ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב נעצר בישראל כבר לפני ארבע שנים אך עד שנעצרה הישראלית נעמה יששכר ברוסיה, והרוסים רמזו שהם דורשים את הסגרתו תמורתה, לא שמענו עליו. ישראל נאלצה להתמודד עם דילמה כבדה – כי גם האמריקנים דרשו את הסגרתו, והם, כמו שאומרים הילדים, היו קודם. כך הוא הפך לקלף מיקוח בפרשייה בינלאומית. אבל האם הסגרה לארה"ב, שעליה החליטה המדינה, הייתה הצעד הנכון?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בורקוב כמובן היה מעדיף להיות מוסגר למולדתו, וכך גם משפחתה של יששכר. אולם שר המשפטים אמיר אוחנה חתם לבסוף על צו ההסגרה דווקא לארה"ב. "ישראל חוששת לא פעם מהסנקציות האמריקאיות", הסביר עו"ד שרון נהרי, יו"ר ועדת הסגרות ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין בישראל. "בפסק דין סמואל שיינביין (שהואשם ברצח בארה"ב ונמלט לישראל) הם הטילו סנקציות כלכליות על ישראל וחוללו משבר דיפלומטי".

אלכסיי בורקוב (צילום: משה שי , פלאש/90 )
בורקוב שעצור בכלא הדרים|צילום: משה שי , פלאש/90

שיקולי ההסגרה, בבסיסם, אמורים להיות משפטיים. המדינה צריכה לקחת בחשבון את התשתית הראייתית של מבקשת ההסגרה ובמקרה כמו של בורוקוב גם את השאלה איזו מדינה ביקשה הסגרה ראשונה. בקשות ההסגרה שלא עומדות לדעת הפרקליטות ברף הראייתי ובמבחן המשפטי הישראלי מתנהלות הרחק מהעין הציבורית ומבית המשפט, וזה מה שקרה עם הבקשה הרוסית למעשה עד לדליפתה לתקשורת. כך, על אף שדובר רבות על מרוץ ההסגרה, הפרקליטות ביקשה לאורך ההליך כולו צו הסגרה רק עבור הבקשה האמריקנית.

אבל זה לא הכל - החוק מאפשר גם לשקול שיקולים של תקנת הציבור (הערכים המקובלים), אינטרס חיוני של מדינת ישראל או מאמץ למלא את החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר."ברגע שאומרים שאי הסגרה למקום מסוים תפגע באינטרס מדיני, בית המשפט מאוד מפחד", טוען עו"ד ודים שוב, הסניגור הציבורי המחוזי של ירושלים המייצג את בורקוב יחד עם עו"ד מיכאל עירוני. "להבדיל מהליך משפטי רגיל, השופטים סבורים שאין להם את הכלים להעריך את האינטרס הציבורי. בעניינים המדיניים הם סומכים על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והמחלקה הבינלאומית, ולא באמת מאזנים. עם כל ההתעניינות בנעמה יששכר, מבחינת המדינה הוא נהיה פשוט קלף מיקוח".

פגישת טראמפ פוטין בפסגת אוסאקה (צילום: רויטרס, חדשות)
ארה"ב ביקשה קודם. פוטין וטראמפ|צילום: רויטרס, חדשות

"הליך ההסגרה בישראל - לא הוגן"

המקרה של בורקוב מצטרף למאות תיקי הסגרה שהתנהלו בעבר בישראל. בשנה האחרונה הגישו במחלקה הבין לאומית בפרקליטות כ-12 בקשות הסגרה חדשות, חלקן נוגעות ליותר ממבוקש אחד - מדובר בנתון משמעותי במציאות שבה המבוקשים הפכו קלפי מיקוח. אך בורקוב הוא סיפור ייחודי במורכבותו - איש ששתי המעצמות רוצות אותו.

תיקים פליליים בישראל מתנהלים לא פעם במשך שנים וכך גם הליכי ההסגרה. אולם המצב חמור יותר, שכן אדם נמצא במעצר לא פעם שנה ויותר ומחכה לפני שבגלל החל משפטו. במקרה של בורקוב הוא חיכה להחלטת בית המשפט העליון בערעורו שנה וחצי.

לבסוף הכף הכריעה לטובת ארה"ב ולא רוסיה. נטען שהראיות של האמריקאים נגדו על הונאות אשראי חזקות יותר מאלה של הרוסים, וכי ארה"ב באמת הייתה הראשונה לבקש את הסגרתו. הלחץ הרוסי בדמות נעמה יששכר לא הספיק למדינה כדי לפעול בניגוד למקובל.

עו
עו"ד מרדכי ציבין

חוק ההסגרה קובע כי מדינת ישראל תנהג בהדדיות ביחסי הסגרה, אלא אם כן החליט שר המשפטים אחרת. עו"ד נהרי סבור כי ישראל לא מקפידה מספיק על עיקרון זה. "הליך ההסגרה בארץ מתקיים לטעמי באופן לא הוגן", הוא אומר. "יש מקרים של מדינות שלא מסגירות את אזרחיהן ויהי מה, כמו צרפת וארה"ב, וישראל בכל זאת מסגירה אליהן באופן חד צדדי".

אמנם באופן רשמי ישנו הסכם הסגרה בין ישראל וארה"ב, אך על פי אמנת ההסגרה האירופית למשל מדינות אירופה, ביניהן צרפת, מנועות מלהסגיר את אזרחיהן. ישראל אכן מסגירה לשם את אזרחיה, אך חשוב לזכור כי יש גם יתרון מסוים מבחינת המדינה בכך שהמשפט יתנהל במקום בו נאספו הראיות.

עו
עו"ד שרון נהרי

"בית המשפט בישראל קבע כי מספיקה אחיזה לאישום, על אף שהחוק דורש תשתית ראייתית מספיקה להעמדה לדין בישראל", אומר עו"ד שוב. "גם את הסייג הקבוע בחוק של תקנת הציבור, המאפשר להגן על הנאשם במקרה של עיכובים של שנים בהעברת הראיות, התמשכות ההליך כמו במקרה של בורקוב ועונש כבד מאוד שצפוי במדינה המבקשת, כמו במקרי הונאה בארה"ב, לא הפעילו בישראל מעולם. בנוסף, אמורים להסגיר רק נאשם, ואולם בית המשפט פירש נאשם כמי שאך התחילו הליכי חקירה בעניינו".

הפתרון הפשוט עבור נעמה יששכר

בעוד עורכי הדין שוב ונהרי סבורים כי שיעור ההסגרות הוא גבוה וטוענים שזו עדות ניצחת לביקורת שיפוטית לקויה בתיקי הסגרה, עו"ד מרדכי ציבין, המתמחה בפשיעה בינלאומית, סבור כי זו דווקא תעודת יושר לפרקליטות.

"בניגוד לתדמית שאצבע ישראל קלה על ההדק בכל הקשור להסגרות, ניצבת העובדה שבקשות הסגרה רבות המגיעות לישראל לא נענות הואיל ולא עברו את סף המבחן הקפדני של המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה", טען עו"ד ציבין. "איני סבור ששיקולים פוליטיים או אחרים שאינם ענייניים גורמים להחלטה כזו או אחרת של משרד המשפטים, בניגוד למה שקורה במדינות אירופה, שלא לדבר על דרום אמריקה, מולדובה ואוקראינה".

עו
עו"ד ודים שוב

ואיך כל זה קשור לנעמה יששכר, הישראלית העצורה ברוסיה בחשד לשימוש בסמים? עו"ד נהרי סבור כי הפתרון הפשוט הוא לבקש כי יששכר תרצה את עונשה בישראל בהתאם לאמנות הבינלאומיות בעניין עליהן חתומה ישראל כמו האמנה האירופית בדבר העברת נידונים ולחנון אותה כאן. אך לא כאן מסתיים הקשר - המומחים מסכימים כי התנהלותה של ישראל בנושאי הסגרה משפיעה על התנהלותן של מדינות אחרות כלפי אזרחיה.

"אם נקיים את החוק כלשונו ולא נתייחס לפרשנות, נבדוק ראיות לעומק ונדון אדם לפי מעשיו, זה יעזור להשיג הליך הוגן עבור ישראלים במדינות אחרות", אומר עו"ד שוב. "אנשים נדחסים תחת גלגלי המערכת ומלאכת הסנגור הנלחם בסבך שיקולים מדיניים קשה בהרבה ממלאכת הסנגור בהליכים פליליים. אם יסתכלו יותר על האדם וזכויותיו המשפטיות יעשה גם צדק רב יותר וגם זה יסייע לאזרחינו הנעצרים בחו"ל".

עו
עו"ד ניר יסלוביץ|צילום: ללא, חדשות

עורך הדין ניר יסלוביץ שמשמש כיו״ר הוועדה לענייני הסגרה ופשיעה בין-לאומית בחד עם עו"ד נהרי, סבור כי יששכר יכולה להפעיל לחץ על רוסיה. "נעמה יששכר יכולה לעשות שימוש בכלי שלמרבה הצער ישראלים לא עושים בו שימוש - פנייה לבית הדין לזכויות אדם בשטרסבורג", מסר. "זאת בשים לב לכך שנעמה מוחזקת כבת ערובה ברוסיה, תוך הפרת זכויותיה הבסיסיות. עצם הפנייה תייצר כשלעצמה מנגנון לחץ על רוסיה".