עשרות אנשי אקדמיה ומערכת הביטחון לשעבר פנו היום (שני) לבג"ץ, בבקשה לצו ביניים שיימנע מנתניהו לקבל החלטות הנוגעות למערכת המשפט. לטענת העותרים, נתניהו עלול לנצל 'פרצה' כדי להפר את הסכם ניגוד העניינים שחייב אותו שלא להתערב במינויים במערכת המשפט. בתגובה לעתירה עדכן עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את נתניהו, כי הוא נעתר לבקשה שלפיה רה"מ לא יתערב במינויים עד פסיקת בג"ץ: "למען הנראות הציבורית ומתוך שמירה על טענותיו, ההודעה של רה"מ עומדת בעינה עד לפסיקה בעתירות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נתניהו התחייב להימנע מעיסוק במערכת המשפט בהתאם להסכם ניגוד העניינים רק עד הדיון בנושא בבג"ץ - שהתקיים ביום חמישי האחרון. כעת חוששים העותרים שבתקופה זו ייקח רה"מ חלק במינויים, כמו פרקליט המדינה ומשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
בין העותרים לבג"ץ: ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, אלי בכר, היועץ המשפטי של השב"כ לשעבר, פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, הסופר יהושע סובול, יזמי ההייטק ארני פטרושקה ודב מורן ונוספים.
עו"ד דפנה הולץ-לכנר שהגישה בשמם את המכתב לבג"ץ הסבירה בשיחה עם N12: "בחודש דצמבר עורכי דינו של נתניהו התחייבו בפנינו כי הם עומדים לקיים את חוות הדעת המשפטית ככתבה וכלשונה עד למועד הדיון בעתירות. ביום חמישי התקיים הדיון וכעת אנחנו במצב של פרצה מוחלטת, כך שנתניהו יכול לעשות מה שהוא רוצה ולקחת חלק במינוי בכירים במערכת המשפט - עד שתינתן החלטה סופית של בג"ץ לעתירה".
הסדר ניגוד העניינים נוסח על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וחייב את נתניהו שלא להתערב במינויים במערכת המשפט עד לקיומו של דיון ראשון בעתירה שהוגשה בנושא. הדיון הראשון נערך ביום חמישי האחרון.
הבכירים שפנו לבג"ץ פועלים כחלק מהקבוצה "מבצר הדמוקרטיה". הם פנו בבקשה לאסור על ראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב במערכת המשפט עד לקבלת ההכרעה בעתירה שהגישו לפני מספר חודשים. הבכירים מבקשים כעת מבג"ץ להוציא צו ביניים אשר יחייב את נתניהו לציית להסדר ניגוד העניינים עד לקבלת הכרעה בעתירה ו"למען הסר כל ספק".
הבקשה שהוגשה היום ממשיכה את הקו שהובילו העותרים בדיון שנערך בבג"ץ בשבוע שעבר. בדיון טענה עו"ד הולץ-לכנר בשם העותרים כי "קרב הרגע שבו לא יהיה עוד מנוס מלהכריז על פסילת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. זאת עקב ניגודי העניינים הרבים שבהם הוא שקוע, ואשר אינם מאפשרים את המשך כהונתו כראש הממשלה".
עו"ד הולץ-לכנר הסתמכה, לטענתה, על הכללים שגיבש היועץ המשפטי לממשלה, לפיהם עובד ציבור אינו רשאי לכהן בתפקידו אם לא ניתן להסדיר את ניגודי העניינים שבהם הוא מצוי. דבריה של הולץ-לכנר נאמרו בתשובה לדברי פרקליטו של נתניהו, מיכאל ראבילו, אשר טען כי נתניהו רשאי להמשיך ולהתערב בענייני מדיניות הנוגעים למערכת המשפט, דוגמת שינויים מבניים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה וכן התערבות בהליכים למינוי שופטי בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים, והכל משום שהוא ראש הממשלה ונושאים אלה הם חלק מתפקידו.
הדיון בבג"ץ התקיים לאחר שהרכב השופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, קיבל את בקשת העותרים והוציא צו על תנאי שתוקפו עד ליום חמישי האחרון. הצו דורש מנתניהו לנמק מדוע הוא מתנגד להסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש, לנוכח טענת נתניהו כי למנדלבליט אין כלל סמכות להחיל עליו הסדר וכי הסדר כזה איננו מחייב אותו.
עוד הוציא בג"ץ צו על תנאי הדורש מנתניהו ומרה"מ החליפי, בני גנץ, לנמק מדוע הם אינם מקדמים שורת מינויים בכירים בשירות הציבורי - לרבות מינוי פרקליט המדינה - מינויים שהוקפאו כחלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.
בדיון שהתקיים ביום חמישי שעבר בעתירה דרשו השופטים מפרקליטי נתניהו ואוחנה לעדכן אותם עד מחר, יום שלישי, 23.2, אם השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה - שמונה על ידי ראש הממשלה להחליפו בכל הנוגע להעלאת נושאים משפטיים לדיון בממשלה - הוא שהחליט שלא להעלות על סדר היום של הממשלה את מועמדותו של עמית איסמן לפרקליט המדינה, לאחר שכבר הונחה על שולחן הממשלה בחודש דצמבר.
כעת, ועוד לפני שיפרסמו את פסק דינם בעתירה, יידרשו שופטי בג"ץ להכריע בבקשה החדשה שהגישו הבכירים - ולהחליט אם להוציא צו נוסף שיאריך את מועד המניעה של נתניהו מהתערבות במינויים במערכת המשפט.