושא החקירות הוא מחוץ ליכולת ההשפעה והבדיקה של השר".

כשאתה שומע שיש למשטרה יכולות כאלה - אתה לא מוטרד?

"התשובה היא לא. אני מאוד שמח שלמשטרת ישראל יש כלים מתקדמים להתמודד עם ארגוני פשיעה קשים מאוד שמשתמשים בטכנולוגיות הכי מתקדמות".

אבל גם על השב"כ יש פיקוח. אתמול ישב באולפן ראש אגף החקירות יגאל בן שלום שאמר שהמשטרה משתמשת בכלי גם בחקירות של שחיתות. אולי השתמשו בכלי הזה בחקירות ראש האופוזיציה נתניהו או ח"כ ביטן?

"בכל חקירה של פוליטיקאי, לא משנה אם זה ראש עיר או חבר כנסת או שר, המשטרה קודם צריכה לפנות ליועמ"ש ולהציג לו את הנתונים, לבקש ממנו את האישור. רק אחרי זה, אם היועמ"ש נותן את האישור, היא פונה לשופט בבית המשפט המחוזי".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
היועמ"ש הורה על הקמת צוות בדיקה|צילום: תומר נויברג, פלאש 90

אבל יש פה טענות שמכשירים את החומרים בדיעבד.

"התשובה היא לא".

יש את הדיווח על הפעיל החברתי שגילו שהוא גולש באתרי הכרויות של גברים למרות שהוא נשוי. אתה יודע לומר בוודאות שלא היה פה "פישינג"?

"עד כמה שנבדק עד היום – הסיפור הזה שקודם עושים 'פישינג' ואחרי זה פונים ליועץ המשפטי לממשלה או לשופט מחוזי, אין דבר כזה. אני גם אקריא את המשפט החשוב ביותר מהמכתב של היועמ"ש: 'לא מצאנו כל בסיס לחשש אודות שימוש ארגוני שלא כדין. נחה דעתנו שמשטרת ישראל פועלת מכוח סמכויות על פי דין'".
יחד עם זאת הוא ממשיך את המשפט ואומר ש"במישור הפרטני והמערכתי" אנחנו צפויים להמשיך את הבירור.
"נכון".

ואז היועמ"ש אומר אגב שהוא מבקש לברר רק בשנים 2021-2020. אבל הכלי הזה נמצא בידי המשטרה כבר משנת 2015.

"אז אני אדייק. ראשית, מה שהיועמ"ש אומר זה שכמערכת המשטרה פועלת על פי חוק. זה לא שולל את האפשרות שבעבר כזה או אחר, רחוק או קרוב, חוקר או איש סייבר החליט לעגל פינות. ולכן אומר היועמ"ש שהוא מקים צוות בהובלתה של המשנה שלו עמית מררי שיבדוק אחורה. כמובן שכשבודקים אחורה אז צריך לבדוק קודם את השנתיים האחרונות כדי לוודא שעכשיו אין תפוחים רקובים במערכת. אבל אני אומר לך שדיברתי הערב הזה עם היועמ"ש ואין כוונה למנוע מעמית מררי לבדוק גם אחורה – לאן שהיא תגיע למסקנה שצריך לבדוק. אבל ברור שבהתחלה צריך לבדוק את השנתיים הנוכחיות, לוודא שברגע זה אין תפוח רקוב באגף החקירות או בסייבר. עד כה – לא נמצא כזה".