עובד בקבוצת הוואטסאפ של אחד מבתי המשפט המחוזיים, שכינה את אחד מעמיתיו "כושון", נשפט על מעשיו תשעה חודשים לאחר החשיפה ב-N12. ההודעה שנשלחה באפריל 2020 ועוררה זעם בקרב העובדים הובילה לגזר דין משמעתי - נזיפה חמורה, קנס של חצי משכורת, הורדה בדרגה ועיכוב קידום. העובד הביע חרטה והכה על חטא.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במהלך הסגר הראשון, בעקבות החלטת הממשלה על הגדרת חלק מהעובדים כחיוניים בימי קורונה, לעומת אחרים שנשארו בבית, כתב העובד בקבוצת הווטסאפ: "איך ה'כושון' הזה הוא עובד חיוני, ואתה לא?". בקבוצה, שמונה כ-80 חברים, נכתבו תגובות זועמות, ביניהן: "תמחק את זה מיד", "צריך לשטוף את הפה שלך במים וסבון". לאחר הפגיעה הגיעה ההתנצלות: "מתנצל בפני מי שנפגע".
הזעם על ההודעה:
העובד בן העדה האתיופית שכלפיו כוונו הדברים כתב בהמשך בקבוצה: "הכפישו את שמי באמירות בוטות ונבזות קשות יותר שאין להן שום שחר, כמובן שהתעלמתי ממנו משום שאינו ראוי להתייחסות". העובד שנפגע הגיש תלונה, והמקרה הועבר לטיפול גורמי המשמעת. הוא גם שיגר מכתב תלונה לנציב שירות המדינה וציין: "האירוע עורר בי תחושות קשות לאורך כל הערב ולמוחורת".
עוד הוסיף: "בתום משבר הקורונה יהיה עליי להתייצב בפני כל עובדי בית המשפט המחוזי שהיו עדים להתבטאות הזו. חוששני שבמקום להישפט על פי כישורים ואיכויות העבודה שלי, הדבר הראשון שיעלה בזיכרונם הוא אותו אירוע אומלל וכינוי הגנאי הזה המשפיל".
ההתנצלות של העובד:
הפוסטים הפוגעניים בפייסבוק צצו בדיון
לאחרונה דן בית דין משמעתי בנציבות שירות המדינה בפרשה, ובמסגרת הדיון התברר שהעובד הפוגע גם תבע אזרחית את עמיתו - וניצח: בית משפט השלום בפתח תקווה חייב את הנאשם לשלם למתלונן 2,700 שקלים ועוד 1,500 שקלים בגין שכר טרחה לעורך דין.
בהליך המשמעתי הוא הורשע בשתי עבירות משמעת "בגין פרסומים והתבטאויות בעל אופי גזעני ופוגעני". במסגרת ההליך התברר כי כתב בעבר בפייסבוק על תמונה של עמיר פרץ עם משקפת הפוכה: "אתיופים, מלא אתיופים". לפני כשנתיים פרסם תצלום של אישה כהת עור ומעליו כתב: "אם היא מתעטשת כולנו ז"ל" ו-"השם יצילנו". התביעה טענה כי "בהתנהגותו זו פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, הפוגעת בשמו הטוב של שירות המדינה ובתדמיתו בעיני הציבור".
על אותה הודעת ווטסאפ פוגענית טענה התביעה: "במעשיו אלה התבטא הנאשם באופן גזעני ופוגעני ובדרך שאינה הולמת עובד מדינה, וגרם בדבריו לחלק מהעובדים בקבוצת הווטסאפ, ביניהם עובדים ממוצא אתיופי, לתחושת פגיעה, עלבון ואף השפלה". עוד נטען כי הפר את ההוראה שלפיה עובד חייב לנהוג בנימוס כלפי הממונים עליו, כלפי העובדים הכפופים לו, וכלפי יתר חבריו לעבודה.
העובד הכה על חטא: "מתבייש, כשלתי בלשוני"
בדיון המשמעתי אמר העובד הנאשם כי הוא מתבייש במעמד והתנצל על מעשיו. לדבריו הוא "כשל בלשונו" ואיננו גזען, והדברים שאמר אינם מתאימים לו ואינם מאפיינים אותו. עוד העיד כי מאז שהתחילה הפרשה הוא עבר תקופה קשה מאוד, נפגע בבריאותו ומצב רוחו ירוד - והכה על חטא על מעשיו.
גם אשתו העידה ואמרה כי "מעשיו בוצעו מחמת טעות, והוא הצטער עליהם מאוד". לדבריה, חלק משכניהם הם בני העדה האתיופית, והם נמצאים איתם בקשרים חברתיים. עוד ציינה כי בעלה עזר לה להיקלט בארץ לאחר שעלתה לארץ לבדה. עדת אופי נוספת שעובדת בבית המשפט אמרה: "הוא עבר תקופה קשה מאז נקיטת ההליכים נגדו, הוא מצר מאוד על מעשיו ויש לו חברים קרובים ממוצא אתיופי".
לאחר שמיעת העדויות, התביעה דרשה את העונשים הבאים: נזיפה חמורה; הפקעת משכורת קובעת אחת; הורדה בדרגה אחת לשנתיים; פסילה לתפקיד ניהולי או לתפקיד בכיר למשך שנתיים. לדבריה, "הנאשם נכשל בהבעת אמירות קשות מאוד בעלות אופי גזעני, שקיבלו פומבי באמצעים דיגיטליים; לא ניתן לגלות סובלנות מול אמירות כאלה. חלק מהאמירות נעשו כלפי עמית לעבודה, וזאת נסיבה המחמירה את התנהגות הנאשם. כעובד ותיק היה מצופה מהנאשם לנהוג על פי סטנדרטים גבוהים יותר".
עם זאת, הבהירו בתביעה כי התחשבו בדרישת העונש ב"נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות היותו נשוי ואב לילדים קטנים". משרד המשפטים קרא להפקעת חצי משכורת, נזיפה (ולא נזיפה חמורה), והורדה בדרגה לשנה לכל היותר - מבלי מניעת קידומו. "המשרד רואה בחומרה אמירות גזעניות", הבהירו. "הנאשם עובד טוב, ההערכות עליו חיוביות, הוא הביע חרטה על מעשיו; אין לו עבר משמעתי".
בית הדין חרץ את גורלו וקבע כי משכורת שלמה תורד - בעשרה תשלומים, והנזיפה תהיה חמורה. עוד נקבע כי דרגתו של העובד תורד למשך שנה ונפסל קידומו לתפקיד בכיר יותר או ניהולי למשך שנה.
"האמירות מהסוג שהשמיע הנאשם ראויות לכל גנאי", נכתב בהחלטה. "אין צורך לומר כי התייחסות לאדם ברבים, בקונוטציות שלילית, על רקע ארץ מוצאו או צבע עורו – עלולה להביא לביזויו ולהשפלתו בעיני הבריות". במהלך הפסיקה הדגיש בית הדין כי הביטוי "כושון" הוא פעולה גזענית שאין מקום לסובלנות כלפיה.
"מול חומרת העבירות שקלנו לקולא את הודאתו של הנאשם, את לקיחת האחריות על מעשיו, את הפנמת הלקחים ואת צערו עליהם, כפי שבאה לידי ביטוי גם בהתנצלות הכנה ששלח לחבריו בקבוצת הווטסאפ. עיינו גם בחוות הדעת הטובות על הנאשם. בנוסף, לא נעלם מעיננו מצבו המשפחתי של הנאשם והמצוקה הכלכלית הקשה בה הוא נתון. בשיקלול הדברים מצאנו להקל עימו במידת מה באמצעי המשמעת שיוטלו ולא למצות עימו את הדין".
עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, מסר בתגובה להחלטה: "מדובר באירועים חמורים שבוצעו על ידי עובד בהנהלת בתי המשפט. עם קבלת התלונה ובחינת הביטויים הגזעניים הקשים, העברנו את הפניה לטיפול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שחקר את המקרה והגיש נגדו כתב אישום. ההרשעה בדין משמעתי מלמדת על כך שנציבות שירות המדינה נוקטת בעמדה של אפס סובלנות ביחס להתנהלות גזענית מכל סוג בשירות המדינה, ואנו מברכים על כך".
מטעם נציבות שירות המדינה נמסר כי "לאחרונה, התקבלו אצל הממונים על מניעת גזענות במשרדים השונים תלונות על הערות גזעניות שנכתבו על ידי עובדי מדינה בשיח קבוצתי ב"ווטסאפ", פעמים רבות במסגרת קבוצות המשמשות את מקום העבודה. אי לכך, והגם שהדברים הם בבחינת מושכלות יסוד, נבקש לשוב ולהדגיש כי התנהגויות או התבטאויות מפלות או גזעניות אינן יכולות להלום את תפקידו ומעמדו של עובד מדינה, ופוגעות בצורה חמורה בתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו".