בארץ ובעולם מתייחסים כאוצר לאוסף כתבי היד שנתגלו במערה באפגניסטן, נרכשו והועברו לירושלים תחת מעטה של חשאיות. כעת מאפשרים לחוקרי הספרייה הלאומית לגלות בפעם הראשונה את אורחות חייה של קהילה יהודית גדולה שחיה במרכז אסיה לפני כאלף שנים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אחרי הכיבוש המונגולי לא היו באזור יהודים במשך מאות שנים, והיה צריך לשכנע אותנו שהיו שם יהודים, שזה באמת אותנטי שזה בא משם", סיפר פרופ' שאול שקד, חוקר כתבי יד יהודיים.
בדיוק לפני שנה נחשפה כאן התגלית ב"אולפן שישי" בכתבתו של אהוד יערי, ומאז הושקעו לא מעט מאמצים וגם הרבה מאוד כסף כדי לאתר ולהעלות לארץ את המגילות האלה. המגילות מהוות תיעוד חשוב שמנציח את המסורות והמנהגים של היהודים שחיו באפגניסטן ובאירן בין המאה התשיעית למאה ה-12.
"הבעיה היום היא שיש סוחרים, בעיקר באירופה, שמחזיקים בחבילות של הכתבים האלה וכרגע המצב הוא שהם דורשים מחירים שלא רק בהישג ידה של הספריה, אלא אפילו לא בהישג ידם של התורמים", סיפר פרופ' חגי בן שמאי, המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
"תגלית היסטורית מרעישה"
בין 29 כתבי היד שכבר הגיעו לכספת של הספרייה הלאומית, ניתן למצוא את פירושו של הרב סעדיה גאון מהתנ"ך בערבית יהודית, קטעים מכתבים בפרסית יהודית וגם קטעי משנה בעברית - עושר תרבותי המעיד על קהילה משגשת של סוחרים ואנשי מדע.
אחרי שנים של חיפושים, זו הפעם הראשונה שבה חוקרי לשונות היהודים באזור הזה משיגים קשר ישיר ואינטימי עם מושא המחקר שלהם. "אקדמאיים לא אוהבים להישמע דרמטיים או מגזימים, הייתה איזה תחושה של התעלות באמת, שאפילו עוד לא ראינו את זה", הוסיף בהתרגשות פרופ' בן שמאי.
התגלית ההיסטורית המרעישה הזו, תאפשר לחוקרים לגלות את המורשת של קהילת יהודים שהמסך ירד עליה לפני כאלף שנים. עכשיו, המסך שוב מתחיל לעלות מחדש.