פרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר: גורמים שמקורבים ליועץ המשפטי מנדלבליט אמרו הערב (חמישי) כי הוא מוביל קו נוקשה נגד יועצי ראש הממשלה - ומייחס לפרשה "חומרה יתרה".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לדברי אותם המקורבים, "זו לא הטרלה ולא מעשה קונדס אלא קשירת קשר להטרדת עד מדינה בנסיבות מחמירות בתיק רגיש במיוחד". מדברים אלה עולה כי מנדלבליט נחוש ללכת עם חקירת הפרשה הזאת עד הסוף, וזה גם מה שהוא משדר לגורמים בפרקליטות ובמשטרה.

החשד להטרדת עד המדינה פילבר‎ (עיבוד: חדשות 12)
מקורבי היועמ"ש על הטרדת עד המדינה פילבר |עיבוד: חדשות 12

הסיבה לנחישותו של מנדלבליט נעוצה בהבנה שבלי עד המדינה שלמה פילבר - אי אפשר יהיה להאשים את ראש הממשלה נתניהו בעבירת שוחד בתיק 4000. לכן, במערכת אכיפת החוק מעריכים שלאחר השימועים שנעשו לפרקליטיו של נתניהו, הנטייה המסתמנת אצל היועמ"ש היא להאשים את רה"מ בעבירת השוחד. 

עורכי הדין של יועצי ראש הממשלה הגישו לבית המשפט בקשה להארכת מועד עיכוב החיפוש במכשירי הטלפון שלהם, זאת לאחר שהשופט עלאא מסראווה אישר לערוך בהם "חיפוש כירורגי". כעת, לאחר שקיבל את בקשתם לעיכוב ביצוע לצורך היערכות להגשת ערעור - החיפוש ייערך רק בעוד שבוע מהיום.  

n12
יונתן אוריך ועופר גולן, דוברו ויועצו של נתניהו

 אמש אישר השופט למשטרה לבצע חיפוש בטלפונים של ארבעת החשודים בפרשה, דוברי ויועצי ראש הממשלה נתניהו - אולם לאחר החלטתו הערב, צו החיפוש ייכנס לתוקף ביום חמישי הבא, 7 בנובמבר. "חומר החקירה מלמד על חשד סביר בעוצמה גבוהה שעל פיו החשודים מעורבים בקשירת קשר לעבירת הטרדה", נכתב בהחלטת השופט. "מדובר במספר מעורבים שחברו יחד לצורך מטרה זו". 

"לנוכח השלב הדיוני הנוכחי, וגם לאחר התחשבות בפגיעה בזכויות החשודים ובפגמים שנפלו בחקירה, מצאתי, לאחר התלבטות, לקבל את בקשת המבקשת לצווי החיפוש המדודים ואשר מציעים חיפוש 'כירורגי' ומוגדר, תחת פיקוח שיפוטי צמוד", קבע השופט עלאא מסראווה שהדגיש כי צווי החיפוש יבוצעו "על ידי חוקר שאיננו שייך ליחידה החוקרת הרלוונטית, ויובא לעיון בית המשפט בלבד, שיעיין בו שייתן הוראות בהמשך".

שלמה פילבר בריאיון מיוחד. צפו בקטע (צילום: החדשות‎)
עד המדינה משה (מומו) פילבר|צילום: החדשות‎

"עיון בחומר הראיות בתיק מלמד כי נערכו חיפושים מסוימים במכשירי הטלפון של החשודים, וזאת בהסכמתם, אך נטען בפניי כי נפלו פגמים רבים באותו הליך חיפוש, פגמים אשר צריכים להוביל למסקנה, כך לשיטת ההגנה, שאין מקום להיעתר לבקשה למתן צו שיפוטי מאוחר שעלול להכשיר בדיעבד פגמים שנפלו בהליך החקירה", הסביר השופט.

הוא תיאר שני פגמים: הראשון, פערים מזמן העבירה לכאורה לבין החיפוש בטלפון, והשני - שלא ניתנה לחשודים האפשרות להתנגד לכך: "חיפוש ותפיסה של מכשירי הטלפון מבלי שקדמה לכך בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי הוא פגם משמעותי. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירה מיום 29.8.19 שלגביה הוגשה תלונה ביום 4.9.19, שעה שהחשודים נחקרו בסוף אוקטובר 2019, וחלף זמן בין המועד בו עלה שמם של החשודים כמעורבים לבין מועד חקירתם. בזמן זה ניתן היה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו שיפוטי".