"זה מקום העבודה הנפלא שלנו, שאנחנו באמת אוהבות אותו ואוהבות לבוא לפה", כך הציגה מיכל, נערת לווי מתל אביב, את בית הבושת שבו היא עובדת. היא ויתר הנשים שעובדות איתה מעדיפות בדרך כלל שלא להיחשף ובוודאי שלא לפרט אודות עיסוקן בקול רם.
מה שהצליח להוציא אותן מהשגרה היא הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ (קדימה), המבקשת להטיל אחריות פלילית על מי שיצרוך שירותי זנות. "מרחפת עלינו סכנה קיומית של ממש", הסבירה מיכל. "חברת הכנסת הנכבדה מנסה להשתמש באיזשהו כובע כאילו שהיא באה לטובתנו. לא ביקשנו את עזרתה", היא אמרה באופן נחרץ.
ביקור בכמה מכוני לווי בתל אביב העלה ממצאים שאולי יפתיעו באשר לזהות העוסקות בזנות: חלקן בעלות תואר אקדמי, לרוב במקצועות טיפוליים דוגמת ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית ואפילו פסיכולוגיה. אלא שלבסוף כולן מגיעות לעבודה בבית הבושת בגלל המשכורת שהן גורפות שם - שיכולה להגיע אף לעשרות אלפי שקלים בחודש.
"יותר טוב לכם שניפול על המדינה?"
ד', אחת מנערות הלווי, כבר עסקה בעברה בזנות, עזבה את התחום - ואז שבה אליו בחזרה. היא לא מביעה על כך כל חרטה: "חזרתי, כן. באהבה ובכיף. אני לא גונבת, לא רוצחת ולא שודדת. אני מפרנסת את הילדים שלי בכבוד ועם חיוך".
לראייתה, המצב הנוכחי לא מתיר כל אפשרות אחרת. "הביטוח הלאומי יעזור? יותר טוב לכם שניפול על המדינה?", היא שאלה. רוב נערות הלווי בעלות תיק פלילי - בדרך כלל הנוגע לעבירה של הפעלת מקום המספקת שירותי זנות. משום כך, הן אינן יכולות לקבל תעודת יושר וסיכוייהן לשכנע מעסיקים לקבלן לעבודה נורמטיבית פוחתים. צירוף כל אותן נסיבות מביא את נערות הלווי לחשוש כי אם תאושר הצעת החוק המדוברת - היא תסתום את הגולל מעל יכולתן להתפרנס בכוחות עצמן.
"אני לומדת במקביל", סיפרה מיכל - שעובדת באחד מבתי הבושת בתל אביב. "בכסף שאני מרוויחה אני דואגת לעצמי ולעתיד של הילדים שלי ושלי. אין אדם שיגיד שהוא מרוצה מהעבודה שלו ב-100%. גם פקידה בבנק לא מרוצה מהעבודה שלה".
ומה יהיה עם הלקוחות? "הם צריכים לקבל חיבוק ומגע"
חלק מהעובדות בבתי הבושת טענו כי החלת החוק לא רק שתפגע ביכולתן להתפרנס, אלא גם תטיל קלון מיותר על לקוחותיהן. "הם בכלל לא עבריינים", הבהירה מיכל. "אלה אנשים שצריכים לקבל טיפה יחס, חיבוק מגע ומה שחסר להם. נכי צה"ל ואנשים שלא מסוגלים לנהל קשרים חברתיים".
אישה אחרת סיפרה כי כבר כעת מורגש היטב חשש בקרב באי מכוני הלווי. "יש לי עכשיו פחות לקוחות כי הם מפחדים לבוא בגלל שהם ייכנסו לכלא. כמה בתי סוהר הם יצטרכו לפתוח? 30? לא יהיה מקום".
למרות הפחד שמלווה את נערות הלווי מפני אישור החוק, הן מקפידות לשמור על אופטימיות ובטוחות כי גם אם אכן יתממש התרחיש - ינצח, בסופו של דבר, היצר. "יעבור אולי יום-יום וחצי והדברים שוככים וחוזרים לקדמותם", העריכה אחת מהן. "הכל יהיה בסדר. יום-יומיים והכל יהיה דבש".