היום (ה') מגיעה לסיומה חפירה משותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה, באזור בית שמש, שנמשכה שבע שנים ובמהלכה נחשף ארמון דוד המלך בשפלת יהודה. הארמון הוא אחד משני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו מתקופת ממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחד המבנים מזוהה על ידי החוקרים פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות כארמון דוד, והמבנה השני שימש כמחסן ממלכתי ענק. שני החוקרים הסבירו שחורבת קיאפה היא הדוגמה הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך.
בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מ"ר. אורך הקיר הסוגר הוא כ-30 מטר ובו פתח מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר, מול עמק האלה.
נפסלה תכנית לבניית שכונה במקום
בהיקף הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים - עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים. הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. "מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח", הסבירו החוקרים. "זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ 1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזאנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר".
הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבניה ממלכתית ולארגון מינהלי בתקופת דוד המלך. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות", אומרים הארכיאולוגים. "עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה"ס כפי שניתן לעשות זאת עתה".
חשיפתה של העיר המקראית בחורבת קיאפה, וחשיבות הממצאים שהתגלו במקום, הביאה את רשות העתיקות לפעול ביחד עם רשות הטבע והגנים ומוסדות התכנון לפסול את הכוונה לבנות שכונה חדשה בקרבת מקום, ולקדם את הכרזתם של השטחים שסביב האתר כגן לאומי.