עדות חדשה של שתי אחיות, שטוענות כי נחטפו מהמטוס שהביא אותן לישראל מתימן יחד עם בני משפחתן בשנת 1949, מאירה באור נוסף את הפרשה שעלתה שוב לכותרות בחודשים האחרונים. האחיות, חנה חדד (75) מנתניה ומזל ורדה (71) מבת ים, טוענות שנלקחו יחד עם יתר הילדים במטוס לביה"ח דג'אני ביפו בשל אלרגיה בעיניים, ושם בוצעו בהן ניסויים שגרמו להן לעיוורון חלקי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
האחיות מתועדות על ידי עמותת עמר"ם, בסדרת האינטרנט של אלעד בן אלול ויוסי בראומן (פסקול מקורי - עמית חי כהן) - "נביאים - מבצע עמר"ם" - שעוקבת אחר פעילות העמותה בחודשים האחרונים להכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן
על פי העדות החדשה, האחיות נלקחו מהוריהן מיד לאחר שהמטוס הגיע ארץ. לדבריהן, המטוס, שהיה צפוף ומלא בילדים, נחת על אדמת עפר. כתוצאה מהאבק שעף לכיוון העולים החדשים, נגרמה לכמה מהילדים דלקת בעיניים. בעדות המצולמת הן מספרות על הטיפולים והניסויים שעשו בהן מיד כשהגיעו לבית החולים ביפו.
האחיות משחזרות כי הובאו יחד עם עוד עשרות ילדים לבית החולים. "כשהגענו לקחנו לנו הכל", מספרת מזל. "את התכשיטים, את השיער את כל מה שהיה לנו. לא הבנו למה אנחנו לא רואות את המשפחה, את ההורים שלנו ורק דיברנו הילדים אחד עם השני בתימנית".
מזל מספרת על הטיפול שקיבלה יחד עם אחותה בבית החולים. היא טוענת שמדובר בניסויים שנעשו בילדים שהגיעו לישראל מתימן ונזכרת בצלקת שתישאר איתה לכל החיים. "הזריקו לי ולאחותי בתוך הקרנית של העין", היא מציינת. "יצאנו משם עיוורות. באנו בריאות והזריקו לנו בתוך העין בלי שום סיבה".
חנה משחזרת את הרגעים הקשים בהם פחדה שיפרידו בינה לבין אחותה. "הייתי תופסת אותה, לא נותנת לה לזוז מעליי", סיפרה. לאחר מכן היא שלפה כתבה שפורסמה בשנת 1985 על פרשת חטופי תימן, בהן נראות שתי האחיות כשראשן מגולח וכשהן נשענות על אחיות בית החולים. "אנחנו לא צוחקות בתמונה, אנחנו בוכות", נזכרת חנה. "הן צחקו ודיברו, אנחנו לא".
אביהם של האחיות חיפש אחר בנותיו במשך מספר ימים לאחר החטיפה, עד שנתקל בתושב יפו שלקח אותו לבית החולים משום שידע ששם נמצאים הילדים. כשהגיע האב לבית החולים, צעק לבנותיו עד אשר חנה בתו שמעה את קולו, שברה את הזכוכית שהפרידה ביניהם והוציאה את אחותה ואותה משם.
"כשהוא ראה אותנו, רק אלוהים יודע איזה צעקה הוא נתן על העיניים שלנו", מתארת חנה. "לאחר מכן ערבי תושב יפו, החביא אותנו בשירותים. ישבנו על הברכיים של אבא, לא מצייצות מילה, והוא רק מחבק מנשק אותנו ובוכה. בסופו של דבר הוא הבריח אותנו במשאית לצפון הארץ".
חנה אומרת שגם לאחר שנים, כשהיו מגיעים מקופת החולים למחנה העולים לבדוק את הילדים, אביהן היה לוקח אותה ואת אחותה ונועל אותן בשירותים מהפחד שייקחו אותן. "אבא הצטער שהוא בא לארץ, הוא בכה אמר שהערבים יותר טובים מהיהודים", הן מספרות.
לצפייה בכל פרקי סדרת הרשת העצמאית נביאים - מבצע עמר"ם
לפניות לכתבת: avivitm@ch2news.co.il