יומיים אחרי תאונת המוקש בצפון חזרנו היום לבית החולים רמב"ם, לחדר שבו מאושפזים דניאל (11) ועמית (12) יובל שנפגעו באירוע לאחר שרק רצו לשחק בשלג ולא ידעו שמתחת לערימות הלבנות מסתתרים מוקשים מסוכנים. הוריהם, טלי וגיא, מדלגים ממיטה למיטה, מלטפים מצח אחד ונותנים נשיקה על הלחי השנייה.
"אני זוכרת שאני ואח שלי דניאל היינו ביחד. שיחקנו בקרב כדורי שלג מול אבא שלי ואח שלי הקטן יואב", נזכרת עמית ברגעים שלפני הפיצוץ. "דניאל דרך על המוקש ואז אני זוכרת ששמעתי את הרעש של המוקש מתפוצץ, אז צעקתי ונפלתי על הרצפה", היא משחזרת את רגעי האימה.
לדברי עמית, כל מה שעניין אותה באותו הרגע היה לדאוג לאחיה הקטן יואב בן ה-7 וחצי שלא נפגע באירוע. "חשבתי שיואב נפגע ונורא נפגעתי והחזקתי אותו על הידיים", היא נזכרת. "כשאמרו לי שהוא לא נפצע אז עזבתי אותו והתחילו לשאול אותי איך אני ואם אני בסדר, אבל זה לא משנה לי. היה הכי חשוב לי לדעת מה עם אח שלי".
בשעות הבוקר המוקדמות עבר דניאל, שכף רגלו נקטעה כתוצאה מהפיצןץ, ניתוח נוסף והועבר לחדר ההתאוששות. "הוא בסדר עכשיו. הוא נח", מספרת עמית על אחיה בן ה-11 שיזדקק עוד לזמן נוסף של שיקום.
בני משפחת יובל, שמתגוררים ברמת השרון, נמצאים היום רחוק מבית המשפחה, מהחברים ומהחברות. "זה קצת עצוב להיות לבד", אומרת עמית, שחברותיה מבית הספר כבר הספיקו לבקר אותה בבית החולים. "היום ביקרו אותי שלוש חברות שלי וגם אתמול ביקרו אותי. זה נורא כיף שהן באות לבקר. כשהן באות זה משמח אותי ואני שוכחת מהמוקש ומאיך שתפרו לי בידיים וברגליים ובסנטר".
בעוד מספר ימים צפויים האחים יובל להשתחרר מבית החולים ולשוב לביתם. במקביל תמשך בדיקת המקרה שהובילה לנסיבות המצערות.