שי מיקה יפרח, מי שהייתה חברתה הטובה של תאיר ראדה ז"ל, הגיעה היום (שלישי) להעיד במשפט החוזר של רומן זדורוב - הנאשם ברצח הנערה. יפרח נכנסה לאולם דרך דלת צדדית בנימוק שהיא מאויימת. עו"ד ירום הלוי רגז על כך, וכך גם אילנה, אמה של תאיר ז"ל: "זה כי גילו לה סודות, כדי שהיא תמשיך לשקר. היא לא מאויימת, אף אחד לא מאיים עליה. היא שקרנית".

סיקור משפט זדורוב ב-N12:

יפרח העידה גם במשפט המקורי כמי שישבה עם ראדה בחצר בית הספר זמן קצר לפני שהתרחש הרצח. "תאיר ואני למדנו באותו בית ספר, הייתי שנה מעליה. גרנו קרוב, רקדנו יחד וההורים היו חברים. אני מאוד אהבתי אותה, היא הייתה כמו אחות קטנה בשבילי". אילנה ראדה הגיבה לכך בסרקזם: "ממש".

תאיר ראדה (צילום: אלבום פרטי)
תאיר ראדה ז"ל|צילום: אלבום פרטי

יפרח בעדותה: "באותו היום סיימתי ללמוד בשעה החמישית, פגשתי אותה במהלך ההפסקה. היא הייתה עם עוד כמה חברות. היא אמרה 'לא בא לי להיכנס לשעה האחרונה', אז קבענו להיפגש... היא שמה עליי ראש. מאוחר יותר היא הוציאה קופסה של מסטיקים ואמרה לי: 'שיוש אני שתי שניות חוזרת'. אחרי עשר דקות נעמדתי ואמרתי שאלך לבדוק, אם היא הלכה לברזייה היא אולי נתקעה בשיחה עם אחד החברים. קמתי לבד לברזיה. בית הספר היה שקט, אני ממש זוכרת את האווירה שרק שתי כיתות למדו. היה שקט. כשקמתי לחפש אותה היה שקט. בכמה שניות האלה ראיתי אדם עובר".

יפרח סיפרה כי ציירה איך אותו אדם נראה בעדותה במשטרה דאז. "כבר באותו יום של הרצח רצתי לבית של אילנה וככה גיליתי על המקרה הזה. הייתי המומה", אמרה על הדוכן. "ראיתי רק שהיה לו משהו ברוחב הידיים. לא זיהיתי מה היה לו בידיים. היה נראה שהיה לו מעיל גדול, הוא היה נראה בעל חזות רוסית. זכרתי שהיה לו כובע על הראש, ז'קט שכבות. הוא היה נראה 15 שנה מעליי".

לדברי יפרח, תאיר הייתה ילדה מאוד מקובלת. "חשבתי בהתחלה שהיא אולי פגשה חברים, לא חשבתי על הגרוע ביותר וחזרתי פשוט הביתה", העידה. התובעת שאלה את יפרח מדוע לא התקשרה לתאיר, וזו השיבה: "הטלפון שלי נכבה, הלוואי שהיה לי טלפון להתקשר אליה. זה היה דור שלא היה לזה משמעות, לא כמו היום, טלפון רק כדי להתקשר הביתה או לשחק סנייק".

בחקירה הנגדית, עו"ד ירום הלוי ניסה לערער על כך שיפרח אכן ראתה את אותה הדמות. עו"ד הלוי: "מוכנה לאשר לי שראית את הדמות לשבריר שנייה?". יפרח: "כן". עו"ד הלוי: "את הדמות ראית בפרופיל". יפרח: "נכון". עו"ד הלוי: "את ראית את הדמות עם עין אחת, בזווית העין". שי מיקה: "לא, ראיתי בשתי עיניים". עו"ד הלוי: "זה מה שאת אמרת לשוטרים". שי מיקה: "ראיתי בזווית העין, אבל ראיתי את הפרופיל המלא שלו". עו"ד הלוי: "זה נראה לך הגיוני שתזכרי כל כך הרבה פרטים משבריר שנייה בזוית העין?". יפרח: "כן, 90 אחוז מהנשים שאני מכירה יכולות לבחון כל גבר ולזכור פרטים. אגב יש לי זיכרון צילומי עד היום".

השופט צרפתי התפלא למשמע דבריה: "האם אישה, גם אם היא רואה 6-6, יכולה לראות את כל הפרטים האלה, מה יש בקצה של הכובע?". יפרח: "כן". אילנה ראדה עקצה: "מוכשרת". עו"ד ירום הלוי: "העדות שלה שווה לפח". 

סנ"צ עמיהוד לייפר, ראש מדור מעבדות ניידות-מז"פ במשטרה, העיד גם הוא במשפט, והתייחס בין השאר לכתמי הדם בזירה: "אני רואה שהיה מאבק. היה מאבק בתוך התא, אין ספק". עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב: "אתה מסכים שהעובדה שהיו התזות לכל הכיוונים מעצימה את המאבק שהיה?" לייפר השיב שהוא לא יודע מה מקור ההתזות ושהוא לא מסוגל לענות על השאלה הזאת.

"אחד ביום": המשפט החוזר של זדורוב

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן

השופט קולה: "הנאשם שבפנינו תיאר בשחזור שלא היה מאבק. האם זה משנה לך משהו בחוות דעתך?" - לכך לייפר השיב: "אני לא לוקח את השחזור כזה ראה וקדש". השופט קולה: "זה לגיטימי". לייפר הוסיף: "זה לא חייב להיות מאבק בהגדרה הקלאסית.  מניסיוני רב השנים, מספיקה תזוזה קלה ולעיתים אף נגיעה קלה בגופה כדי שפצע ימשיך לדמם... לפעמים אנחנו מגיעים 12 ואף 18 שעות אחרי". השופט קולה: "וזה יזרום?" (הדם) לייפר: "כן".