יותר מחודש חלף מאז נהרג סגן משנה בר רהב ז"ל ברצועת עזה מירי טיל נ"ט. מאז הספיקו רבבות לשתף זיכרונות, חוויות, תמונות ואת סיפורי חייו בעמודי ההנצחה המקוונים שנפתחו לזכרו בפייסבוק. כך, מצטרפת הרשת לאנדרטאות ולבתי יד לבנים ומאפשרת למי שהכיר את הנופלים לספר סיפורים, להראות תמונות ולהיזכר בחבר שאיננו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
חלק ממקימי דפי הפייסבוק האלה, כמו עוז שרגא, תיכוניסט מכפר סבא, מעולם לא פגש את מושא ההנצחה בחייו. עוז, שהקים את דף ההנצחה לקצין בר רהב ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן, הסביר מה הניע אותו לכך: "הייתה לי מחשבה, איך אני אתרום לחייל שעשה בשבילי כל כך הרבה, וזה היה המעט שאני יכול לעשות". שרגא הוסיף כי "הרגשתי שנקשרתי לבר למרות שלא זכיתי להכיר אותו".
נעמה רהב, אמו של בר אמרה כי "מחמם את הלב לראות שאנשים שלא הכירו אותו, התרשמו מהאדם שהוא היה". עם זאת, ההנצחה הווירטואלית הפומבית לא מביאה אתה רק תמיכה ואהדה. "ראיתי על תגובות דברים אחרים שכותבים, לא כולן מכבדות, לא כולן נעימות", סיפרה רהב.
והעולם הזה, מדומיין ומוחשי גם יחד, ממקם את המשפחות במרחק קליק אחד מהודעה או פוסט שעלולים להכאיב. אותו עולם בדיוק יכול לחשוף פן נוסף בזהותו של הבן, של החבר, כמו במקרה של סמל ארז שגיא מקרית אתא.
עדנה שגיא, אמו של ארז סיפרה על הגילויים החדשים: "אני אמא מאוד חטטנית, אבל גיליתי המון דברים, למשל שהוא שבר מיקרוגל בפנימייה, שהיה לו אוגר וחטפו לו אותו. ושבסוף עושים מה שהוא רוצה, שאין ברירה, כי ארז ביקש". גילויים האלה סביר להניח לא היו נחשפים בעבר בעידן שלפני הרשת, והם מאפשרים למשפחות וגם לחברים לראות צדדים ביקירם שלא ראו קודם.