אחת הנואמות בעצרת ה"פראיירים" אמש הייתה אנט חסכיה. כערביה-מוסלמית היא השמיעה קול יוצא דופן ומפתיע כשיצאה בפומבי נגד דעת הרוב בציבור שאליו היא משתייכת, וטענה כי הציבור הערבי אינו נאבק על "זכותו לשרת בצה"ל".
"תן - ותקבל. תהיה שייך - וכך תקבל את הכבוד הראוי לך", היא הסבירה בשיחה עמה. "אין דבר כזה לקרוא להשמיד את המדינה או לתמוך בצד השני, ובאותו זמן לצפות לקבל ברכה בצד הזה".
הקול שהשמיעה אנט דומה באופיו למנהיגי עצרת המחאה, אבל ייחודי בכך שהייתה הנציגה היחידה של המגזר הערבי שקראה למען גיוס לכל. "אני ערביה, מוסלמית - וישראלית גאה", היא הצהירה מעל הבמה - וזכתה למחיאות כפיים סוערות.
"אני קוראת לערביי ישראל: צאו מהגטו שלכם, לכו לרחובות והפגינו. הפסיקו להיות קול דומם, עם ממורמר ומקופח", קראה. אנט בת 43 ואם חד-הורית לשלושה. היא גדלה בעכו ולפני שנים העתיקה את מקום מגוריה לכפר ורדים, שם כנראה קל יותר להיות חריג.
לא רק דיבורים: כל הילדים התגייסו
מאחוריה העמדות שהציגה - ישנם גם מעשים: בנה הקטן של אנט יתגייס בקרוב ל"גולני", בתה מתעתדת לחתום קבע בצבא ובנה הגדול, דדו, השתחרר אחרי שירות צבאי ב"דוכיפת".
גם האחרון הביע תמיכה בעמדות אמו: "יש את הצד שרוצה לפגוע במדינה. זה לא קטע של ערבים ולא קטע של יהודים - זה מה שאנשים לא מבינים. מי שרוצה לפגוע במדינה, אנחנו נפגע בו".
אבל לא הרחק מהמקום שבו גדלה אנט, בעיר העתיקה של עכו, נשמעו עמדות שונות בתכלית. "ילדים קטנים נהרגו. אני ראיתי את זה. אז אני אהרוג ילדים?", מחה מוחמד נידאווי על הכוונה לגייסו לצה"ל.
המציאות נראית אחרת: רק מעטים מתגייסים
בהתאם לכך נראית הסטטיסטיקה: בקרב בני 18 במגזר הערבי בחרו השנה 2,400 בלבד מתוך 30,000 צעירים וצעירות להתגייס לשירות לאומי. 90% מהם היו נשים.
ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) דחה בתוקף את העמדות שהציגה אנט. "אנחנו לא מייצגים אנשים כאלה", הוא הבהיר. "כדאי שהם יחשבו על העובדה שהם שולחים את הבנים שלהם לצבא כיבוש".
אבל אנט לא מתרגשת - וסבורה שאת השינוי יחולל דור העתיד: "הצעירים יביאו את המהפך, לא חברי הכנסת או המנהיגים".