יחזקאל מנדנקר, בן 42 מרמלה, היה במשך שנים מכור לאלכוהול. הוא מצא את עצמו יוצא ונכנס ממעצר בכל כמה חודשים, בעיקר בשל עבירות אלימות. הוא התחרט פעמים רבות על מעשיו, אבל עד היום לא הצליח למנוע מעצמו לחזור על הטעויות. "בכל פעם אחרי שיצאתי הייתי אומר זהו - אני מפסיק עם השתייה", סיפר לחדשות 12. אבל יחזקאל לא הצליח להיגמל, וגם המערכת לא ממש עזרה לו לצאת ממעגל הפשע, עד שהציעו לו להיכנס לתוכנית מיוחדת - בית המשפט הקהילתי. "אם הייתי שם לפני שבע שנים החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי", הוא אומר. "זו כמו משפחה, והמסגרת הזו מצילה אותי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
יחזקאל הסכים לחשוף בפנינו את רגעי השפל אליהם הגיע. "עברתי שבעה מעצרים ובכל פעם זה היה לכמה חודשים", סיפר. "הייתי מאוד אלים, אבל לא יכולתי להפסיק. ומה בסוף? שוב מעצר ושוב מעצר ואז הציעו לי משהו אחר: 'יאללה תיכנס לקהילה – תנסה'. הייתי אז מבולבל, הייתי שבור לגמרי".
תוכנית בתי המשפט הקהילתיים נולדה מתוך ההבנה שחלק מהעבירות הפליליות מבוצעות על רקע מצוקות חברתיות כלכליות - וטיפול נכון במצוקות אלו יכול למנוע את חזרתם של העבריינים לעולם הפשע. עבור יחזקאל זה היה חבל הצלה.
לשוב אל דרך הישר
התוכנית מספקת מעטפת לעבריין במשך כשנה וחצי. מדובר בשיתוף פעולה בין גורמים רבים שבדרך כלל לא בהכרח נמצאים בתיאום מלא, או לפחות לא באותו הצד של בית המשפט: הנהלת בתי המשפט, הסנגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, חטיבת התביעות במשטרה, משרד הרווחה בשיתוף עם ג'וינט ישראל - כולם עובדים ביחד במטרה לעזור לעבריינים לשוב אל דרך הישר.
ליחזקאל לא היה קל בתחילת הדרך. "בדיונים הראשונים בקהילתי הייתי בכלל מגיע מסטול לחלוטין", הודה. "אבל אני עד עכשיו מצליח להישאר במסגרת, כבר כמעט שנתיים. אני עושה בדיקות שתן ובדיקות דם, פגישות שבועיות. ובכל דבר הם עוזרים, כל הבעיות שלי הם לוקחים גם עליהם, כל החובות שלי, הכל. הם מבקשים רק דבר אחד בתמורה - אל תשתה".
"מי שהכיר אותי באותה תקופה לא היה מזהה אותי היום", סיפר לנו יחזקאל בהתרגשות. "התגרשתי מאשתי ולא ראיתי את הילדים שלי בכלל. אבל ברגע שאתה בחוץ אתה לבד, אתה צריך להתמודד עם זה בעצמך, אין מי שירדוף אחרייך".
כל דיון נפתח בשיחת חולין
הדיון בבית המשפט הקהילתי לא מזכיר את ההליך הקר בהליך הרגיל. כל דיון נפתח בשיחת חולין כמעט יומיומית בין הנאשם לבין השופטת. היא שואלת אותו מה שלומו ומה מצב הילדים ואפילו מספרת בדיחה וכל האולם צוחק יחד איתה.
התוכנית השיקומית של בתי המשפט פועלת בכמה ערים ברחבי הארץ מאז סוף 2014. עד היום הובאו בפני בתי המשפט הקהילתיים כ-730 נאשמים שנמצאו מתאימים להשתלב בתוכנית. מתוכם, סיימו את התוכנית בהצלחה כ-200 נאשמים ועוד כ-330 נמצאים עדיין בשלבים שונים של ההליך. בחודש האחרון התכנית אף התרחבה, וכעת נמצאים בתי המשפט הקהילתיים בתל אביב, רמלה, באר שבע, נצרת וכעת גם בירושלים ובחיפה.
השלב הראשון הוא היכרות עם קצין המבחן, שממפה את הבעיות המרכזיות של האדם. בשלב השני בית המשפט עוזר לאדם להשיג שליטה בבעיות שלו (חובות, התמכרויות ועוד). בשלב השלישי עוזרים לו לבנות יסודות יציבים בכל תחומי החיים ולחדש אמון עם גורמים כמו הביטוח הלאומי, גורמי הרווחה ועוד.
בשלב הרביעי, כשהעבריין חזר פחות או יותר למסלול נותנים לו כלים נוספים שיעזרו לו ובשלב האחרון מכינים אותו לקראת היציאה לחיים עצמאיים.
"הנכדים של אנשי הצוות משחקים הילדים של הנאשמים"
בחודש שעבר הצוות המשפטי הפתיע את יחזקאל והודיע לו שהעבירו אותו לשלב הסופי של התוכנית. "זה שונה מאוד מכל הליך רגיל, כי האוריינטציה של השופט להליך היא אחרת", מסביר מאיר אוחנה, מרכז בית המשפט הקהילתי ברמלה לחדשות 12. "בהליך רגיל השופט חותר לברר את העובדות, את הפרטים, לברר את המחלוקות שבין הצדדים ולהכריע בהם ולא מתעמק באדם עצמו אלא במעשיו".
"במקרה שלנו השופטת מובילה צוות משפטי", הוא מסביר. "יש דינמיקה צוותית והשופטת עומדת בראשו. ההליך מבוסס על כך שהאדם הוא במרכז ולא המעשה. השופטת לומדת להכיר את האדם וגם את ילדיו, שאותם היא פגשה לא רק בתוך אולם בית המשפט אלא גם באירועים הקהילתיים שאנחנו עושים. יש לזה ערך ברמה של רתימה לתכנית השיקום ולמעקב אחרי תכנית השיקום".