אחרי הפרסום אתמול (שני) שראש המוסד לשעבר יוסי כהן סייע בעת כהונתו לבתו להתקבל לעבודה בחברה של ראש שירותי הביטחון באמירויות, בדקנו עם מומחי משפט מה המשמעות המשפטית של המעשה. האם יכולה או צריכה להיפתח בדיקה או אפילו חקירה בעניין?

"ההתנהלות שלו שערורייתית, ולמרבה הצער, זו לא הפעם הראשונה שמר כהן מתנהל בצורה שמעוררת תהיות", סבור ד"ר דורון נבות, ראש המחלקה לממשל ורעיון מדיני בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. "נדגיש שגם אם אחינועם כהן בחורה מוכשרת מאוד, ואין סיבה להניח אחרת, לא סביר שהעסקתה בחברה של השיח' טחנון בן-זאיד מנותקת מההקשר המשפחתי. לכל הפחות, יש פה הפקת הנאה לא ראויה של מר יוסי כהן מתפקיד ראש המוסד, שאפשר לבתו ליהנות מגישה לשיח', אפשר לה גישה למידע על החברה, חיבר ביניהם וכדומה. מה גם שהשיח' אינו מופת לטוהר מידות וניקיון כפיים, ומערכת היחסים עם האמירויות מעוררת סימני שאלה אתיים גם כן, ובוודאי מעלה תהיות על שיקול דעתו".

ד"ר נבות, שמלמד גם אתיקה ציבורית וחוקר שחיתות ציבורית, מעריך כי אם העסקתה של אחינועם החלה בתקופה שבה כיהן כהן כראש המוסד, והוא ידע מכך, יכול להיות שלא מדובר רק בהפקת הנאה מהתפקיד בצורה פסולה, אלא זה מעלה חשש לכאורה להפרת אמונים פלילית.

"כמובן שלזכות יוסי כהן עומדת חזקת החפות", הדגיש ד"ר נבות, "אבל אדם שלא עושה הכול למנוע מסביבתו להפיק הנאה מהסוג הזה - שנראה כמו קבלת עבודה בזכות קשרים וידע והיכרות של האב מתוקף תפקידו - הוא בן אדם שאי אפשר לסמוך עליו. זו התנהלות של עולם שלישי. אבל אני רוצה לקוות שהוא אומר אמת כשהוא מכחיש לחלוטין את הטענה שהוא היה מעורב במישרין בהעסקת בתו".

עו
עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות ולשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות|צילום: אייל טואג

ד"ר נבות מאמין כי גם אם העסקת אחינועם כהן נעשתה רק לאחר שאביה סיים את כהונתו, וגם אם אין עניין פלילי או חוקי, "מדובר ב'התנהלות פסולה': ראש מוסד לשעבר הוא דמות ציבורית, לא כל שכן, אם יש לו שאיפות פוליטיות", סיכם.

גם עו"ד אביה אלף, יו"ר התנועה לטוהר המידות שכיהנה בעבר כמנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, רואה בהעסקתה של אחינועם ב"גרופ 42" טעם לפגם במקרה הטוב, וחשד למערכת יחסים של תן-קח במקרה הרע.

על פי הידוע, בתפקידו כראש המוסד הוביל כהן את הקשר המודיעיני של ישראל עם מדינות המפרץ, לרבות במהלך המגעים לחתימה על "הסכמי אברהם". "חשוב לזכור כי במקרים אלה בדרך כלל אין לאף אחד אינטרס לגלות מה באמת קורה. אין ראיה ישירה ליסוד הנפשי, לרבות כוונה, שנלווה לסיבה שבגללה דווקא מכולם נבחרה בתו של ראש המוסד לעבודה זו", אמרה עו"ד אלף. "איכשהו תמיד נשמעת הטענה שאין שום קשר בין מעמד עובד ציבור לקרוב משפחה שמועסק בנסיבות אלו".

ד
ד"ר דורון נבות, ראש המחלקה לממשל ורעיון מדיני באוני' חיפה|צילום: דניאל יחזקאל

"קשה להימנע מהשוואה למקרים דומים אשר גם לגביהם נטען כי אין כל קשר בין מעמד האב לטובת הנאה שניתנה לבן או לבת", סבורה עו"ד אלף. "כמו למשל סכום העתק שדוד אפל נתן לגלעד שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, תמורת חיפושים באינטרנט בפרשת 'האי היווני' - מיזם תיירותי ענק שאפל ביקש להקים ביוון ונזקק לסיוע. גם מיכל ליברמן, ביתו של אביגדור ליברמן, שהייתה סטודנטית צעירה להיסטוריה ולימודים סלאבים בגיל 21, שלחברה שלה זרמו יותר משבעה מיליון שקלים מגורמים בחו"ל, מחברים של האב, בשעה שהיה נבחר ציבור, עבור 'ייעוץ עסקי'".

עו"ד אלף הסבירה כי לכאורה ניתן ליישם במקרה זה את הלכת בן עטר (ע"פ 1877/99 – מדינת ישראל נ' בן עטר פ"ד נג(4), 695), שבה בית המשפט טוען כי לא ניתן להפריד בין המשפט לבין ניסיון החיים, והיגיון הדברים. בית המשפט מסביר את מה שידוע זה מכבר, שבדרך כלל אין ראיה ישירה ליסוד הנפשי, כלומר למה מתכוון אדם כאשר הוא מבצע עבירה. ולמרות זאת, בית המשפט רשאי להסיק את היסוד הנפשי מתוך נסיבות המקרה. כך גם בעבירת שוחד. "קיימת חזקה עובדתית שנקבעה בפסיקה, כי מתת לעובד הציבור על ידי אדם המקיים עם עובד הציבור קשר רשמי, ניתנת ומתקבלת בעד פעולה הקשורה למילוי התפקיד של אותו עובד ציבור".