האמת היא שקשה לבוא אליו בטענות למוח אנושי. הוא מתמודד עם אינספור פרצופים חדשים בכל יום. ואיך ידע מראש מי לנו מי לצרנו? מי נחמד ומי טיפש? בניסיון להתגבר על העומס המוח מכניס הכל לתבניות.
או במילה אחרת - סטריאוטיפים. דעות קדומות. וזה עלול להיות בעייתי מאוד. מה אתם חושבים מראש על אדם רק בגלל המוצא, בשל צבע העור שלו, או בגלל הבלונדיניות שלה?
זה מאפייה גדולה שם. פרחות, ערסים, שולי החברה. יש שם פול ערסים. נקדים ונאמר, הכתבה הזאת היא לא פוליטיקלי קורקט. החלטנו לשים על השולחן את כל הסטריאוטיפים. את מה שלא אומרים בקול רם, אבל כולם מכירים טוב מאוד.
וגם אם אתם חושבים שאתם לא מאמינים או לא מחזיקים בהם, הם נמצאים אצלכם בראש. אז הלכנו לבחון אם אנחנו מגיבים מהר יותר לקישור סטריאוטיפי. למשל, הקשר שאנשים עושים בין נשים עם מקצועות הומניים וגברים עם מדעים מדויקים.
מי שיפוצניקית ומי מעצב חזיות?
הלכנו למכללה למנהל יחד עם דר יוסי בראל, במטרה לבצע ניסוי מסודר. הצגנו ארבע תמונות. ביקשנו מהסטודנטים לנחש באופן חופשי באיזה מקצוע עוסק כל אחד מהאנשים האלו. באופן לא מפתיע,הנשים בתמונות זכו למקצועות נשיים, כאלו שנחשבים גם פחות יוקרתיים.
רוב הסטודנטים ניחשו שהגבר המבוגר הוא בתפקיד ניהולי. והגבר הצעיר, איש הייטק או סטודנט. אז החלטנו להקל עליהם. הפעם צירפנו את המקצועות האמיתיים של האנשים בתמונה. מה שנותר הוא להתאים את המקצועות לתמונות.
גם הגננת בגן לא האמינה כשבנה של מיכל השיפוצניקית אמר לגננת שאמא בונה בתים. "כשבאתי לקחת אותו מהגן, היא אומרת לי תשמעי, אנחנו צריכות לדבר... הילד, יש לו פנטזיות.
ויואל, שחשבו שהוא שיפוצניק והוא דווקא מעצב חזיות, בר מזל שחי לצד אשתו 30 שנה אבל צריך לשכנע אותה כל יום מחדש. "מדי פעם ככה אני מעיר לה: תראי החזייה הזאת לא כל כך יושבת עלייך, את קצת משהו אחר. לפעמים היא מקבלת את זה, לפעמים היא אומרת: מה אתה מבין, בחייך? תעזוב אותי, תעשה את העבודה שלך".