"אני לוקחת אחריות על המעשים שכן עשיתי": כרמל מעודה העידה היום (רביעי) בבית המשפט לראשונה מאז שהוגש נגדה כתב האישום החמור שמייחס לה שורה של מעשי אלימות בפעוטון "בייבי לאב" בראש העין. עדותה של מעודה התרכזה במקרה אחד של התעללות שמיוחס לה, שבו הכריחה לכאורה פעוט לאכול את הקיא שלו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מעודה העידה בבית המשפט המחוזי בלוד. הגננת עומתה עם דברים של סייעת בפעוטון, שסיפרה כי מעודה האכילה פעוט בקיא. "זה לא היה ולא נברא, לא אמרתי לאף ילד לאכול אוכל שהוא הקיא לתוך הצלחת ולא הכרחתי אותו, לא אמרתי גם בחקירה שהכרחתי ילד לאכול את הקיא שלו", השיבה. בנוסף הוסיפה כי "לילד הייתי נותנת או ירקות או פחמימות או בשר, מכיוון שידעתי שהוא לועס ויש לו את תסמין ההקאה, הייתה פעם אחת שהוא הקיא, ומפה למדתי לחלק לו את כמות האוכל בצלחת. ראיתי אותו לועס אוכל ומוציא אותו. אני לוקחת אחריות מלאה על כל מה שכן עשיתי. את המעשה הספציפי לא עשיתי, הוא הוציא אוכל ואכל אותו חזרה, לא הכרחתי אותו לאכול את זה, הוא אכל את זה באופן עצמאי. זה יכול לקרות בכל גן וגם בבית, גם כשילד מוציא אוכל מהפה הוא יכול לאכול את זה חזרה".
"לא אקח על עצמי דברים שלא עשיתי"
"אני לא מבינה איך אני נמצאת פה ולא הבנתי מה קרה, עברתי תקופה נפשית לא קלה שאני פחות רוצה לדבר עליי עכשיו", תיארה. "(היה) מקרה שהוא לעס ואמרתי לו תלעס את האוכל ולחצתי לו על הלחיים שילעס". כשנשאלה מה פשר הצביטה בלחיי הפעוט היא השיבה: "סימנתי בלחיים איך ללעוס ולהזיז את הלחיים".
בשלב זה החלה החקירה הנגדית של מעודה. בחקירה היא נשאלה מדוע היא מודה רק במקרים שהיו מתועדים ומצולמים ולא באירוע יחיד שלא הוסרט - התקרית שבה הכריחה פעוט לאכול את הקיא שלו. "אני לא מתכוונת להאשים אף אחת אחרת, אני מודה על דברים שכן עשיתי", חזרה מעודה על דבריה.
בעדות הזאת נשאלה מעודה איך בחקירתה היא כן זכרה את האירוע ובאולם בית המשפט דווקא שכחה אותו. "באותו יום בחקירה לא הייתי במצב נפשי כל כך טוב שאפילו לבוא ולהסביר את עצמי (לא יכולתי)... אני לא אמרתי לילד לאכול את הקיא שלו, ולא הכרחתי אותו. לא אקח על עצמי דברים שלא עשיתי. מה שהיה באותה חקירה הייתי במצב לא טוב".
כאשר נתבקשה לאשר אם הפעוט אכן אכל אוכל שלעס ופלט, היא אישרה - אך אמרה כי זה "מבחירה שלו. אני לוקחת אחריות על המעשים שכן עשיתי. אני לא בורחת משום אשמה, מה שאני יודעת, שלא עשיתי ולא אמרתי את זה, ולא אגיד את זה בחיים כלפי ילד, הייתי במצב נפשי לא פשוט באותה תקופה. אני לא יכולה להמשיך לדבר עוד בגלל זה. אני לוקחת אחריות ואני מבינה את כאב ההורים, אני מבינה אותם מאוד ולא בורחת מאשמה, יש דברים שלא עשיתי ואני לא אקח אחריות על מה שלא עשיתי. אני לא מחפשת להיות הקורבן ואני לוקחת אחריות מלאה".