לאחר דיונים ארוכים שנמשכו אתמול כ-12 שעות, הבוקר (חמישי) הגיעו שוב פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו ליום השני בשימוע מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בעוד שרבים בקרב הציבור הישראלי תוהים מה תהיה ההכרעה בסופו של הדיון הגורלי, כיצד הדברים מתנהלים בתוך החדר הסגור ואילו טיעונים יעלו ההגנה והתביעה – שני פרקליטים ותיקים שמכירים את חדר השימועים מקרוב שופכים אור על ההליך המשפטי שמטלטל את המדינה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
עורך הדין ירון קוסטליץ שייצג בעבר את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, תיאר כיצד מתנהלות ההכנות של צוותי ההגנה לפני השימוע. "צריך לעבור ביסודיות על כול החומר וצריך לראות האם יש דברים שיכולים לשנות את התמונה", הוא הסביר. "זה שונה ממשפט. מי שמזמין לשימוע הוא לא צד ג', שאתה מבקש לשכנע את דעתו".
"בהליך שאני לקחתי בו חלק היועמ"ש קבע שאין סיכוי סביר להרשעה"
"את התביעה זה הרבה יותר קשה לשכנע מאשר שופט, שהוא בא נקי או חלק להכרעה בבית המשפט", טען עו"ד קוסטליץ. "למרות הסיכויים הנמוכים לשכנע את התביעה, כמעט תמיד שווה ללכת לשימוע כי לפעמים הצד שמקבל את ההחלטות משנה את דעתו. זה לא שמדובר בהליך טכני, זה הליך חשוב מאוד ותמיד שווה לנסות".
לאחר השימוע בעניינו של חבר הכנסת ליברמן, שאותו ייצג קוסטליץ, החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין לסגור את התיק ולא להעמידו לדין. "נכון שזה לא קורה הרבה", הסביר קוסטליץ. "אכן בהליך שאני לקחתי בו חלק היועמ"ש קבע שבעקבות השימוע הצלחנו לחדד את הקשיים בהתייחסות לראיות, ולחדד את הטענות שהוא העלה בדעתו טרם השימוע, כמובן בעקבות טענותינו קבע שאין סיכוי סביר להרשעה. בסוף זו המטרה העיקרית של שימוע".
"יש גם חסרונות כמובן", הוא הוסיף. "ההגנה יכולה לחשוף ראיות ודברים שחסרים בחקירה, ואז המשטרה יכולה להשלים פעולות חקירה וחוסרים, ובכך ההגנה מריעה את מצבה, אבל גם בהתחשב בזה ובהתחשב בזה שברוב המקרים השימוע לא מוביל לביטול האישומים, לפעמים זה קורה והנזק ש'כביכול' נגרם להגנה שווה את זה".
עו"ד אורי קורב, בכיר לשעבר בפרקליטות שהיה בחייו לא מעט בחדרי השימועים, והיה גם התובע במשפט ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, משוכנע בכוחו של השימוע. "עד לשלב הזה ההגנה עובדת עם עיניים וידיים קשורות, ההתנהלות היא כולה במעמד צד אחד – התביעה", הוא הסביר.
"כלומר אם היינו עד עכשיו בשלב של שחקן אחד על המגרש, בשימוע מגיעים לשלב של שני שחקנים ולכן הוא הליך מאוד דרמטי שיכול להפוך את הקערה על פיה", טען קורב. "הוא יכול להביא לשינויים דרמטיים באישומים - גם בנרטיב של התביעה וכל מה שאתה מצליח להוריד בשימוע הוא ברווח נקי שלך כחשוד או נאשם".
"סביר להניח כי גם ההחלטה פה תיקח הרבה זמן"
עורך דין קורב סיפר בעבר כי הוא קיבל הצעה להצטרף לצוות ההגנה של נתניהו, וכמי שבקיא בהתנהלות שבתוך חדר השימועים הוא מסביר כי ההתנהלות איננה קבועה ואין חוקים להליך עצמו. "אין כללים לאיך נעשה שימוע - הוא משתנה משימוע לשימוע - לפעמים הוא בעל פה, לפעמים הוא בכתב", תיאר קורב. "כמובן במקרה של נתניהו השימוע הוא הליך מאוד כבד, דרמטי ורציני. ההגנה מדברת לרוב, התביעה הרבה פעמים שואלת שאלות הבהרה".
"השימוע הנוכחי הוא חריג בהיבט של מספר המשתתפים - בצד של התביעה יש יותר מדי עוסקים במלאכה", טען הפרקליט הוותיק. "בשימוע הזה יושבים עשרות אנשים שהייתי אומר שלחלקם הגדול אין כל צורך או הצדקה שישבו בשימוע כזה, וההגנה גם מגיעה בסדר גודל לא קטן. כמו כן, ארבעה ימים זה בהחלט לא מעט בשביל שימוע, אבל היו כבר שימועים שלקחו יותר מיום אחד או יומיים, אך סביר להניח כי גם ההחלטה פה תיקח זמן והואיל ולא יהיו השלמות חקירה תהיה הכרעה כבר עד דצמבר".
למרות שבתקופה האחרונה עו"ד קורב עובד כסנגור במגזר הפרטי, במשך שנים רבות הוא שימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה. "יש הרבה מקרים שלתביעה יש עניין בשימוע - לנסות להבין מה יהיה קו ההגנה, לנסות לקבל ראיות מההגנה שיפתרו להם כל מיני שאלות וסוגיות שעומדות על הפרק", הוא אמר. "הרבה פעמים אחרי שימוע אתה מחליט לעשות פעולות חקירה שלא חשבת עליהם, או החלטת לא לעשות אותם".
"לדוגמה הסיפור של העימותים", הסביר קורב. "אנחנו יודעים שנתניהו ביקש עימות והתביעה לא נענתה לדרישה הזו שלו. אני לא יודע אבל מנחש שהדבר הזה יעלה גם בשימוע בנוסף לבקשות להשלמות חקירה, ואנחנו לא שמענו תשובה מספיק משכנעת לסיבה שהיא לא מבצעת שימוע בין נתניהו לעדים".
"ההגנה תעדיף לשמור את הקלפים החזקים לשופט ולבית המשפט"
"פועל יוצא של השימוע יכול להיות שהפרקליטות תשנה את דעתה, או היועץ, והם יחליטו לקיים עימות בין נתניהו לעדי המדינה", טען עו"ד קורב. "ההגנה הרבה פעמים פועלת בשיטות טקטיות ולא תמיד רוצה לחשוף את כל הקלפים, ככל שהיא יודעת שאין לה איך לשכנע את התביעה. ההגנה תשמור את הקלפים צמוד לחזה ולא תשתמש בכל התחמושת שעומדת ברשותה, אלא תעדיף לשמור את הקלפים החזקים לשופט ולבית המשפט, אותם יש יותר סיכוי לשכנע בשלב הבא".