במשך שבוע שלם הם כמעט הצליחו לבלבל מדינה שלמה. הם עוררו דיון ציבורי חשוב על עינויים בחקירות, הציבו את עצמם בצד של הקורבנות והפיקו מדי יום כמה פעולות מחאה במקביל. כמעט אלף איש בהפגנה מול בית ראש השב"כ, הפגנות בצמתים מאשקלון ועד יוקנעם ומשמרות מחאה מול בתיהם של שרים וחברי כנסת. באופן מפתיע התייצבו הקיצונים מהשומרון למגני זכויות האדם - ממש בשורה אחת עם "בצלם".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשבוע שעבר התייצב הגרעין הקשה מול בית המשפט בפתח תקווה. בלילה הם הפגינו בראש העין מול ביתו של השופט שהאריך את מעצרו של אחד החשודים ברצח משפחת דוואבשה. "גם אם אתה חושב שהם עשו מעשה לא לגיטימי, הם לא טרוריסטים, הם אחים שלך", אומרת בלהה שוורץ מקדומים. "יהודי לא יכול להיות טרוריסט, לא משנה מה הוא עשה. יש הבדל חד מאוד אם ערבי עושה מעשה או יהודי עושה מעשה".
בהפגנה הזאת אנחנו נתקלים בהרבה פרצופים מוכרים. את תמונתו של אחד מהם ראינו לראשונה לפני כשנתיים כשראשו שותת דם. פנחסי בראון מהמאחז אש קודש נלכד עם חבריו בכפר קוסרא, אליו חדרו כדי לבצע פעולת תג מחיר. הפלסטינים ביצעו בהם שפטים, עד ששניים עצרו את הלינץ' ומסרו את המתנחלים לצבא. בעקבות האירוע החליטו רוב תושבי אש קודש שפנחסי קיצוני מדי בשבילם וכפו עליו לעזוב את המאחז. "את האחים שלנו שנוקמים הם עוצרים?", הוא שואל. "צריך לתת להם תעודת הוקרה. אני מצדיע להם ולא לנקניקים מהשב"כ".
"היה פה כישלון, מודה באשמה"
מתחת לגשר המיתרים בכניסה לירושלים חזינו בהפגנה גדולה מדי ערב. גם כאן הגרעין המוביל הוא מגבעות השומרון, אבל המחאה הצליחה לסחוף גם צעירים חרדים והרבה ילדות טובות מירושלים ומהתנחלויות שממש לא נחשבות קיצוניות. "אני שומעת על אנשים שעוברים עינויים לא הגיוניים ואני משתגעת", מספרת עדן כהן מירושלים. "הרגשתי שאני חייבת לצאת ולעשות משהו".
שלושה מהחשודים בשריפת המשפחה בדומא הם בניהם של רבנים ממלכתיים מההתנחלויות. כיצד התפתח גידול פרא כזה מתוך הציונות הדתית? "אני מודה שהיה פה חלק לא מבוטל שהוא כישלון, מודה באשמה", אומר הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון - מהגדולות והנחשבות בציונות הדתית.
לדעתו, המיעוט שיצא מהמחנה ואיבד כל רסן עשה זאת בעקבות ההתנתקות. "זה החל בחוסר אמון המוחלט כלפי המדינה אחרי העקירה מחבל עזה ומצפון השומרון אבל לא האמנו שזה יצמח לממדים האלה", הוא אומר. "קיווינו שככל שיעבור הזמן זה יודבר, אבל כנראה שהיה ציבור שלא השלים עם זה ולאט לאט צמח שם גידול שחייבים לעקור. חייבים לשתף פעולה עם השלטונות בעקירת הדבר הזה".
"להחרים את הרבנים ליאור וגינצבורג"
הרב יצחק גינצבורג הוא נשיא ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר. הוא לא מגנה יהודים ורבנים אחרים אינם מגנים אותו. הרב דב ליאור, שהיה שנים רבות הרב של קריית ארבע, חיזק השבוע את המפגינים בכניסה לירושלים. "הנוער הזה רוצה שתיבנה פה מדינה שיהיה רישומה ניכר שהיא מדינה יהודית בכל אורחות חייה", אמר בהפגנה.
הוא הילל בזמנו את הרוצח ברוך גולדשטיין, פסק שחיילים דתיים חייבים לסרב פקודה בפינוי יישובים ואמר שצריך לנקות את הארץ מערבים. הרב יצחק שפירא קבע בחיבורו ההלכתי "תורת המלך" שזו מצווה להרוג תינוק של האויב, כי ברור שגם הוא יגדל להיות אויב. יכול להיות שההתבטאויות האלה הופכות את התמונות מ"חתונת השנאה" למובנות יותר?
"אני לא חושב שהרב ליאור היה בעד הרצח בדומא, אבל אם הוא נותן הסכמה לספר תורת המלך ואחרי זה הולכים כמה ילדים - הוא אשם, ואם הרב גינצבורג נותן הסכמה לספר הזה אז הוא אשם", אומר הרב אביה הכהן מישיבת תקוע ובית מדרש מתן. "זה טראגי. הציבור הזה כל כך בסדר, את גוש קטיף הם עזבו בלי שום אלימות".
"אני לא חושב שאת הרב ליאור או את הרב גינצבורג צריך היה להכניס למאסר", הוא אומר, "אבל זה בדיוק המקום של חרם בחברה הדתית. החברה הדתית חטאה שלא עשתה את זה". אז עד כמה זה ריאלי? האם המחנה שהעמיד את קדושת האדמה מעל כל ערך אחר, אבל מעולם לא חש עצמו אחראי לעשבים השוטים שצומחים בעקביות בחצרו, מסוגל לחשב מסלול מחדש - או שכולנו נמשיך לאפשר לקיצונים לגרור אותנו כל הדרך למטה?