נהג המונית שדרס השבוע למוות את אריק עופר בן ה-12 ופצע קשה את חברו, מסתגר בביתו מאז התאונה הקטלנית. "הרסתי שתי משפחות", הוא מספר, "אחת שלי ואחת של הילד שמת".
נהג המונית הפוגע, מיכאל לוי המתגורר באופקים, סיפר ל"מעריב" את גרסתו למקרה. "אולי היה אפשר למנוע, אני לא יודע, אבל בכל מצב עשיתי טעות. אני מבקש סליחה. לא ראיתי את שני הילדים, רק אחרי ששמעתי בום עצרתי. לא נסעתי יותר מ-60 70 קמ"ש".
לדבריו מאז אותו רגע, הוא אינו מצליח למצוא מנוחה. "אני חי את התאונה כל שנייה בחיי. לדבריו, הוא אינו מצליח להירדם מאז שנודע לו על מות עופר. "אני לא ישן בלילה, גם הכדורים לא עוזרים לי להירדם. זה משפיע עלי מאוד".
אמש ערכה המשטרה שחזור של התאונה, אליו סירב להגיע הנהג הפוגע, בגלל קושי נפשי לדבריו. נציגי המשטרה מסרו כי על פי הערכתם לוי נהג במהירות של 80 קמ"ש בזמן שפגע בילדים. מחקירה ראשונית של נסיבות התאונה עולה כי שני הילדים קיבלו זכות קדימה מרכב שעצר להם במעבר חציה. בזמן שהתחילו לחצות את הכביש עם אופניהם, הגיח רכב נוסף, שעל פי החשד לא נתן זכות קדימה, ופגע בהם.
דרכו האחרונה של אריק
מאות בני אדם הביאו הערב למנוחות בבית העלמין באופקים את אריק עופר, הילד בן ה-12 שנפטר שלשום מפצעיו בבית החולים, לאחר שלושה ימים במהלכם נלחם על חייו. אריק נפצע אנושות ביום ראשון בשעה שרכב על אופניו עם חברו ברחוב דרך הטייסים באופקים.
למרות המחלוקת עם המועצה הדתית, שביקשה לקבור את הילד במקום אחר בשל היותו מוגדר "חסר דת", אמש הוא נקבר בחלקה היהודית של בית העלמין באופקים.
"אריק ילד מתוק שלי", מיררה בבכי אינה עופר, אמו של אריק, לקול זעקות הקהל הרב. "אל תלך לי, אני אוהבת אותך. אתה תמיד תהיה בלב שלי. אתה חסר לי, בלעדיך זה לא חיים. אתה היית האור שלנו, למה עזבת אותנו ילד טוב שלי?".
נכנע לאחר המאבק
רופאיו של אריק בבית החולים "סורוקה" בבאש שבע ניהלו מאבק עיקש על חייו של עופר, אך אתמול נאלצו לקבוע את מותו. איתן עופר, אביו המאמץ של אריק, ידע שהסיכויים אינם לטובת בנו - אך שמר כל העת על אופטימיות זעירה - עד הסוף המר. "אני תקווה שיוכלו להשיב אותו לחיים", אמר האב יום למחרת התאונה.
"הילד הטוב, המקסים, הטהור יצא כמו כל ילד בישראל לנפוש קצת אחרי הלימודים, והתאונה התרחשה במקום שאף אחד בר דעת לא מסוגל להאמין שזה יכול לקרות: בתוך העיר, ברחובות שלנו, על המדרכות, במעבר חציה. איפה שיש ילדים תמימים, נשים עם עגלות וקשישים".
אביו המאמץ של אריק ידע שהפגיעה הקשה שאריק ספג בגזע המוח לא הותירה לא הרבה סיכוי. למרות זאת, בני משפחתו ליוו אותו בימים האחרונים והתפללו ליד מיטתו לנס.