האם הפרקליטות ניסתה להסתיר את העדות הדרמטית בתיק חפץ? לאחר הפרסום במהדורה המרכזית אמש (שני) על הפעלת לחצים כבדים על עד המדינה ניר חפץ, כעת מתברר כי ייתכן והעדות שבמוקד הסערה הוסתרה מעורכי הדין של החשודים. בניגוד לשאר העדויות - העדות הדרמטית איננה מופיעה בתוכן העניינים שנמסר לפרקליטי החשודים והיא הוחבאה בחומר שכולל עשרות אלפי עמודים והקלטות. היועמ"ש הגיב היום לטענות: "ככל שיימצא במסגרת הטיפול בתיקים כי בוצעה פעולה שלא כשורה, הדבר ייבחן ויטופל כנדרש".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בצל הסערה שנוצרה אודות הפרסום, הגיב היועמ"ש לטענות העיקריות שעלו מהתמלילים. "נחה דעתי שחוקרי המשטרה הבהירו לעדי המדינה כי הם נדרשים לומר אך ורק את האמת, וכי הדברים שמסרו עדי המדינה נמסרו באופן חופשי ומרצון", כתב מנדלבליט. "כן צוין, כי תנאי לעריכת הסכם עד מדינה הוא אמירת אמת בלבד".
מנדלבליט הוסיף והבטיח כי פעולות שבוצעו שלא כשורה – ייבדקו. "יש להבחין בין בחינת הטענות הקשורות לעדי מדינה, בכל הנוגע לאמירת אמת על ידם, לבין הטענות לפעולות לא תקינות במהלך החקירה", הסביר. "לכן, לצד הדברים האמורים, הובהר כי ככל שיימצא במסגרת הטיפול בתיקים כי בוצעה פעולה שלא כשורה, הדבר ייבחן ויטופל כנדרש".
בעקבות הפרסום קרא היום ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי לחקור את הפרשה לאלתר ולחשוף את ממצאיה בציבור. "לא ייתכן שרשות אכיפה תטיל צו איסור פרסום על חשדות מבלי שתיתן הסבר לציבור במה מדובר ומדוע זה מוסתר", אמר. "התנהלות זו עלולה לפגוע אנושות באמון הציבור במערכת הצדק. אני קורא לגורמים האמונים מכוח החוק על ביקורת הפרקליטות והמשטרה - נציב תלונות הציבור על הפרקליטות וראשת מח"ש - להיכנס לעובי הקורה ולחקור התנהלות זו לאלתר".
"מערכות אכיפת החוק והמשפט יקרות מאוד לליבי וחשוב שיבצעו את עבודתן במקצועיות וללא מורא, אך אם נפלו ליקויים בפעילותן או התגלו חשדות המבססים פגיעה בלתי הפיכה בזכויות אדם בכלל ובזכות היסוד להליך הוגן בפרט, מחובתנו לדרוש בדיקה מקיפה, יסודית ורצינית על מנת שזכויות אלו יישמרו מכל משמר", סיכם חימי.
"לא בשולי הדברים, נשוב ונזהיר מפני הסתמכות על מידע חלקי, חסר, ולעיתים אף מגמתי או שלא בהקשרו", סיכם היועץ. "החלטות לגבי חומר הראיות ולגבי המשמעות המשפטית של רכיב כזה או אחר מהחקירה נעשות לאחר בחינה מדוקדקת של מלוא החומר, וכך יהיה גם במקרה דנן".
החשדות נגד נתניהו בתיק 4000, תיק בזק-וואלה, מתבססים במידה רבה על העדות של יועצו לשעבר ניר חפץ – אך תמלילי מעלים סימני שאלה לגבי אותה עדות. על פי התמלילים, לאחר שחתם על הסכם עד המדינה, סיפר חפץ לחוקרים על פגישות שלא היו ושינה גרסאות מספר פעמים, במה שנראה כמו ניסיון לרצות את החוקרים. במקביל, מידע שהגיע לחדשות 12 העלה את החשד שהחוקרים הפעילו על חפץ לחצים פסולים כדי לגרום לו לחתום על הסכם עד המדינה ואף זימנו אדם שאינו קשור לחקירה ושאלו אותו שאלות שאינן רלוונטיות.
על פי מידע שהגיע לחדשות 12 המשטרה הפעילה לחצים מיוחדים על מנת לגרום לחפץ לחתום על הסכם עד המדינה. כחלק ממאמצים אלו זימנה המשטרה לחקירה אדם נוסף שאינו קשור כלל לתיק 4000 בתירוץ קלוש, ובמהלך חקירתו נשאל אותו אדם שאלות לא רלוונטיות - כל זאת על מנת להפוך את חפץ לעד מדינה. הלחצים אכן עשו את פעולתם - חפץ החליף עורך דין וחתם על ההסכם.
בנוסף, במהלך תקופת מעצרו הארוכה, כלומר לפני שחתם על הסכם עד המדינה, קיבל חפץ יחס קשה מהחוקרים. מהתמלולים עולה כי לאורך כל חקירתו הוא התלונן על עקיצות הפשפשים, אך במקום טיפול הפציר בו החוקר לחתום על הסכם. כשחפץ אומר לחוקר: "תן לי טיפול למה אני יוצא מדעתי מהגירודים האלה, זה פשוט משגע אותי הגירודים" – שאל אותו החוקר בתגובה אם שמירה על זכות השתיקה שווה לו את כל "הגירודים והבלאגן והסבל וחוסר השינה הזה?".
במקרה אחר אף איימו החוקרים על חפץ כדי לשכנע אותו לחתום: "מה שחשוב לי שאתה תבין, אם לא הבנת את זה עד עכשיו, זה שאנחנו יודעים הכל. אנחנו אוספים ראיות נגדך, ואנשים מדברים. ואתה יודע אתה נמצא בתחנה והרכבת שם והדלתות עוד שניה נסגרות. ויש מי שנכנס לרכבת ונוסע, ויש מי שמתלבט. ומה קורה למי שמתלבט?".
חפץ טען על עצמו לא פעם שיש לו בעיות בזיכרון. "כבר מתבלבל לי מה אני זוכר מהחקירה ומה אני באמת זוכר, זה מתערבב", אמר יום לאחר שחתם על ההסכם, בהזדמנות אחרת טען: "זיכרון זה לא הצד החזק שלי. אני חלש בטווח ארוך, אני אזכור עכשיו הרבה אבל עוד חצי שנה אשכח".
גם אם לניר חפץ יש בעיות זיכרון, 15 הימים הרצופים שבהם היה עצור, מהתקופות הארוכות בתולדות המדינה לעבירות צווארון לבן, גרמו לו להיזכר בפרטים חדשים – חלקם מאירועים שלא התרחשו כלל. בחתימת הסכם עד המדינה הבטיח חפץ שיוכל לקשור את נתניהו לאישור עסקת בזק-יס על ידי תיאור פגישה משולשת של אלוביץ' נתניהו ושלו.
בחקירתו הוא אכן מספר:
חפץ: "אני בהלם שאני זוכר".
חוקר: "אתה זוכר כי היו לך שבועיים לחפור רק בזה".
חפץ: "אתה יודע מה? נכון. לא ידעתי את זה על המוח האנושי".
חוקר: "הוא מזהה אינטרסים המוח האנושי".
חפץ: "אני בטוח שזה היה ממש כמה ימים לפני הבחירות. נתניהו ידע שאני בא לענייני הבחירות, לא היה לו מושג על הדבר הזה".
יש רק בעיה אחת - באיכון הטלפונים מתגלה שלא היה שום מפגש משולש בתקופת הבחירות. התאריך היחיד שבו נפגשו השלושה הוא ארבעה חודשים לפני הבחירות, ב-28 בנובמבר 2014. לכן, חמישה חודשים אחרי חקירתו כשמתברר שהגרסה שמסר איננה נכונה, חפץ מזומן ומנסה לתקן את גרסתו.
חפץ: "זה יכול להיות גם מיד אחרי הבחירות. למה? כי בתקופה הזו הייתי בצוות המשא ומתן הקואליציוני, אז גם הייתי כמעט כל בירושלים. מה גם שזכור לי שהפגישה הייתה באווירה נינוחה, לכן זה לא הפליא אותי אם זה היה גם אחרי הבחירות. ביקשתי את הפגישה מדוד שרן".
אך בזמן הפגישה האמורה לא היה משא ומתן ושרן כלל לא כיהן בלשכת ראש הממשלה. אך בפרוטוקול נרשמות רק ארבע מלים: חוקרים ונחקר יצאו מהחדר. כשהם חוזרים והתיעוד מתחדש חפץ פשוט נזכר בתאריך הנכון: "בואו נגיד סתם, עשרים ושמונה בנובמבר 2014".
"תוך כדי החקירה, זה הבליח לי בזיכרון"
בעיות הזיכרון נמשכו גם כאשר דובר על פיטורי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, פיטורים שלפי כתב החשדות נעשו בלחצו של אלוביץ'. תחילה יטען עד המדינה: "אלוביץ' לא שלח אותי לדבר על זה עם ביבי. מעולם לא דיברתי עם ביבי על הפיטורים של ברגר, לא לפני ולא אחרי. לעולם לא. למיטב ידיעתי הוא פוטר כי הייתה לו אפס תקשורת עם ראש הממשלה".
למחרת הוא דווקא נזכר:
חוקר: "אתמול אמרת שלא דיברת עם ביבי על פיטורי ברגר. ואילו כיום אתה מציין שכן דיברת אתו. תסביר את הפער בבקשה".
חפץ: "תוך, תוך כדי ה... החקירה, עכשיו באחת השאלות שאתם שאלתם אותי זה הבליח לי בזיכרון, אבל... אבל הבליח כזיכרון כללי".
תהליכי זיכרון דומים התרחשו גם באשר לשאלה אם חפץ נשלח בידי נתניהו להורות למנכ"ל משרד התקשורת להאט את קצב ירידת המחירים של בזק, דבר שיעזור לאלוביץ'. במקרה אחר חפץ אפילו תיאר אירועים שלא יכלו להתקיים, אך החוקר הפנה את תשומת ליבו לעניין והציע לו למחוק את הפרטים. כך למשל ציין חפץ שאלוביץ' ביקש הארכה כשפעל לאשר את עסקת בזק-יס, למרות שהוא מעולם לא ביקש אחת כזו.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו לנהל את הליך השימוע בתקשורת. היועץ המשפטי לממשלה לא אישר אף אחת מהפעולות הנטענות בשאילתה. יובהר כי אין באמור לאשר את אמיתות הטענות העולות בשאילתה".