בעוד בשירותי הכבאות נמשכת החקירה האינטנסיבית של הגורמים לטרגדיית השריפה אמש ברחובות, הובאו למנוחת עולמים ששת בני משפחת שאער שנספו באסון. מאות בני אדם ליוו בדרכם האחרונה את האב גיא, וחמשת ילדיו - אליאב (11), אביתר (8), אמיתי (7), שירה (3) ואיתמר (שנתיים) - בבית העלמין מרמורק ברחובות.
האם אביבית, היחידה מבני המשפחה שנותרה בחיים ואיבדה את בעלה וילדיה, נמצאת במצב נפשי קשה, לא הצליחה לעמוד על רגליה ולא הגיעה להשתתף בהלוויה קורעת הלב. משה מועלם, גיסה של האם, אמר לחדשות 2: "היא לא ילדה, היא אמא לחמישה ילדים, ברור שהיא קולטת. איזה ברירה יש לה,זה מה שקרה, מה היא תעשה? אנחנו מאמינים בני מאמינים שכוחות מקבלים רק מבורא עולם, לא מבשר ודם. אנחנו לא יכולים לתת לה כוח".
הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, היה הראשון שהספיד את הנספים. "כל בית ישראל בוכים את השריפה ששרף השם. איזה זעזוע, איך אפשר להסביר אסון כזה?", אמר הרב מצגר. "ריבונו של עולם, השבוע מתו ילדים גם בטולוז וגם פה ברחובות, תינוקות שעוד לא טעמו עדיין טעם של חטא. איך אפשר לתפוס את זה? אלוהים שבשמיים. ריבונו של עולם, דיינו, די לצרותינו, כמה אנו צריכים ללוות ילדים באסונות שכאלה".
"אביבית המחנכת הדגולה, את וגיא גידלתם משפחה לתפארת", המשיך הרב. "גיא אדם אציל נפש, אהוב וצנוע. הייתם מנורה של שבעה קנים, שישה קנים כבו היום. אנחנו צריכים כולנו להתחזק, כולנו מברכים אותך שתצליחי להקים את המנורה מחדש".
אחריו עלה לשאת דברים ראש עיריית רחובות רחמים מלול, שספד והזדהה עם כאב המשפחה בשמו ובשם תושבי העיר. "אני יכול לומר בוודאות – זהו אסון לעם ישראל כולו. עינו של מי לא תדמע? ליבו של מי לא יכאב ולא יימס נוכח הטרגדיה הנוראה והאסון הכבד? הלילה הזה ירד אלוהים לגנו וליקט חמש נפשות רכות ואילן אחד גדול, נשמות בשיא צמיחתן נקטפו".
"גם אם נצרף את שנותיו של גיא למניין השנים שבהן חיו ילדיו, לא נגיע לשבעים שנה. איזו גזרה נוראה זו. האב חרף נפשו להציל את ילדיו ולצערנו לא עלה בידו", דברי ראש העיר.
הגורם לשריפה: קצר חשמלי - כנראה במטען לטלפון נייד
הערכה גסה ראשונה מדברת על מטען חשמלי של טלפון נייד או מכשיר חשמלי אחר שגרם להתלקחות נקודות החשמל במטבח - ולהתפרצות המהירה של הדליקה בדירה. בדוח המשטרה החלקי של המשטרה, שפורסם בצהריים, נטען כי אין מדובר במעשה פלילי בזדון, כי אם מדובר בשריפה שפרצה כתוצאה מכשל חשמלי טכני, ככל הנראה במטען של טלפון נייד שהיה מחובר לשקע במטבח הבית. זאת ועוד, הניסיון של האב להציל את ילדיו מהאש גרם להתגברות השריפה, בגלל החמצן שנכנס לדירה.
רב-פקד שמעון אלימלך, ראש לשכת חקירות במרחב השפלה, התייחס לחקירת השריפה. "מבדיקה ראשונית שביצע צוות החקירה נראה כי מקור הדליקה בכשל טכני בתקע חשמלי שהיה ליד מיטות ההורים, ואליו היה מחובר מטען של מכשיר חשמלי. בחדר הילדים, מעבר למחיצה, שהו ארבעת הילדים והתינוק (איתמר בן השנה ו-8 חודשים) היה בעריסתו סמוך למיטת ההורים".
"האבא שמע את אחד הילדים בוכה, ניסה לראות מה קורה ואז ראה את העשן, אולם הוא לא הצליח להיכנס לחדר בגלל המזרונים שבערו", הוסיף קצין המשטרה. "האב יצא חזרה מהבית, פתח את החלון של חדר הילדים ויכול להיות שזה גרם גם לכניסת חמצן לתוך הבית. אי אפשר לשפוט אותו, זהו מעשה שכל אחד היה עושה. הוא חשב שהעשן יתפזר, אבל ככל הנראה הסתבך בניסיון החילוץ".
קצין המבצעים של מכבי האש ברחובות, רש"פ גמליאל פדידה, היה מהראשונים שהגיעו לדירה. "צוות הכיבוי שהגיע לדירה הבחין בעשן סמיך בדירה", סיפר לחדשות 2. "מדובר בבית קטן, מין חדרון וחצי. הצוותים חדרו לדירה ונתקלו תוך כדי פעולות הכיבוי בגופתו של האב. הצוות ביצע חילוץ של בני הבית, הניחו את הגופות מחוץ לבית ושבו לעשות סריקה במבנה".
"אנחנו לא בטוחים אם האב פתח את הדלת, כל הסימנים מעידים שהדלת עדיין לא נחרכה מחלקה הפנימי. כשהאב פרץ לתוך הדירה, השריפה היתה בעיצומה והוא לא יכל להכנס פנימה ולחלץ את הילדים".
השכונה באבל: "משפחה מאוד צנועה, מכובדת ושקטה"
ביום שאחרי הטרגדיה הקשה, שורר אבל כבד בשכונת נג'ארה ברחובות. "האמא נולדה כאן בשכונה, ובעלה גיא גר איתנו כאן ב-10 השנים האחרונות", סיפר הבוקר לחדשות 2 באינטרנט משה תם, יו"ר ועד שכונת נג'ארה. "קשה לדבר עליהם בלשון עבר, זה אבל כבד. זו הייתה משפחה מאוד צנועה, מכובדת ושקטה. רק לפני שבוע וחצי הם ישבו שבעה - בדירה שנשרפה אמש כליל. קשה מאוד לעכל את זה".
"שוחחתי עם הסבא והסבתא, הם פשוט לא מעכלים. אביבית חושבת שהיא בחלום, גם כן לא מעכלת", סיפר תם. "לכל השכונה שלנו קשה מאוד לקבל את הבשורה המרה הזאת. הילדים ששיחקו עם הילדים שנספו שואלים הבוקר 'למי נלך?', 'מי ישחק איתנו?'".
דקות לאחר שפרצה השריפה הוזעק הרב מילר, מורה ומחנך בבית הספר "הרא"ם" ברחובות למקום. היום, בראיון שהעניק לאתר האינטרנט "חדרי חרדים", הוא משחזר את רגעי האימה. "ניגשתי אל האם והיא התחילה לשאול אותי בבכי: 'מה אני עושה? איבדתי את כל המשפחה!'. חיפשתי את המילים לענות לה אבל לא מצאתי, שתקתי!".
"אני מכיר את הילדים ואת המשפחה", המשיך מילר. "היא כה שקטה, כה נהדרת. אלו היו תלמידים אשר נחשבו לשושנים של בית הספר. אי-אפשר לעכל את זה, אני עדיין המום, אני מחפש את המילים, אני לא מעכל את זה".