"במהלך השנים האחרונות היו מקרים שבהם כמעט התרחשו תאונות בין מטוסי נוסעים בשטחה האווירי של מדינת ישראל, ולמרבה המזל הם לא הסתיימו באסון", כותב מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס וקובע: "תחום התעופה האווירית הוזנח במשך זמן רב".
המסמך של מבקר המדינה העוסק בתעופה האזרחית אמנם לא מוגדר "דוח מבקר המדינה", אבל אין להתעלם מהחשיבות של חוות הדעת אותה כתב על הליקויים הרבים בתעופה האזרחית בישראל, ועל ההתעלמות של הגורמים הרלוונטים מהמלצותיה של ועדת חקירה מיוחדת לבדיקת מצב התעופה האזרחית בישראל, והמלצותיו של חוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה.
הורדת הדירוג והמשך ההזנחה
בדצמבר 2008 הוריד מינהל התעופה הפדרלית של ארצות הברית את דירוג בטיחות התעופה של ישראל ושייך אותה לקטגוריה 2, משום שבבדיקה שעשה התברר כי רשות התעופה האזרחית אינה ממלאת את הדרישות הבינלאומיות. המשמעות המעשית של הורדת דירוג בטיחות התעופה של ישראל היא, בין היתר, הגבלת פעילותן של חברות התעופה הישראליות בטיסות לארצות הברית וממנה, ופיקוח קפדני יותר על מטוסיהן בשדות התעופה בארצות הברית.
"למרות הליקויים הללו שהוצגו על ידי המינהל וגופים אחרים בארץ ובעולם, לא פעלו, לדאבון הלב, משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כנדרש לשיפור בטיחות התעופה בישראל. הדבר חמור בעינינו בפרט מאחר שחיי הנוסעים בתעופה האזרחית עלולים להיות בסכנה", מדגיש לינדנשטראוס.
עוד לפני הורדת הדירוג הוקמה ועדה ציבורית בראשותו של האלוף במיל' עמוס לפידות, שתפקידה היה להתוות תכנית לתיקון ליקויי הבטיחות. מנתונים שנאספו על ידי משרד מבקר המדינה עולה כי 15 מתוך 75 המלצות הוועדה טרם יושמו, למרות שעברו כמעט שלוש שנים מהגשת הדוח לשר התחבורה דאז, שאול מופז.
רשות התעופה האזרחית ומשרד התחבורה נגד חוקר התאונות
חוקר התאונות הראשי במשרד התחבורה, עו"ד יצחק רז, אמור על פי ההיגיון לפעול בשיתוף פעולה מלא עם רשות התעופה האזרחית לאחר תום החקירות עליהן הוא מופקד, אך לא כך הדבר. "מבנה דוחות החקירה וההמלצות לא היו על דעתו על מנהל רשות התעופה האזרחית, בעוד שרז טען כי הוא פועל על פי התקנות ותקן של ארגון התעופה הבינלאומי".
בנוסף נכתב בדוח כי רז נתקל במגבלות שפגמו בעצמאות המקצועית שלו וביכולתו לפעול ביעילות. "לא הוסדר מקור התקציב לפעולותיו, לא הורשה להכשיר חוקרים או להשתתף בכנסים מקצועיים ולא נקבעו נהלים מסודרים לעבודתו", לשון הדוח.
מנתונים שנאספו אפשר להבחין בבירור כי רשות שדות התעופה מתעלמת בגסות מהמלצותיו של החוקר הראשי. בין השנים 2006-2009 התקבלו רק כרבע מההמלצות של החוקר הראשי, ושיעור ההמלצות שיושמו בשטח נע מגיע ל-5% במקרה הטוב, כאשר בשנת 2006 מתוך 10 המלצות שהתקבלו לא יושמה אף לא אחת.
החדשות הטובות: ירידה במספר התאונות
למרות כל הנתונים השליליים וההזנחה רבת שנים של ענף התעופה בישראל, נרשמת בשנים האחרונות של כ-20% במספר התאונות. עם זאת ישנן יותר מ-900 תקריות אוויריות בשלוש השנים האחרונות, מהן כמה עשרות שהוגדרו חמורות או במונח המוכר יותר - "כמעט תאונה".
למרות הנתונים המעודדים, בוחר המבקר בסיכום דבריו לפנות למשרדי הממשלה ולהסביר להם בפעם המי יודע כמה את החשיבות שבשמירה על בטחון הנוסעים. "הנושא הזה טומן בחובו השפעות ישירות על חיי אדם ועל רכוש, מן הראוי שהממשלה והגורמים הרלווטנים כמו משרד התחבורה, משרד הביטחון, רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית יתנו עדיפות עליונה לנושא ויפעלו בלוח זמנים קצר לתיקון הליקויים שהועלו בחוות דעת זו, על מנת להביא לשיפור משמעותי ברמת בטיחות התעופה בישראל".
תזכורת: תאונות אוויריות בישראל