"כלבה, תמותי", "על גופתי המתה את תעשי פיפי", "מכשפה, מנוולת", "חרא" – "הפנינים" האלו, שתועדו בהקלטות נסתרות בגני ילדים ונחשפו בחודשים האחרונים בחדשות 2 Online הן רק קצה הקרחון. הטכנולוגיה, והתעוזה של ההורים, מביאות לחשיפת מקרי אלימות בגני ילדים ופעוטונים. ב-5 השנים האחרונות הוגשו 400 תלונות כאלה למשטרה, וככל שהמודעות עולה - גם רשויות החוק והכנסת מבינות שצריך לעשות יותר כדי לפקח על מי ששומרות על ילדי הגן ולעתים יוצאות מכליהן בצורה שעלולה לגרום לילדים נזק לטווח קצר וארוך. אבל בשורה התחתונה – זה עוד רחוק מלהספיק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
לא קל לחלץ את הנתונים על גורלם של התיקים שנפתחו נגד גננות ומטפלות שפגעו פיזית ונפשית בילדים ובאמונם במבוגרים. על פי מה שהצליחו לאסוף במרכז המחקר והמידע של הכנסת והמועצה לשלום הילד עולה כי בשנים 2010-2015 הוגשו 400 מאות תלונות במשטרה נגד גננות ומטפלות שהתנהגו באלימות כלפי ילדים מתחת לגיל 6 בגני ילדים.
על פי המשרד לביטחון פנים, בשנה האחרונה בלבד חלה עלייה של 30% בפתיחת תיקים מסוג זה. מנגד, חלה ירידה של יותר מ-50% בהגשת כתבי אישום. בפרקליטות לא הצליחו לפרט לחדשות 2 Online כמה מהתיקים הללו נסגרו, אך מנתוני המשרד לביטחון פנים ומרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מתוך אלה שנסגרו, יותר מ-80% מהם היו בשל חוסר בראיות (ולא חוסר אשמה מוכח). 10% מהתיקים נסגרו בשל חוסר עניין לציבור.
ההורים ערערו
רק השבוע חשפנו כי גננת ממרכז הארץ הוחזרה לעבודה תחת פיקוח לאחר תלונות הורים ועדויות מצולמות של ילדים על גננת ש"כלאה" ילדים במחסן הגן העירוני. חלק מההורים מתקשים לקבל את גזירת העירייה ומנסים להיאבק בה. כשבועיים קודם חשפנו הקלטות של מטפלת במעון פרטי במרכז הארץ מקללת וצועקת על תינוקת – "מנוולת, ילדה נוראית". בחודש יוני האחרון פרסמנו הקלטה מגן של חינוך מיוחד במרכז הארץ. שם קראה אחת המטפלות לעבר ילדה: "ברברית, אשים לך אזיקים", והכריחה אותה להסתכל אל הקיר. באותו חודש חשפה הקלטה ממעון מפוקח בצפון מטפלות צועקות על ילדים ומונעות מהם ללכת לשירותים.
המקרים הללו, ואחרים, הגיעו לידיעת הרשויות ונמצאות בהליכי טיפול. בחלק מהמקרים שחשפנו כבר חלו התפתחויות. "חרא של ילד, סתום ת'פה", הם חלק מההשפלות שתועדו בהקלטה מפעוטון פרטי בדרום הארץ. למרות זאת, הפרקליטות סגרה את התיק בנימוק שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום. ההורים לא קיבלו את ההחלטה והגישו ערר נגדה. בפרקליטות ייאלצו לשקול שוב את החלטתם.
"אלימות לכל דבר"
לפני כשנתיים חשפנו תיעוד של אלימות פיזית בגן פרטי בגוש דן. מצלמת האבטחה תיעדה עובדת מטיחה ילד כלפי הקיר ודוחפת אצבעות לעיניו. עובדות אחרות הטיחו ילדים במזרנים בעת שניסו להשכיב אותם לישון. 6 מעובדות הגן הודו והורשעו והן ממתינות לגזר דינן.
במהלך המשפט ניהלו ההורים מאבק בעסקת טיעון שניסו לסגור עם הנאשמות. כעת הם הגישו תביעה אזרחית נגדן. "המדינה ומערכת המשפט צריכות להבין שגם אלימות מילולית זאת אלימות לכל דבר, במיוחד כשמדובר בחסרי ישע", אומר אב לשני ילדים בגן. ההורים אף פתחו את קבוצת הפייסבוק "צדק לילדים" כדי לסייע להורים לטפל במקרים דומים.
"אנחנו מקבלים המון פניות מהורים", אומר האב. בין השאר מנסים ההורים להיאבק בחוק שמאפשר לגננות חשודות לחזור לעבודה מיד לאחר חקירה ראשונית.
"אם כולאים ילד בן 4 או 5, או צועקים או מקללים אותו - זה לא עובר לידו", אומר ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז "רזולוציה" ליישומים פסיכולוגים מתקדמים. "איך זה ישפיע עליו? זה כבר תלוי בילד, בכמה זמן זה נמשך ובאופי הטראומה. הוא יכול לחוות חרדות וחוסר אמון בבני אדם. התגובה הרגשית יכולה להתבטא גם בתגובה פיזית כמו הרטבה בלילה.
במקרים שיש חשש לפגיעה בילד, ממליץ ד"ר לוינסקי להתייעץ עם איש מקצוע. לרוב אפשר להסתפק בייעוץ להורים, ולאו דווקא בטיפול לילד. ייעוץ כזה יסייע להם להחזיר לו את תחושת הביטחון והאמון.
תסריט עם סוף עצוב
ד"ר קלודי טל שמה את האצבע על הסדרת החינוך לגילאי לידה עד שלוש ועל היעדר הפיקוח על חלק גדול ממסגרות חינוך לגילאים אלו ויש לה מהיכן לשאוב את המידע. היא פסיכולוגית התפתחותית שכיהנה בעבר כמובילת תכנית אב ולהכשרת מטפלות ומנהלות במעון יום וכמרכזת קורסים למטפלות ומנהלות מטעם משרד העבודה והרווחה כיום היא ראש התכנית לתואר שני לחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך.
"במדינת ישראל אין באמת חוק ופיקוח ראוי על מסגרות חינוך לילדים מגיל לידה עד גיל 3", אומרת טל, " אפילו במעונות היום של ארגוני הנשים שמפוקחים יחסית קורים אירועי התעללות או יחס פוגעני התינוקות ופעוטות". טל מונה מספר גורמים לבעיה, "עלות הטיפול בילדים צעירים גבוה בשל הצורך הבסיסי ליחס קטן של מבוגר לילד. וכדי לחסוך, מעסיקים אנשים ללא כישורים מתאימים".
טל טוענת כי הבעיות המרכזיות בחינוך מגיל הלידה עד לגיל 3 הן: 1. היעדר מקומות במעונות המפוקחים 2. כמות גדולה מידי של תינוקות ופעוטות בהגנתה של כל מטפלת; סינון והכשרה בלתי מספקים לתפקיד בשל המשכורת הנמוכה שמשולמת למטפלות. על כן, היא מוסיפה, "גם סופרוומן לא תוכל לטפל בצורה סבירה בתינוקות ופעוטות. במסגרות פרטיות שבהן הורים שידם משגת משלמים יותר יש יותר כוח אדם וגם לעתים צוות חינוכי עם יותר השכלה חינוכית".
את האחריות תולה טל בסדר העדיפויות במדיניות ובניית התקציבים לחינוך במדינה. לדבריה, צריך להגדיר את החינוך לגיל הרך כחינוך שווה ערך לחינוך מגיל שלוש ואילך. "יש לדאוג להכשרה של מי שעובד עם ילדים ולבצע סינון של העובדים. לשם כך צריך לשלם להם יותר משכר מינימום ולמעשה להשוות את תנאי העבודה ואת שכרן לזה של הגננות המסגרות של משרד החינוך". הנבואה שלה, במצב הנוכחי, עצובה. "אנחנו מועדים ליותר מקרים של התעללויות אם משהו יסודי לא ישתנה".
שומעים את הבכי
עו"ד יזה דמרי, המתמחה בדיני עבודה, מאשימה את הפרקליטות בסגירת תיקים מהסוג הזה בסיטונות ובלא הצדקה. "הגישה של הפרקליטות לטמון את ראשה בחול כבת יענה ולומר שאם אין תוצאה אני לא רואה עבירה היא מעוותת", היא אומרת. "חוסכים בהקצעת כוח אדם למקרים האלה ולכן גל האלימות הנפשית נגד ילדים גועש".
עו"ד דמרי טוענת שזו טעות לסגור תיקי התעללות בילדים רק בגלל שאין יותר מראיה אחת. "אין ספק בכלל שראיה אחת בתיק יכולה להרשיע משפטים פלילים", היא אומרת. "יש מקרי רצח שהתבססו לעיתים על מקרים נסיבתיים. אם שומעים את הבכי - יש תוצאה. אבל מבחינת הפרקליטות אלה תיקים קטנים שמנפנפים אותם".
הורים רבים מתלבטים בחוקיות של הקלטת הגננות בסתר. עו"ד דמרי מסבירה כי על פניו מדובר בהאזנת סתר אסורה, שכן הילד והגננת לא מודעים אליה, אבל בלא מעט מקרים בתי המשפט נטו לקבל את ההקלטות כראיה.
חוקים ומצלמות
אז מה עושים בכנסת ישראל כדי לתקן את המצב? חוק חדש, תיקון לחוק, ישיבת ועדה מיוחדת ועוד קריאה לעוד עונשים מרתיעים – זו, בגדול, התכנית של יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו). "הילדים שלנו מופקרים", היא אומרת.
יו"ר הוועדה מתכננת לחדד בחוק את הגדרות האלימות המילולית נגד ילדים כדי להגביר את ההרשעות והענישה. "פגיעה מילולית היא לפעמים בהרבה יותר משתקת ופוגעת", היא אומרת. "אני גם מקדמת את עניין מבחני האישיות והצגת תעודת יושר - כל מי שירצה לפתוח גן או מעון יצטרך להיות תחת פיקוח של המדינה. אני גם פועלת להסדיר את מעמד הסייעות כדי שניתן יהיה לבחור סייעות שעומדות בתקן".
ועד שמשהו באמת ישתנה, ח"כ שאשא-ביטון חתמה על הצעת החוק של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) מבקשים לעודד ולעגן בחוק את האמצעים הטכנולוגים שחושפים את מקרי ההתעללות. "הצעת חוק תחייב הצבת מצלמות בכל המעונות", היא מסבירה. "הצילומים לא יהיו נגישים להורים, אבל כל התיעוד יישמר במוקד, וניתן יהיה לגשת אליו אם להורים יהיה חשד".
"הפתרון המיידי, עוד בטרם רפורמה כוללת, הוא התקנת מצלמות בגנים הפרטיים", אמר שמולי. "כולם נדהמו במקרה האחרון ושאלו 'איך גננת יכולה לחזור לגן?'. ילדים בני שנתיים לא יכולים להעיד ולכן קשה מאוד לגבש תשתית ראייתית ולהגיע להרשעה. אם אין הרשעה המתעללת חוזרת לגן ואנחנו נתקלים כל שנה המתעללות סידרתיות עם שניים ושלושה תיקים סגורים מחוסר ראיות. הפתרון היחידי הוא התקנת מצלמה שתתעד במעגל סגור ורק אם קם חשד להתעללות ניתן יהיה באישור ביהמש להוציא את הסרט. ככה מהר מאוד ננקה את הגנים ונרחיק מהפעוטות את המתעללים".
אבל נכון להיום, ישראל 2016, מי ששומר על ילדי הגן בעיקר בגילאים הנמוכים הם בעיקר ההורים, מכשירי ההקלטה והמצלמות. המדינה בינתיים "עובדת על זה".