מבקר המדינה יוסף שפירא מוצא ליקויים בהתנהלות רשות שדות התעופה בשנים האחרונות, רשות שאחראית על כמה מעבודות התשתית הגדולות במדינה. בין השאר, מצא המבקר עיכוב לא מוצדק בבניית מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג, בבניית נמל התעופה החדש באילת וגידול משמעותי בעלות התקנת מערכת שינוע כבודה חדשה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כל מי שנוסע בכביש מספר 1 יכול להתרשם ממגדל הפיקוח החדש בנתב"ג, שמוקם לצד טרמינל 3. הפרויקט היה אמור לעלות 100 מיליון שקלים והמגדל היה אמור להיות פעיל כבר לפני חודשיים, במהלך הקיץ. רק באוקטובר 2011 פורסם מכרז, ואחרי שחברה זכתה וחתמה על הסכם עם הרשות - הופסקה ההתקשרות ביניהן. כתוצאה מליקויי הרשות, יש צורך להגדיל את מספר העובדים במגדל הקיים שיתפקד עד אמצע 2015. המבקר כותב כי על הרשות להפיק לקחים מהתנהלותה לפני בחירת חברות לביצוע פרויקטים בעתיד.
בימים אלו מסיימת הרשות פרויקט שעלותו מעל 750 מיליון שקלים, לשדרוג והפרדת מערך המסלולים בנתב"ג. תקציב הפרויקט גדל ריאלית ב-104 מיליון שקלים שהם 13.4% מעלות הפרויקט בגלל טעויות באומדן ומעבודות שלא תומחרו. למרות ששלב א' הסתיים שלושה חודשים לפני המועד, הפרויקט כולו התעכב ובמקום לחנוך את המערך החדש כמתוכנן בסוף השנה הוא ייפתח רק בפברואר 2014, למרות החשיבות הבטיחותית שלו לאור העובדה שבתקופת השיפוצים הנמשכת מאז 2010 נתב"ג מתפקד רק עם מסלול פעיל אחד.
תקציב מערכת הכבודה גדל ב-25%
המבקר מוצא עיכובים וחריגות גם בפרויקט הגדול ביותר שרשות שדות התעופה מקימה בימים אלו - בניית נמל התעופה החדש באילת, באחד ממבצעי הבנייה הגדולים בישראל. בפברואר 2009 אישרה הממשלה את בנייה השדה החדש, וביולי 2010 הממשלה החליטה שרשות שדות התעופה תהיה אחראית לתכנון השדה החדש. רק שנה לאחר מכן, ביוני 2011, החלה הרשות בתכנון, כשהתכנון המפורט לא הסתיים עם סיום פעולות הביקורת.
תחקור הנוסעים לפני שהם מבצעים רישום לטיסה מעורר באופן קבוע תחושות כעס בציבור הערבי, שם טוענים כי נוסעים שומרי חוק עוברים תחקור ארוך ומביך לפני כל טיסה ולעתים המזוודות שלהם נפתחות לעיני נוסעים אחרים. כדי לפתור את הבעיה הרשות מקימה מערכת חדשה לשינוע כבודה, שתמנע את התחקור הזה. למרות שהפרויקט היה אמור להסתיים עד אמצע השנה שעברה, הוא עדיין בבנייה והמבקר מוצא חריגה של לא פחות מ-100 מיליון שקלים בתקציב הפרויקט בהשוואה לתקציב המקורי.
למרות שהצורך במערכת כזאת עלה עוד לפני פתיחת טרמינל 3 בשנת 2004, רק בשנת 2008 פנתה הרשות לקבלת הצעות להקמתה, וההסכם לאספקת המכונות נחתם רק בסוף 2009. התקציב הראשוני לפרויקט עמד על 300 מיליון שקלים, אך הוא זינק והוא עמד בסוף 2012 על 400 מיליון שקלים בעקבות תיקונים להסכם ועלייה במספר המכונות שנרכשו - והמערכת עדיין אינה פעילה.
הושקעו מיליונים במערכת שאינה פעילה
עוד בתחום הבידוק, הרשות ניסתה להקים מערכת אפיון טכנולוגי, שתסייע לקצר את ההליך הביטחוני. למרות שהרשות השקיעה 26 מיליון שקלים בהקמת המערכת, הוקמה רק עמדה אחת ומבקר הפנים של הרשות בעצמו מצא ליקויים וכשלים בהתנהלות הפרויקט בין השאר בחוסר סדרי מנהל תקין ובהתקשרות עם חברות חיצוניות. אותה עמדה בודדת הושבתה בסוף 2010, ומאז הפרויקט לא יושם והכסף שהושקע בו למעשה ירד לטמיון.
המבקר מעיר כי יש פער בין יכולת הביצוע של הרשות לבין התכנון התקציבי שלה. בגלל הפער הזה, הרשות לא ניצלה כספים רבים מתקציבה, כך בשנת 2012 למשל הרשות ניצלה רק 73% מתקציב הפיתוח. עוד מעיר המבקר על היעדר של נהלים ברורים לניהול פרויקטים, וזאת למרות שהרשות כאמור בונה את חלק מהפרויקטים הגדולים בישראל.
מרשות שדות התעופה נמסר: "הביקורת של מבקר המדינה מתייחסת לפעילות הפיתוח והפרויקטים בין השנים 2010 - 2012. עוד בטרם הושלם ופורסם דו"ח המבקר, השקיעה רשות שדות התעופה השקעות עתק בתשתיות, במגה פרויקטים ובשיפור תחומי הבטיחות, הביטחון והשירות לנוסעים בסדר גודל של למעלה מ 5 מיליארד שקלים. הרשות עושה לילות כימים לביצוע כלל הפרויקטים המאושרים והתוצאות ניכרות בשטח ובטיפול בלמעלה מ-13 מיליון נוסעים השנה".
בתגובתה, התייחסה הרשות גם לפרויקט מגדל הפיקוח החדש, שעליו צוין כי "בנייתו הושלמה בתוך חודשיים מהיום שבו החל, ביולי 2013".