דוח מבקר המדינה שהוגש הבוקר (ג') ליושב ראש הכנסת, מעלה בין השאר ביקורת חריפה על הממשלה ומוסדות המדינה, שלא טיפלו כנדרש בגביית תמלוגים נאותים תמורת זיכיונות לניצול משאבי הטבע בישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במהלך 2012 בדק משרד מבקר המדינה את הפיקוח על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע, כמו גם את אופן גביית התמלוגים עבורם באגף החשב הכללי במשרד האוצר, ברשות מקרקעי ישראל, במשרד האנרגיה והמים, ברשות המים, ובמשרד התמ"ת.
דוח מבקר המדינה על גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע
המבקר יוסף שפירא מצא ליקויים רבים ומשמעותיים במערכות הפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, וקבע כי למדינה נגרם נזק כספי גדול מאחר ולא נגבו מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע. "ניהול תקבולי המדינה ממשאבי טבע וגבייתם ביעילות ובמהירות הם סוגיה עקרונית ומערכתית בעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת", נכתב בדוח.
האזרחים משלמים מחיר גבוה פי 1,000 עבור מים מינרליים
על פי הדוח אומדן שווי התמלוגים העתידיים ממשאבי טבע עומד על כ-12 מיליארד שקלים, שמרביתם צפויים להגיע מתמלוגי נפט, גז ואשלג. "מדובר במיליארדי שקלים שחשוב כי המדינה תגבה ותנהל אותם באופן תקין ונאות. עניין זה מקבל משנה תוקף בשל פוטנציאל הגידול הרב במיוחד של ההכנסות מתמלוגים אלו בשנים הקרובות, המשיך המבקר, וקבע כי יש צורך להגביר את הבקרה ואת הפיקוח על תשלומי התמלוגים ולבחון דרכים כדי להגדיל את היקף גבייתם.
המבקר מפרט בדוח מספר דוגמאות של סכומי הכסף הגדולים שיכלה המדינה להכניס לכיסה, במידה והייתה גובה תמלוגים נאותים בתמורה למשאביי הטבע אותם היא מוכרת. אחת הדוגמאות היא שוק המים המינרליים בישראל: במדינה פועלות שלוש חברות מים מינרליים מובילות, אשר מוכרות לציבור מים הנשאבים ממקורות מים טבעיים ברחבי הארץ.
על פי ההסדר שהנהיגה רשות המים עם החברות המסחריות, הן משלמות עבור השימוש במים תעריף לתעשייה הנמוך במידה ניכרת מהתעריף לצרכן הביתי. כך נוצר מצב שהמחיר שגובות החברות מהצרכנים עבור ליטר מים, גבוה פי 1,000 לערך מן התשלום שלהן למדינה עליו - החברות גובות בממוצע כ-5 ש"ח לליטר לעומת כחצי אגורה בממוצע שהן משלמות למדינה עבור שאיבתו. עם זאת, מציין המבקר כי החברות נושאות בהוצאות בגין ביקבוק המים, שיווקם והפצתם, וכי הוצאות אלה מובאות בחשבון בקביעת המחיר שנגבה.
"על המדינה לוודא שלא רק קומץ קטן ייהנה ממשאבי הטבע"
בהמשך הדוח מתייחס מבקר המדינה למסקנות ועדת שישינסקי, שלטענתו לא אומצו בשלמותן על אף החוק שנחקק בנושא. החוק למיסוי רווחי נפט שנחקק ב-2011 על פי המלצות הוועדה, קובע בין השאר כי הממשלה תקים קרן לניהול הכספים שהתקבלו מהיטל על רווחי נפט, וכי הכספים הללו, ששוויים המוערך עומד על 12.6 מיליארד שקלים ישמשו למטרות חברתיות-כלכליות. אלא שלמרות שהצעת החוק בנושא הייתה אמורה להיות מוגשת כבר לפני שנה, עדיין לא נעשה דבר לקידום העניין.
"על המדינה לוודא שכלל אזרחי המדינה ולא רק קומץ קטן ייהנו מפירות הניצול של משאבי הטבע המוגבלים שלה", נכתב בדוח. "הממשלה לא עשתה די בתחום זה על הממשלה לפעול על מנת להבטיח שכלל האזרחים, וכן דורות העתיד, ייהנו ממשאבי הטבע. על הממשלה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התקבולים ממשאבי טבע וזאת כדי לוודא שהמשאבים יחולקו באופן הוגן, וינוהלו בדרך שתבטיח כי יישמרו האינטרסים החיוניים של המדינה".