הריאיון הראשון אי פעם של הרבנית יהודית יוסף עורר עניין רב, כעת בכתבה מיוחדת לחדשות 2 Online אנו חושפים עוד קטעים מהריאיון שטרם שודרו, סיפורים אישיים על הרב עובדיה יוסף, מפיה של האישה שהיתה הכי מקורבת אליו.
הראיון נעשה בבית שבו מצד אחד גדלו תינוקות וילדים, ומצד שני, ביקרו בו שגרירים וראשי ממשלות". "לפני הכל היו נכנסים לפה עמך ישראל, הציבור, כלל עם ישראל, זה מה שהיה חשוב לרב", מספרת יהודת יוסף, כלתו של הרב עובדיה יוסף, אשתו של בנו משה.
"לילדים שלי זה היה הדבר הכי יפה שהם גדלו בבית של הרב. מהסיבה הכי פשוטה: כשהם היו מקבלים תעודה, הם קודם כל היו מראים לסבא, רצו להראות לו את הציונים ומה הם קיבלו. ואחר כך הסבא היה חותם להם על התעודה, לא אנחנו ההורים.
"היתה להם ממנו תשומת לב כל כך גדולה שהוא עשה לי ולבעלי את העבודה. מבחינת הילדים זה היה חלום, אבל אין ספק שגם הילדים הקריבו. תמיד אני אומרת שאם הייתי עם הרב לבד, אז זה היה יכול להיות הדבר הכי נפלא, לא להקריב כלום, פשוט ליהנות מכל רגע ורגע. נכון שיש את כל עניין הציבור והעול שהיה לרב. זה באמת היה משהו שהוא אחר, והבנתי שכשאני נכנסת לזה נכנסים לחבילה אחת. ברוך השם השתדלנו, ועשינו את זה למענו באהבה גדולה".
כמעט עשרים שנים היא ובעלה הרב משה ניהלו את ביתו ואת סדר יומו ואף עקבו אחר מצבו באמצעות מצלמות שהותקנו בבית, כך גילתה יהודית יוסף שלימוד התורה של הרב נמשך גם בלילות.
"הוא לא היה ישן כל כך, היה לומד עד שתיים וחצי שלוש לפנות בוקר, הוא לא היה מרגיש שעובר הזמן. הרב היה לומד עם הספרן שהיה לו, הרב שאלתיאל, ועם הרב שטרית שהיה מקליד לו את כל החומר, הוא לא היה מרגיש את השעה. הוא היה מסתכל על השעה, מתנצל בפניהם והיה אומר להם, סליחה לא ראיתי שהשעה כל כך מאוחרת. הוא רצה שהם ילכו הביתה, אז הוא היה הולך לחדר השינה".
"בחדר השינה היתה לו ספרייה קטנה, והוא המשיך ללמוד. ואז הייתי רואה אותו במצלמה, הוא היה נכנס לנוח לחצי שעה וממשיך ללמוד, ככה זה היה לסירוגין, הוא לא היה ישן באמת שינה אמיתית בלילה. אחר כך הוא היה קם, הולך לתפילה, אוכלים ארוחת בוקר, לומדים עד השעה 14:00, אח"כ תפילת מנחה.
"המנוחה העיקרית שלו היתה בין ארבע לשבע, אז הוא היה מצליח לישון טוב. ואז היה קם לתפילת ערבית, מקבל קהל, ועוד פעם מתחיל ללמוד מתשע עד שתיים וחצי שלוש. ככה עד לפני שהוא נפל לאחרונה - עד לפני ארבעה חודשים.
"האהבה שלו לתורה זה היה משהו שאף פעם לא היה מובן לנו. גם לילדים שלי, הם ידעו שהוא לומד - אסור להפריע. אם היו שואלים אותם 'מה סבא עושה?' הם תמיד עונים 'לומד', הם ידעו, סבא יושב ולומד.
גם הזיכרון האחרון שלה ממנו קשור לנכדיו. "בשבת של סוכות היתה השבת הכי יפה. נעלמו הכאבים שזה היה הסימן הרע. אנחנו זכינו שהוא היה איתנו בסוכה. הוא עשה את השבת כמו שהיינו רגילים, את הקידוש כמו שצריך, את השירים שהוא היה רגיל לשיר, הוא היה אומר שיר ואנחנו אחריו, הוא היה מנחה אותנו בשירים.
"היה לו גם מנהג - יש לי תאומים בני שבע וחצי בן ובת ומגיל שלוש וחצי אפשר לעשות זימון עם הבן. אז בשביל שהבת לא תקנא, כי היא תאומה, אז הוא היה קורא לשניהם והיה אומר להם 'אהרון, אפרת, זימון". שניהם היו קופצים - היה עושה את הזימון והם היו עונים. לצערי בארבעה החודשים האלה זה כמעט לא קרא בכלל, אבל בשבת האחרונה הוא קרא להם, הם קפצו, לא האמינו שסבא קורא להם לעשות זימון, והם עשו את הזימון, את כל הארוחות, והיו כל כך שמחים. הם עמדו משני צידו והוא חיבק אותם, עשה את הזימון, נתן להם כל אחד מה שצירך, בירך את ברכת המזון, וזאת היתה שבת מיוחדת, הוא נפרד מכולם".
החתונה של בתה שהיתה אמורה להתקיים בימי השבעה נדחתה בחודש, אבל מתברר שהסב עקב אחרי השידוך עד ימיו האחרונים.
"הוא היה מעורב בשידוך שלה, הוא חיכה שהיא תחזור מהפגישה הראשונה. הוא היה בבית חולים ובעלי אמר לו 'אבא למה אתה לא הולך לישון, כבר מאוחר חבל, מעירים אותך כאן בבית החולים מוקדם', אז הוא אמר לו, אמרת שיעל בפגישה אני רוצה לשמוע איך היה, מה היה, מה עם אורת, מה נראה לה. הוא היה מעורב איתם בהכל.
"סיפרנו לרב על מינויים, הוא לא התעניין בכך"
ומה באשר לג'ובים ולמינויים הפוליטיים? קשה להכחיש שזהו חלק מש"ס. כך לדבריה הרב היה מגיב על מינוי כזה: "היו באים ואומרים לו עזרנו לזה, הוא נהיה עוזר, או מינינו את זה, דברים כאלה. אני זוכרת שיום אחד הרב אמר : לא הבנתי זה מה שאני צריך לשמוע, אני רוצה שתגידו לי, כמה תלמודי תורה פתחתם, כמה בתי ספר פתחתם, מה עם נושא בחורי הישיבות, מה עם עם ישראל העניים שצריכים עזרה, ספרו לי על הדברים האלה זה דברים שוליים, זה לא מה שמעניין אותי".
בתום ימי השבעה יהודית יוסף מבקשת גם להתנצל: "בשבילי זאת הזדמנות להודות לכל עם ישראל שעוטף אותנו באהבה כזאת גדולה, ולכל אלא שמגיעים ומנחמים ממקומות רחוקים, אבל אני חייבת גם התנצלות לעם ישראל. סליחה, יש גם כאלה שלא מצלחים להיכנס".
בקרוב תעזוב משפחתה את הבית ברחוב הקבלן, אך לפני כן עבר עליה השבוע הקשה מכל. רבבות רבבות מנחמים הגיעו לבית המפורסם שהוא גם ביתה הפרטי. מי שניהלה כמעט 20 שנים את חייו של הרב עובדיה יוסף בבית הזה, ניהלה שם בשבוע האחרון גם את האבל על מותו.