אחרי כמה פגישות חטופות הם כבר עומדים מתחת לחופה. עולם השידוכים של המגזר החרדי, על טקסיו וכלליו הברורים, עבודת השדכנים והפחדים הצעירים נחשף בסדרה חדשה של "יס דוקו" המספקת הצצה נדירה לעולם המתנהל הרחק מהעין.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אצל מירב לרנר זה כבר הפך למעין טקס קבוע. כמעט בכל פעם לפני שהיא צריכה לצאת לפגישה עם חתן מיועד מרב יוצאת קודם לקנות בגד חדש. היא לא תקנה ג'ינס לפגישה, אבל מצד שני גם לא תלבש שמלת שבת. היא כבר היתה נשואה בגיל 19 לזמן קצר אחרי 5 חודשים התגרשה ומאז היא בשידוכים.
מירב כבר הספיקה לסיים תואר שני במשפטים אבל חתן עדיין לא מצאה. "אחרי גירושין מצד אחד יש יותר ניסיון, מצד שני זה איזשהו סוג של כתם, ואז גם האיכות של הבחורים שיוצאים יכולה להיות פחותה, ולכן החיפוש הוא הרבה יותר קשה", היא מספרת.
גם ליחזקאל ורשא לא היה קל עם נושא השידוכים. לא תמיד הוא היה עם מכנסיים מודרניים, כיפה צבעונית, קוקו קטן וגיטרה. עד לפני כמה חודשים עוד היה חלק מחסידות גור ואת תהליך השידוכים עשה לפי כלליה הנוקשים.
"לא ישנתי הלילה", הוא אומר, לא אומרים לך שהיא בחורה מכוערת. אומרים לך שהיא נראית טוב. לא אומרים לך שהיא יפה. אז אתה מבין שהיא מכוערת. אבל בת הדודה שלי אינטרסנטית, היא השדכנית, היא מקבלת אלף דולר מכל צד - אז אין לי על מי לסמוך, אני חייב לבדוק את זה בעצמי".
יחזקאל מספר על מעין משחק אבחוני בו שואלים את הבחור מה אתה אוהב יותר: את ים כנרת או הים התיכון? "אם אתה אוהב את ים כנרת, אם אתה אוהב את תיכון אז אתה טיפוס סוער".
בפגישה עם השדכנית מספרת מרב כי חשוב לה שהבית יתבסס על תורה אבל גם על עבודה. "חשוב לי שהוא יהיה בעל תואר אקדמי כלשהו, ושהוא ילמד ויעבוד", היא אומרת לשדכנית.