"החזירו לי את הילד בקרטון": לפני 6 שנים, יוסף ברונשטיין איש עסקים חרדי מירושלים הרגיש שכל עולמו קורס עליו. בת זוגו שהייתה בחודש השמיני להריונה חשה לא בטוב ושניהם יצאו מבית החולים עם תינוק ללא רוח חיים. יוסף היה נחוש להביא את העובר לקבורה הולמת בבית העלמין - אך נתקל בסירוב של חברה קדישא "קהילת ירושלים" שטענה כי עוברים הם קוברים בקבר אחים. היום (שני) הוא תובע את חברה קדישא בבית המשפט המחוזי בירושלים. "עברתי מסע ייסורים של שלושה ימים לצד בני שעטוף בסמיכה בתוך קרטון עד שהגיע לקבורה", סיפר יוסף. "כל לילה מאז אני חווה את הטראומה".
בכל לילה ב-6 השנים האחרונות, לפני השינה, ברונשטיין מניח את הראש על הכרית וחווה מחדש את הטראומה הקשה שעברה עליו ועל בת זוגו כשאיבדו את התינוק שלהם בחודש השמיני להריון. לאחר הלידה השקטה, ביקשו הזוג לקבור את בנם בסידורי קבורה מקובלים על פי מנהגי הדלת היהודית. הם רצו שיהיה להם קבר לפקוד אותו ולזכור את הרך שנולד בטרם עת לאורך כל חייהם. האפשרות שהוצעה להם תחילה מבית החולים היא קבורה בקבר אחים ללא זיהוי מקום הקבורה ושזה ייעשה על ידי בית החולים מול חברה קדישא, אפשרות שהביאה להם צער רב.
רק לאחר שבני הזוג התעקשו, הציעו להם לחתום על מסמך המאפשר להם לקבור את בנם בעצמם. לאחר שחתמו קיבלו הזוג את בנם המת בתוך קופסת קרטון עטוף בשמיכה. כבר באותו היום הגיע יוסף לבית הקברות "סנהדריה" שבירושלים, בניהול חברה קדישא ירושלים, עם הקרטון בידו וביקש לקבור את בנו. בכתב התביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים הוא טוען כי הנציג שישב שם סירב לקבור את בנו בחלקת קבר נפרדת ולאפשר לו ולזוגתו להשתתף בלוויה. בנוסף לכך, הוא טוען כי הנציג בבית הקברות ביקש מיוסף שיצא מהמקום והקרטון עם העובר עדיין בידו.
בשלב זה החל יוסף לצלם במכשיר הפלאפון שלו את האירוע, הנציגים שהבחינו בכך ביקשו ממנו להיכנס בחזרה למשרד, לקחו ממנו את הקרטון והציעו לו כי גופת בנו תיקבר בחלקה נפרדת מסומנת, אך הם לא יוכלו להשתתף בלוויה. "הרגשתי מותש, רק רציתי שיקברו אותו כמו שצריך ושיהיה לנו קבר לעלות אליו", נזכר יוסף ברגע שהסכים להצעה שלהם.
יש לציין כי על פי מנהל הרפואה של משרד הבריאות עובר מת, או תינוק רך, יש לקבור בחלקה ייעודית נפרדת עם מיקום קבורה מדויק. באפשרות המשפחה להחליט אם הם רוצים להשתתף בהלוויה או לא. לכן לא הבין יוסף מדוע מסרבים בחברה קדישא לקבור את התינוק שלו לפי הנהלים. למרות שחשב שהוא יוכל להתפנות לזוגתו, שהייתה עוד בבית החולים ולטפל בה, הוא טוען כי קיבל למוחרת שיחת טלפון מבית הקברות שביקשו ממנו להגיע לקחת את העובר וכי אין בכוונתם לקבור את גופת בנו.
כשהגיע יוסף למקום הם החזירו לו את הקרטון עם גופת התינוק עדיין בפנים. "הייתי בהלם, כבר לא ידעתי מה לעשות מרוב צער", הסביר יוסף. "הסיוטים האלו כל הזמן חוזרים אלי, כיצד אני שוהה לצד גופתו שנמצאת בתוך ארגז. הם גרמו לי להרגיש ולחיות את 'קבורת בני' פעם אחר פעם במשך שלושה ימים שהיה איתו ברכב מול בית הקברות".
בכתב התביעה טוען יוסף כי לאחר שלא הסכימו בחברה קדישא להביא את בנו לקבורה בקבר נפרד, הוא יצר קשר עם יהודה משי זהב, מנכ"ל זק"א, שהזדעזע לשמוע על המקרה ובעזרת המתנדבים של זק"א הם עזרו ליוסף לקבור את בנו באמצעות חברה קדישא התימנית בהר הזיתים בירושלים, בנוכחות המשפחה. בכתב התביעה טוען עורך דינו של יוסף, דן זילברמן, כי מיד לאחר האירוע, פורסם המקרה בכלי תקשורת שונים שם לטענתם החליטו בחברה קדישא להכפיש את שמו של האב בפרסומים כוזבים בקשר לתובע ובכלל זה כי הוא עומד להישלח לתקופת מאסר בשל מעשיו שנים לפני קרות האירוע וכי כל מטרתו היא להתחמק מעונש.
בעקבות הפרסומים הכוזבים מצד הנתבעת, התובע שבאותם המועדים היה איש עסקים ויזם, ועבד כמנכ"ל בחברה בשווי מיליוני שקלים, איבד חוזי עבודה רבים והפסיד מיליוני שקלים. יוסף החל בטיפולים פסיכולוגיים בעקבות המקרה והוא ובת זוגו נפרדו.
"למרבה הצער גם כעת, לאחר הגשת תביעה המפרטת את התנהגותה הרשלנית של הנתבעת אשר גרמה לפגיעה נפשית קשה לתובע, ממשיכה האחרונה בהתנהלותה הקלוקלת ובוחרת לפגוע בשמו הטוב של התובע במקום לענות לגופו של עניין ולקחת אחריות על מעשיה", הוסיף עו"ד דן זילברמן שמייצג את האב.
תגובת חברה קדישא "קהילת ירושלים": "בשל רגישות הנושא אין בכוונתנו לנהל את הדיון בו פומבית תגובתנו תוגש לבית המשפט כמתחייב".
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il