"המגזר הלא יהודי מעורב בתאונות דרכים בכמות כפולה מאשר חלקם באוכלוסייה, וזה נתון מאוד מדאיג" - כך סיפר לחדשות 2 באינטרנט שמואל אבוהב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. סקירה של נתוני תאונות הדרכים משנת 2008 מגלה נתונים יוצאי דופן על המגזר ששיעורו הוא כ-20 אחוז מהאוכלוסייה, אך שיעור תאונות הדרכים שבו הוא מעורב גבוה הרבה יותר.
במהלך שנת 2008, נהרגו 412 איש בתאונות דרכים, מתוכם 134 ערבים. כלומר, שליש מההרוגים בתאונות הדרכים שייכים למגזר הערבי, פי שניים מחלקם באוכלוסייה כולה. גם בגזרת הילדים הנתונים לא מעודדים: מתוך נתוני אור ירוק עולה כי במהלך 2008, 72% מהילדים עד גיל 4 שנהרגו בתאונות דרכים, היו ילדים ערבים. בגילאי 5 עד 9 נהרגו בשנה שעברה 9 ילדים, כאשר ארבעה מתוכם היו ערבים - כמעט חצי. בגילאי 10 עד 14, מדובר ב-6 ילדים ערבים מתוך 7 שנהרגו.
הסטטיסטיקה נמשכת לרעת המגזר גם בקרב האזרחים המבוגרים יותר: בגילאי 45 עד 59, נהרגו 12 יהודים ו-11 ערבים. נתון דומה מופיע גם בקרב הקשישים עם 24 הרוגים לכל אחד מהמגזרים בגילאי 80 ומעלה. לדבריו של מנכ"ל 'אור ירוק', הסיבה העיקרית למעורבותו הגדולה של המגזר הערבי בתאונות הדרכים היא המצב הסוציו- אקונומי השורר ביישובי המגזר.
רכבים מיושנים, תשתיות רעועות
"זה מתחיל ברכבים המיושנים בעלי מערכות הבלימה המיושנות, ללא אביזרי מיגון, שיכולים להפוך למלכודת מוות בזמן התאונה". המצב הסוציו-אקונומי הנמוך משפיע על איכות התשתית שביישובים, שגם לה, על פי אבוהב, תפקיד עיקרי בסיכון המגזר: "אין הסדרה של צמתים, הכבישים רעועים, וקיים היעדר של תשתית חניה הגורם לחנייה פראית במקומות לא מוסדרים, לעיתים אף על איי תנועה".
היעדר תשתית החנייה יוצר בעיה כמעט ייחודית למגזר הערבי:" תאונות החצר". מתוך 13 ילדים בגילאי 0 עד 4 שנהרגו כאשר עמדו מאחורי רכב שהתחיל בנסיעה, 11 מהם היו ילדים בני המגזר הערבי:" הנהג עולה למשאית", מספר אבוהב,"שדה הראייה שלו לקוי, ולכן אינו יכול לראות מטרים מאחור".
ב"אור ירוק" מספרים שהחלק הארי של נהגי המשאיות והסמיטריילרים שייך למגזר הערבי. בהתחשב בכך שהרשויות המקומיות הערביות אינן מספקות לאזרחיהן את תשתית החנייה הנדרשת למשאיות, המגזר בולט בתאונות חצר.
פוליטיקה בכביש
"בתצפיות שערכו אנשינו ביישובי המגזר הערבי גילינו חוסר באכיפה ואי-ציות לתמרורים ולחוקי התנועה", סיפר אבוהב."בתצפיות שערכנו", הוסיף, "ראינו שקיימת נטייה בולטת של אי חגירת חגורות בטיחות". בעיות נוספת עליהן מספר אבוהב היא בעיה של גניבת תמרורים על ידי בני המגזר והתעלמות מהחוק הדורש להסיע את הילדים במושבי בטיחות".
"מחקרים הראו", סיפר אבוהב,"שהתנהגות בני האוכלוסייה הערבית בכבישים עשויה לנבוע מפורקן של לחץ פוליטי. יש עניין של עצמאות, שחרור, של 'אף אחד לא יגיד לנו מה לעשות'". עם זאת, מוסיף אבוהב, הוא לא מקבל את הרעיון הזה: "אם עובדים עם אוכלוסייה והיא תבין שנגרם לה נזק - בסוף היא תרצה להציל את עצמה".
אז כשאין תמרורים וגם התשתית לוקה בחסרה, עולה השאלה היכן בדיוק נמצאת המשטרה. בשטח, נראה שכמו תמיד, גם במקרה הזה הכל עניין של תקציב:"משטרת ישראל ענייה בכוח אדם ובאמצעים", מספר אבוהב. "האמצעים שקיימים במשטרה מועטים לעומת הצורך, על אחת כמה וכמה כשמשווים אותם למדינות אחרות".
.
במסגרת המאבק לבטיחות בדרכים, נלמדת תכנית זה"ב - זהירות בדרכים בקרב תלמידים מגילאי גן ועד כיתה י"ב. למרות הנתונים הקיצוניים של המגזר הערבי, תכנית הלימודים מקיפה רק שליש מהתלמידים הערבים. למעשה, המצב הוא אבסורדי לחלוטין: דווקא המגזר שצריך לחנך לזהירות בדרכים, אינו מקבל את האפשרות ללמוד את הנושא.
גם במגזר היהודי המצב טעון שיפור
במצב הנוכחי, מדינת ישראל תופסת את המקום הראשון בקרב מדינות אירופה בשיעור ההרוגים בקרב ילדים ואת המקום השני בקרב הולכי הרגל. כשמשקללים את כלל הפרמטרים הקשורים לבטיחות, מדינת ישראל נמצאת במקום ה- 15 מתוך 30 מדינות אירופה.
למרות שהמגזר הערבי מהווה רק חמישית מהאוכלוסייה, חוסר החינוך והבעיות המהותיות המקשות על ההתמודדות עם נגע תאונות הדרכים, מהווה סיכון חמור גם עבור שאר האוכלוסייה. "מדינה מתוקנת אינה יכול להרשות לעצמה מספרים כאלו", אומר אבוהב. עוד הוסיף שגם במגזר הערבי, היחס לבעיה הוא שולי. "אנחנו קוראים להם להתייחס לנושא החינוך כפי שהוא, מציל חיים, מצמצם מיתות וממזער פגיעה".
אחמד טיבי: "צריך הסברה אגרסיבית יותר, גם שלי"
אחמד טיבי, אחד הנציגים הבולטים בכנסת של המגזר הערבי, מסכים עם טענותיהן של אור ירוק. עם זאת, הוא מדגיש שבעיית נהגי המשאיות נובעת ממעסיקיהם, שלטענתו מכריחים אותם לעבוד מבוקר עד ערב.
לגבי אי חגירת החגורות וחוסר השימוש בכיסאות בטיחות לילדים, אמר טיבי: "אלה דברים שמצריכים מסע הסברה אגרסיבי יותר של כולנו, גם שלי". את האשמה העיקרית תולה טיבי במדינה, שלטענתו אינה מתחזקת את הכבישים הבינעירוניים כראוי באזורים הערביים.