בעבור מרבית הפליטים שיגורשו הלילה מישראל, זו תהיה הפעם הראשונה שהם מגיעים לדרום סודן כמדינה עצמאית. לאיזו מציאות הם מגיעים? בעיקר של עוני, הניכר בכל פינה במדינה הצעירה; מים זורמים כמעט ואין - וגם בעיות מזון קשות, כמו גם בעיות תשתיות ודלק. עם זאת, המצב הביטחוני טוב יחסית, והעימותים עם הצפון מתרחשים רק לאורך הגבול.
במהלך הסיור שלנו היום בג'ובה, בירת דרום סודן, פגשנו בבובה - שנראה כי על פניו אינו שונה מיתר הילדים סביבו. אלא שהוא מדבר עברית, אחרי שהיה בישראל חמש שנים. "לא כיף לי בסודן, אני רוצה לחזור לישראל", הוא אומר למצלמות חדשות 2. "אני רוצה בית ספר, כאן אין לי בית ספר".
הראיון הזה לא צולם בתחנה המרכזית או בערד. בובה, בן שבע בסך הכל, נמצא היום מאות קילומטרים משם - ומתגעגע לשוב לישראל. "אני זוכר את בית הספר ואת המשחקים", הוא אומר. רק לפני חודשיים הוא שב יחד עם אביו ואמו לג'ובה, והוריו מקפידים לשוחח איתו בעברית בבית. "אין לי מה לעשות כאן", הוא שב ואומר לנו.
סובלת מעוני גדול ורעב
החשש הגדול של דרום סודן הנוצרית היא מלמעלה מחצי מיליון פליטים מוסלמים מהצפון, שעלולים לשטוף את המדינה ולפגוע עוד יותר בכלכלה הרעועה של הדרום. 10 מיליון בני אדם מתגוררים במדינה, הסובלת מעוני גדול ומרעב. בין המיליונים המתגוררים כאן, יש קהילה קטנה שתגדל בתקופה הקטנה: פליטים שיגיעו מישראל, כדי לסייע לפתח את המדינה הצעירה.
באשר למבצע "חוזרים הביתה", קשה לומר שדרום סודן עוצרת את נשימתה לקראת קליטתם של מאות הפליטים מישראל. כלי התקשורת אמנם הזכירו את הדיווחים בנושא מספר פעמים, אלא שמרבית האנשים ששוחחנו איתם כלל לא ידעו על כך. הם נלחמים את המלחמה היומיומית שלהם - אך החלום של כולם אחד: להגר למקום אחר, הרבה יותר טוב.
אך בישראל נמשך המבצע במלוא הנחישות. "המשימה שלנו היא משימה לאומית", אמר הערב לחדשות 2 שר הפנים אלי ישי. "זה תפקיד קשה. מי שפליט נשאר בארץ, ואנשים שמגיע להם כסף - נחזיר להם. ישראל לא מגרשת, ישראל מחזירה אותם לארצם ומולדתם".