השרפה בהרי יהודה: בחקירת המשטרה וכיבוי אש מתחזקת האפשרות שהשרפה הגדולה בהרי ירושלים ארעה כתוצאה מהצתה מכוונת. החקירה מעלה בין השאר שמדובר בשניים או שלושה מוקדים באזור המושב בית מאיר שבהם החלה השרפה. מה שמחזק את החשד זו העובדה שאל המקומות האלה שבהם פרצה האש לא מגיעים בדרך כלל מטיילים והם אינם נמצאים על שבילים להולכי רגל. כעת המשטרה מרחיבה את החקירה הן במישור המודיעיני והן בכל הקשור לאיסוף ממצאים פורנזים באזור.
שרפת הענק שפרצה בתחילת השבוע בהרי יהודה והובילה לפינוי של 10 יישובים עם אלפי תושבים - גרמה לנזק חמור יותר מזה של אסון הכרמל. צוותי כיבוי והצלה השתלטו על האש רק 52 שעות אחרי פרוץ הלהבות. כ-25 אלף דונם נשרפו. עוד דיווחו בשירות כבאות והצלה כי במבצע השתתפו 1,500 לוחמי אש שהטילו במצטבר 190 אלף ליטרים של חומרים מעכבי בערה ו-516 אלף ליטרים של קצף.
בימים האחרנים, ביצעו מטוסי הכיבוי למעלה מ-500 גיחות מבצעיות להגנה ובלימת חזית האש. מאות מפקדים ולוחמים היו פרושים בשטח לכיבוי מוקדי אש בגזרות השונות בדגש על גבעת יערים, נחל כיסלון והר איתן שם מתפתחת אש משמעותית. חלון הזמן הקריטי מבחינת הכבאים הוא בין השעות 13:00 ל-17:00, בהן הרוח נושבת בעוצמה.
במהלך היומיים האחרונים פונו מאות תושבים מ-10 יישובים שונים. היישובים שפונו הם: צובה, גבעת יערים, שואבה, רמת רזיאל, איתנים, בית מאיר, שורש, עין ראפה, עין כרם ועין נקובה, כמו כן, פונה בית ספר ובית החולים הפסיכיאטרי "איתנים". כולם התושבים חזרו לבתיהם, למעט תושבי איתנים וכמה מתושבי רמת רזיאל וגבעת יערים.
העצים שנשתלו: "פצצה מתקתקת"
האש התפשטה במהירות רבה ובנוסף למשטר הרוחות המתעתע באזור ומזג האוויר היבש, גם לסוג העצים שנשתלו במקום לפני עשרות שנים יש חלק. "בהרי יהודה יש את החורש הים תיכוני מהצפופים במדינת ישראל והוא יבש. האקלים שם יבש יחסית וזה בניגוד לחורש של הצפון שהוא יותר לח. הוא משובץ יחד עם יערות אורנים שניטעו לפני עשרות שנים כדי לייער את השטח. בהרי יהודה יש חומר בעירה יבש בכמויות של מאות אלפי טונות של צומח", מסביר ד"ר מליחי אקולוג ברשות הטבע והגנים. "האורנים דליקים הרבה יותר בגלל ההרכב הכימי שלהם, הם גם יבשים וגבוהים מאוד. היערות שקק"ל שתלה בראשית המדינה הם לא מתאימים למקום. לצד התרומה שלהם לפנאי, באקלים הים תיכוני האורנים הם הדבר הכי לא מתאים להרי יהודה. היערות האלה הם פצצה מתקתקת בכל הקשור לשרפות".
לדבריו של ד"ר יריב מליחי הטופוגרפיה של הרי יהודה תורמת גם היא להתפשטות השרפות במקום: "ירושלים יושבת על הבמה למעלה וממנה יוצאות שלוחות כמו חמש אצבעות, וביניהם ואדיות. כשיש את הטופוגרפיה של ואדי - רכס אז האש מדלגת. הוואדי מאוד צר ועמוק ובמקרה של שרפה בקצה אחד, היא מדלגת לקצה השני. זה בניגוד לשרפות ברמת הגולן שהוא מקום בלי הרבה עצים, כאן יש עומס אורגני גבוה על שטח הררי".
ד"ר מליחי מסביר כי כל שרפה בהרי יהודה זאת סכנת חיים: "יש שם את התנאים המושלמים לסופת אש. האש לא צריכה ממש להדליק בשביל לעבור, היא פשוט צריכה לייצר חום ליד עצים יבשים והם יכולים להידלק. או כשיש אצטרובל שיודע להתפוצץ ולעוף 70 מטרים בפיצוץ או ענפים שעפים מאות מטרים - האש תתפשט בקלות".
בעלי החיים שלא שרדו
אלפי בעלי חיים ממאות מינים מתו בשריפה ו-25 אלף דונם עלו באש - יותר מאסון הכרמל בדצמבר 2010. לפי ההערכות, כ-6,000 דונם משטחי שמורות הטבע הר טייסים והמסרק והגן הלאומי הרי יהודה עלו באש. מדובר בשטחים ערכיים מבחינה אקולוגית שמהווים בתי גידול ומרחב מחיה למאות מיני שונים של בעלי חיים וצמחים.
פקחי רשות הטבע והגנים ריכזו לאורך הימים האחרונים את המאמץ בעיקר באזור שמורת הר טייסים ועין טייסים בכיבוי מוקדי בעירה וסיוע והכוונת כוחות הכיבוי השטח. עוד פעלו הפקחים בשיקום פיזי של שבילים וצירים שנחסמו בעקבות עצים שקרסו ומפגעים נוספים.
"אני שב עכשיו מסיור תצפית מעל לאיזורי הלחימה באש - והמראות קשים", סיפר טפסר יסים טויטו, מפקד מחוז ירושלים, "ראיתי איך הריאה הירוקה של מחוז ירושלים הולכת ומשחירה תחת הלהבות. לא צריך להיות בוטניקאי גדול כדי להבין שתידרשנה עשרות שנים על מנת לשקם את אשר אבד".