הפרקליטות ספגה אתמול (רביעי) מכה במשפט נתניהו, בעקבות החלטת הרכב השופטים להעביר חומרים רבים לסנגורים. על פי ההחלטה, הפרקליטות תצטרך לעבור על כמות עצומה של התכתבויות ולהעביר את כל החומר הרלוונטי לסנגורים. מדובר בהתכתבויות של עד המפתח אילן ישועה עם פוליטיקאים, אנשי עסקים, תקשורת וכדומה. כדי לנתח את השלכות ההחלטה, נעזרנו בעו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, ובעו"ד אייל בסרגליק, מרצה ומומחה למשפט פלילי, צווארון לבן וחוקתי, יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין.
החלטה שנויה במחלוקת
"אם אני הייתי פרקליט המדינה, הייתי מגיש ערר לבית המשפט העליון", אומר עו"ד שפר. "ההחלטה הזו לא עומדת במבחנים של הפסיקה. ההגנה הצליחה פה קצת לבלבל את בית המשפט לדעתי". לעומתו, עו"ד בסרגליק דווקא בירך על החלטת השופטים: "אני שמח על החלטת בית המשפט במובן הזה שהוא רואה את הדברים אובייקטיבית למרות הלחץ התקשורתי. בית המשפט מעדיף את הצורך להליך הוגן על פני הצורך לקדם את ההליך במהירות. ההחלטה הזו בהחלט תורמת לכך שעולים פגמים וטעויות בולטות של הפרקליטות".
החלטת השופטים התקבלה לאחר שעו"ד ז'ק חן, המייצג את אלוביץ', גילה במקרה חומרים שהפרקליטות העבירה לו בטעות. בין החומרים הללו נמצאו התכתבויות עם פוליטיקאים ואנשי ציבור נוספים, כולל הנשיא הנבחר יצחק הרצוג, יו"ר המחנה הציוני בזמנו. בעקבות כך הסנגורים הגישו בקשה לקבלת חומרים נוספים. הפרקליטות לא התנגדה לבקשה העקרונית, אך חלקה על ההגנה בנוגע לדרך העברת החומרים. בין השאר התנגדה הפרקליטות לכך שהיא תצטרך לעבור על כל ההתכתבויות וטענה כי מספיק לבצע חיפוש באמצעות מילות מפתח, אך בית המשפט לא קיבל את הטענה הזו.
לטענת עו"ד שפר, מדובר בהחלטה שגויה: "כשמדובר במדיה דיגיטלית צריך למצוא איזון. לא ניתן למסור את הסלולרי להגנה כי הפגיעה בפרטיות העד גדולה מדי - מצד שני לא מעשי לקרוא היקפי חומר כאלה. הפתרון לפי פסיקת בית המשפט העליון הוא סריקה באמצעות מילות מפתח".
כיצד ההחלטה תשפיע?
להחלטה כזאת יש השלכה דרמטית על המשך ניהול התיק. ראשית, מדובר בכמות עצומה של חומר, הכולל התכתבויות רבות של אנשי ציבור. "החומר עלול להביך הרבה מאוד פוליטיקאים והרבה מאוד אנשי ציבור", אומר עו"ד בסרגליק, אך מדגיש: "גם אם זה יביך, זכותו של הנאשם להתגונן גוברת על זכויות צדדים שלישיים, במיוחד כאשר נושא הסיקור החיובי הפוליטי הוא נושא שעלה במסגרת המשפט של נתניהו והוא לב ליבו של אחד האישומים".
ומעבר למבוכה שהחומרים עשויים לגרום, יש להם גם חשיבות משפטית מבחינת ההגנה. תיק 4000 מתאר מערכת יחסים של שוחד - פעולות שלטוניות בתמורה ל"היענות חריגה לדרישות סיקור". כדי להפריך את התזה הזו, מנסים הסנגורים להראות שההיענות לדרישות נתניהו לא הייתה חריגה. כדי לעשות זאת, הסנגורים נעזרים בהתכתבויות עם פוליטיקאים נוספים שמעידות על כך שההיענות לדרישות שלהם הייתה דומה, כפי שמסביר עו"ד בסרגליק: "נשאלת השאלה - איך נבדקה ההיענות החריגה אמפירית? מה החריגות? מה קרה מול שאר האנשים? את זה צריך לבדוק, כמו גם מדוע הפרקליטות והמשטרה לא בדקו קו חקירה אחר?". מהצד השני, עו"ד שפר טוען: "ההיענות החריגה היא מצידו של אלוביץ' כבעל שליטה, הוא הנאשם פה. הניסיון הזה עכשיו להוריד את זה לרמת אילן ישועה זה ניסיון יפה של ההגנה כדי לסרבל את המשפט, אבל זה לא מקדם את המהות".
לטענת עו"ד בסרגליק, יש להחלטה גם השפעה מבחינת האופן שבו מצטיירת הפרקליטות בהליך, משום שזו לא הטעות הראשונה שלה: "ההחלטה הזו היא מכה לפרקליטות. התיק הזה אמור היה להיות אורות ומופתים, תיק הדגל, אבל מה שאנחנו רואים כל הזמן נראה מאוד לא טוב. הדלפות של האזנות. היעדר אישור לחקירה. עד מרכזי שאומר ששיקר והיה עקבי בכך וכעת הסתרת חומרי חקירה. יותר מכך, זה מעכב את המשפט ומחזק את טענת נתניהו שאוכפים את הדין עליו באופן פרטני ולא על שאר הפוליטיקאים".
לוחות הזמנים
החלטת השופטים עשויה להוביל לעיכוב נוסף במשפט שכבר נמשך יותר משנה. הסנגורים כנראה ירצו לחקור את ישועה על הנושאים שיעלו בהתכתבויות החדשות, ולכן יש קושי מסויים להמשיך עם העדים הבאים בתור. "אם הייתי סנגור בתיק, הייתי דורש את דחיית המשפט בחצי שנה לפחות", טען עו"ד בסרגליק. "מדובר בכמויות גדולות של חומר. התכוננו עכשיו למשפט הרבה זמן שאמור להתנהל ברצף ועכשיו צריכים לעשות תיקוני חקירה לכל עד ועד בהתאם לחומרים החדשים ולהתנהל מחדש. הטעויות האלו משחקות לידי נתניהו וסנגוריו".
לדברי עו"ד שפר, "ניכר שאסטרטגית ההגנה היא להתיש ולהאריך את המשפט ככל שרק ניתן". עם זאת, הוא לא צופה שההחלטה תאריך את המשפט בצורה משמעותית. "אפשר להמשיך עם עדים אחרים, יש עניין ציבורי עצום לסיים את המשפט הזה בזמן סביר", הוא מסביר. "בעולם, משפטים יותר גדולים מסתיימים תוך חודשיים גג. המשפטים בישראל מתארכים בצורה שאין לה שום אח ורע בעולם. גם בישראל, בבית המשפט המחוזי בתל אביב - משפט פאינה קירשנבאום נמשך שנה וחצי בלבד, עם יותר ממאה עדים".
עיכוב נוסף עשוי להיגרם מכך שהשופטים החליטו כי הפרקליטות עצמה תעבור על חומר החקירה - ולא המשטרה, כפי שהפרקליטות העדיפה. משמעות הדבר היא שהפרקליטים יקדישו זמן יקר למעבר על הכמות האדירה של החומר ובאופן טבעי הזמן שלהם מוגבל, כך שהמשך ההליך עשוי להתעכב. גם בסוגיה הזו חלק עו"ד שפר על קביעת השופטים: "זו למעשה פעולת חקירה ואז הפרקליט עצמו יכול להפוך לעד, שההגנה תוכל לשאול אותו שאלות. זו פעולה שהפרקליט לא אמור לבצע, הוא אמור לקבל את התיק ולנהל אותו. זה יכול להפוך לעוד פארסה וזה גם לא תואם את כללי האתיקה". לעומת זאת, עו"ד בסרגליק סובר אחרת: "הסיבה שבית המשפט החליט שהפרקליטות תעבור על החומר היא כי מלכתחילה הפרקליטות הייתה צריכה לעבור על רשימת חומרי החקירה, לאחר מעבר התיק מהמשטרה. בית המשפט לא רוצה מעבר חזרה למשטרה, כי זה יעכב את התיק".
מה עוד קרה השבוע?
החלטת השופטים אתמול היא ללא ספק האירוע המשמעותי ביותר במשפט ראש הממשלה השבוע, אך היא לא הדבר היחיד. במהלך השבוע, נמשכה חקירתו הנגדית של עד המפתח אילן ישועה, על ידי עו"ד בועז בן צור, סנגורו של ראש הממשלה. עו"ד בן צור הראה לישועה שורה ארוכה של ידיעות שעלו באתר "וואלה!" נגד ראש הממשלה. כך למשל, הוא הציג פרסומים שליליים בנוגע להוצאות מעון ראש הממשלה, לצד כתבות שלועגות לנתניהו ובני משפחתו. בן צור התמקד בפרט גם באופן הסיקור של נתניהו במהלך בחירות 2015, תקופה שלפי כתב האישום היוותה נקודת שיא מבחינת דרישות הסיקור, בעוד שעו"ד בן צור הראה שנתניהו דווקא סוקר באופן שלילי בבחירות הללו.
עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, הגיב גם על קו ההגנה הזה של הסנגורים: "מוכיחים עכשיו ש'וואלה!' היה כלי תקשורת מוטה נגד נתניהו? ברור שהוא היה מוטה נגד נתניהו. אם זה היה ישראל היום, לא היה צריך לפנות אליו לשפר דברים. בגלל שזה היה אתר ביקורתי כלפי השלטון, היה לאלוביץ' מה למכור לראש הממשלה".
לצד זאת, עבר עו"ד בן צור על הסעיפים השונים בנספח לכתב האישום, המפרטים את דרישות הסיקור מצד נתניהו ואנשיו. בן צור ניסה להפריך את הסעיפים באופן פרטני. כך למשל, הוא הציג את חלק מהאירועים כדרישות שגרתיות בין דוברים לכלי תקשורת. באירועים אחרים הוא הראה שהכתבה לא באמת דורדרה או הוסרה מהאתר כפי שנכתב.