עסקת גנץ והמפכ"ל - הפרשה מסתעפת בעיתוי דרמטי: לפני 11 חודשים פרסם מבקר המדינה דוח חמור על התנהלות חברת "המימד החמישי", שניהל בני גנץ לפני סגירתה - והעסקה עם המשטרה, שבראשותה עמד אז המפכ"ל רוני אלשיך. הערב (רביעי) פורסם במהדורה המרכזית כי היועץ המשפטי החליט לפתוח בבדיקה בנושא, אך לא יודיע על כך לפני 2.3. גם גנץ וגם אלשיך לא חשודים בפרשה: בליכוד זעמו ותהו מדוע מנדלבליט מחכה עם ההודעה בנושא לאחר הבחירות

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

על פי הפרסום, ההחלטה כבר התקבלה אצל היועמ"ש לפני שבועות, אבל פרסומה מתעכב "בשל הקירבה לבחירות". מדובר במידע שממתין להחלטת היועץ המשפטי לממשלה במשך תשעה חודשים, אם כי היה מידע ממבקר המדינה שהעברתו התעכבה. בשבועות האחרונים נפלה החלטה לפתוח בבדיקה של הנושא - שלב אחד לפני חקירה‎ - והפרסום יתעכב לאחר הבחירות.

גנץ עמד בראש החברה והתפרנס ממנה במשך כשלוש שנים. החברה מאז פשטה את הרגל ונסגרה. החוזה עם המשטרה היה אמור להגיע להיקף של 50 מיליון שקלים: המוצר, שנועד לבצע "פרופיילינג" לאנשים חשודים ולמנוע טרור, אך הוא לא נוסה מעולם ולמרות זאת החברה קיבלה מיליונים מקופת המדינה.

הבדיקה תתמקד בשאלה אם את מיצג השווא יצרה רק החברה  - ומי מטעמה ידע ושיקר למשטרה: מדובר בעבירה פלילית מסוג של קבלת דבר במרמה. התרחיש השני שהבדיקה תעסוק בו: האם במשטרה היו שותפים - חלק מבכירי החברה הם גם בכירים לשעבר במשטרה - ואז כמובן גם אלשיך ואחרים בצמרת המשטרה יצטרכו לענות על שאלות קשות.

ההתפתחות הסמוכה לבחירות - והביקורת על התנהלות היועץ

דבר ההחלטה פורסם הערב, 12 ימים בלבד לפני הבחירות. כתב החשדות נגד נתניהו, לשם ההשוואה, פורסם חמישה שבועות לפני הבחירות. גורמים משפטיים מסבירים, בנוגע לשאלת העיתוי, כי במקרה של "המימד החמישי" ההחלטה התקבלה בערך 4 שבועות לפני הבחירות, ומדובר בעיתוי קרוב מדי. 

הדוח של מבקר המדינה מתח ביקורת על החוזה שנחתם בין החברה למשטרה - חוזה בהיקף של 4 מיליון שקלים שאמור היה להיות בהיקף של 50 מיליון שקלים. גנץ היה יושב ראש של חברת ההיי-טק, שלפי הדוח שפרסם המבקר דאז יוסף שפירא קיבלה חוזה עם פטור תמוה ממכרז - על סמך מצג שווא שלפיו כבר היו לה חוזים קיימים בנושא.

היועמ
מעכב את פרסום ההחלטה. מנדלבליט|צילום: פלאש 90, חדשות

גנץ נשאל על הפרשה בריאיון לדנה ויס בחדשות סוף השבוע, ואמר שלא היה פטור ממכרז כי לא היה מכרז. "אין לי שום בעיה עם חקירה בנושא של המימד החמישי. כל הספין הזה הוא שקר מהמילה הראשונה עד האחרונה", אמר. "לא רק שזה קשר מוחלט, זה שקר בלי כל בסיס שהוא. אני אדם ישר, אין לי שלושה כתבי אישום, נקי לחלוטין, נתניהו מואשם באשמות חמורות ביותר כדאי שיזדכה עליהם ואחר כך נראה מה עושים".

מהליכוד נמסרה הערב תגובה חריפה נגד מנדלבליט: "למה מחכים לאחר הבחירות עם הבדיקה של המימד החמישי בעוד שבכל מה שקשור לראש הממשלה הם רצו עם כתב החשדות לפני הבחירות?". נתניהו מסר: "זה ערב עצוב למדינת ישראל" - בעקיצה לדברי גנץ לאחר כתב האישום נגד ראש הממשלה.

כך החלה הפרשה

בדוח קבע המבקר דאז כי המפכ"ל אלשיך השתתף בפגישה עם בכירי החברה ובהם גנץ - עוד לפני ההתקשרות העסקית: לפי המבקר, קיים "טעם לפגם" בקיום הפגישה בהשתתפות בכירי המשטרה - ובהם אלשיך, ושהעסקה כולה נגועה ב"אי שוויון" - העדפת החברה של גנץ ללא מכרז וללא בדיקה עם חברות טכנולוגיה אחרות. כמו כן המשטרה הרשתה לחברה של גנץ להשתמש בתשתית טכנולוגית של המשטרה (תשתית ה-IP של המשטרה שמהווה "קניין רוחני") - מתוך רצון ל"הנחה גדולה" - וחשפה אותה למידע חשוב.

הפרשה החלה ב-2016, כאשר חברת "המימד החמישי" (שמכונה בדוח המבקר "חברה א'") הציעה למשטרה לרכוש מערכת טכנולוגית מתקדמת שפותחה בחברה. לאחר הפנייה, המפכ"ל אלשיך הורה לראש מנהל טכנולוגיות במשטרה "לבצע בדיקה מעמיקה בדבר יכולות המערכת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה". החברה של גנץ, שנסגרה לאחרונה, היא זו שביצעה את הבחינה עבור המשטרה - ללא תמורה וללא אישור של ועדת המכרזים.

משרד המבקר בחן פרוטוקול דיון בראשות אלשיך, שעסק ב"התקשרות עם חברה א' לבדיקת התאמת המערכת לצורכי המשטרה". לאחר שהתעמק בתוכן הפגישה, כתב שפירא בדוח: "משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברה א' בדיון האמור. מדובר בחברה שהיא בעלת עניין, ועל פי מהלך הדיון, הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. במצב דברים זה, לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של החברה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה".

המפכ"ל הנחה: "פטור מבצעי" ממכרז לעסקה עם גנץ

באוגוסט 2016 הוחלפו טיוטות חוזה בין המשטרה לחברה, שכללו פיילוט - בחינת יכולות רחבות יותר של המערכת. ההסכם קבע כי "אם הפיילוט יבוצע בהצלחה לפי מדדים שייקבעו, המשטרה תתחייב לבצע את שלב ב', שהוא רכש המערכת המלאה במאפייניה הנוכחיים, ובכלל זה שירותי הדרכה וייעוץ בשווי כולל של כ-50 מיליון ש"ח". לשלב זה קרא המבקר "מגה-פרויקט" וציין כי סכום ההתקשרות לא כולל את עלות רכישת החומרה הנדרשת להפעלת המערכת, רכישת פיתוחים עתידיים שהמשטרה תבקש או את עלות תחזוקת המערכת.

במקביל להחלפת הטיוטות, תוקצבו 50 מיליון שקלים למימון ההתקשרות בשנים 2018-2017. ראש מנהל טכנולוגיות במשטרה הבהיר לאלשיך כי אין למפכ"ל סמוך להתחייב מראש על העסקה בעלות של 50 מיליון שקלים - אלא רק לאשר תקציב לפיילוט בהיקף של 5 מיליון שקלים. יומיים לאחר מכן, ב-30 באוגוסט 2016, התקיימה פגישה בראשות המפכ"ל ובכירים במשטרה - יחד עם יו"ר הדירקטוריון של "המימד החמישי", רא"ל במיל' בני גנץ, ומנכ"ל החברה דורון כהן. 

"על פי הפרוטוקול, משתתפי הדיון הביעו את עמדתם בנושאים מהותיים, ובין היתר התייחסו לצורת ההתקשרות (פטור או מכרז), לתקנת הפטור (פטור ספק יחיד או פטור מבצעי) ולשילוב המערכת הטכנולוגית בעתיד במשטרה. בסיכום הדיון הנחה המפכ"ל, בין היתר כי תבוצע התקשרות בפטור ממכרז, מסוג פטור מבצעי. במהלך הדיון הועלו התייחסויות של המשתתפים בנוגע להתקשרות עם החברה", ציין המבקר - והעיר למשטרה כי לא היה מקום לדון בנושא ההתקשרות עם גנץ ודורון כהן.

ומה קרה בעקבות הפגישה? 

לפי הדוח, כחודשיים לאחר אותה פגישה בין אלשיך וגנץ ועדת המכרזים אישרה את הפיילוט ב-4 מיליון שקלים ב"פטור מבצעי". הנימוק: "מדובר ברכש ציוד מבצעי עבור המשטרה, אשר עריכת מכרז לגביו, עלולה לפגוע בדרכי פעולה או שיטות עבודה של משטרת ישראל או לפגוע באופן אחר בפעילות מבצעית של המשטרה". הוועדה המשרדית במשטרה אישרה את ההחלטה והפיילוט בוצע ב-2017: לצורך ביצוע הפיילוט רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון שקלים.

"בתהליכים לקראת רכש המערכת הטכנולוגית בהיקף כספי הנאמד בכ-50 מיליון ש"ח, המשטרה בחרה שלא להיוועץ בוועדת הפטור באוצר, בחשב הכללי, בגורמי מינהל הרכש במשרד האוצר ובמשרד לבט"פ ולא לשתף גורמים אלה בתהליך ההיערכות לרכש - עד לשלבים מאוחרים בתהליך זה", ציין המבקר. "בחירת המשטרה לפעול כך לא תרמה לקידום יעיל ותכליתי של מתן מענה לצורך הטכנולוגי של המשטרה".

מהפרוטוקולים עולה כי אלשיך אמר בספטמבר 2017, בהתייחסות לנושא הקניין הרוחני: "לכאורה הפכנו לשדה הניסויים של החברה והלמידה שלה, הן בהקשרים של תכנים ואפילו בהקשר הכולל של טכנולוגיה מסוימת" (ההדגשה במקור). המבקר ציין כי משמעות הדברים היא שחברת המימד החמישי מפתחת את המוצר הבסיסי שלה באמצעות התנסויות ולמידה במשטרה - ולא מתאימה את המוצר שלה לצרכי המשטרה. אלשיך התלבט אם להיכנס לדיונים מול החברה על נושא ה-IP - דבר שהיה עלול לעכב את הפרויקט - או "מתן אישור עקרוני לחברה 'להשתמש ב-IP של משטרת ישראל, תמורת הנחה גדולה ביישום".