זה קורה שוב ושוב - רק השמות והפנים מתחלפים: הפעם זה סיפורו העצוב של אלי ביינסיין. יאיר היימן ואלי חברים ותיקים. כשיאיר תכנן לפתוח מסעדה בבת-ים, הוא הזמין מיד את אלי לנהל אותה. הוא התחיל לעבוד, ואז התברר שמי שלא מרוצה מהעסקתו - הוא דווקא משגיח הכשרות של המסעדה.
"מי שעובד במטבח - אנחנו צריכים לברר את היהדות", הוא אומר בשיחת טלפון מוקלטת להיימן. אלי הביא למשגיח הכשרות את כל המסמכים הנדרשים, המעידים על יהדותו. אך משום מה תשובתו של משגיח הכשרות מתעכבת כבר קרוב לחודשיים. "אתה עדיין לא יכול להעסיק אותו", מדגיש משגיח הכשרות.
"רוצים שאני אקלף את העור שלי?"
אלי עלה לישראל כשהיה בן 10, והיום הוא בן 30. מעולם לא חש שהוא מופלה לרעה בשל מוצאו, אך מאז המקרה הזה הוא מתקשה להשלים עם המצב. "הרבנות נתנה לי אישור להתחתן", הוא אומר היום. "צריך יותר מזה? מה הם רוצים, שאני אקלף את העור שלי? זו הרגשה מתסכלת ולא נעימה".
"זה לא מסתדר לי, אני לא מבין את זה", אומר היימן. "אני רואה בזה גזענות לשמה, לא שום דבר אחר. עכשיו אלי אינו מתכוון לשתוק על ההשפלה שהוא עובר בשל צבע עורו. הוא כבר פנה לעמותה המסייעת במלחמה של בני העדה האתיופית כנגד גילויי גזענות. זו צפויה בקרוב לפנות לבית המשפט.