למרות שהחג נכנס רק הערב באופן רשמי, חגגו היום אזרחי ישראל את חג השבועות ברחבי הארץ כבר משעות הבוקר, כשהמוטיב הלבן שולט בכל פינה.
במוקדי הבילוי השונים עברו אלפי חוגגים, בידיהם ביכורים, כשמוצרי החלב מהווים את מרכיב התזונה המרכזי. במרחק נגיעה ממגדלי אקירוב, באו הילדים של גוש דן להביא ירקות ולהריח חסות. "חיפשנו משהו של פעם וניסינו להראות להם את המסורת מהתקופה שהיינו קטנים", סיפרה שרית גרשמן מאבן יהודה, שהביאה את ילדיה לפסטיבל.
היוו גם מי שניצלו את החג כדי להיזכר במה שהיה פה לפני 200 שנה, בחגיגת שבועות בסגנון "רטרו". במושבים ובקיבוצים, לעומת זאת, חגגו הילדים בלבן על טרקטורים, כשהם שמחים ומאושרים.
במושבים ובקיבוצים ברחבי הארץ נערכו במהלך היום תהלוכות חקלאיות בהשתתפות מאות תושבים. בבאר טוביה נערכה "תחרות הפרה היפה" שבה זכתה בפעם הרביעית הפרה זהבה, 650 קילו של יופי וזוהר.
חג השבועות - על שום מה?
לחג השבועות יש שלושה שמות מקראיים: חג הקציר, חג השבועות ויום הביכורים. שם אחד מחז"ל - עצרת, ועוד שם תואר - חג מתן תורה.
בחג זה אנו חוגגים את מתן התורה ואת "החתונה" לקדוש ברוך הוא. ביום זה ממש עמד כל עם ישראל במעמד הר סיני וקיבל על עצמו את התורה. למעשה, באירוע הזה נכרתה הברית בין עם ישראל לבין בורא עולם. ליל שבועות הוא היום ה-50 והאחרון של ספירת העומר שהחלה בפסח. במשך התקופה הזו התכוננו לקבלת התורה.
אחד הדברים הכי משמעותיים בחג השבועות מבחינה רוחנית הוא המנהג הקדום של להישאר ערים כל הלילה ו"לעסוק בתורה" על מנת לקבל את התורה (על פי המסורת, בשעות אלו של הלילה התרחש מעמד קבלת התורה) ו"לעשות את תיקון ליל שבועות". חלק מהתיקונים הם ברוח מסורתית יותר, אבל הטרנד נכנס גם לשכבות פחות מסורתיות בחברה.