"מגל חצוף ודורסני, לאירוע שלי יש לא מעט עדים": א', עובדת לשעבר באתר "וואלה!", החליטה לחשוף - לאחר הפוסט בו האשימה כתבת האתר רחלי רוטנר את ח"כ ינון מגל בהתנהגות מטרידה - כי הוא פגע גם בה, כך לטענתה. בשלב זה היא עדיין מסרבת להעיד - אך הערב (שישי) אנו מפרסמים לראשונה מכתב פתוח, בו היא משיבה לביקורת ומספרת מה עבר עליה מאז התפוצצות הפרשה ומה היתה השתלשלות האירועים מאחורי הקלעים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
א' הגיבה ביום שלישי להתייחסותו של מגל לפרשה וכתבה שהיא לא מקבלת את ההתנצלות: באותה תגובה היא ציינה שמגל חפנה לה את הישבן. לאחר מכן הבהירה ברשתות החברתיות כי מגל נגע בה בניגוד לרצונה יותר מפעם אחת ושאל אותה האם היא תרצה להצטרף אליו לתא השירותים - וכל זאת בזמן שעבדה תחתיו באתר "וואלה!". היא עדיין לא הביעה נכונות למסור עדות, אך במשטרה אומרים כי בשלב זה די בעדותה של כתבת "וואלה!" רחלי רוטנר ואין צורך בתלונה או בזימון גורמים נוספים לעדות כדי להמשיך את הליך הבדיקה. זהו מכתבה של א', שנחשף כאן לראשונה:
"לי זה לא יקרה"? קרה וחצי.
אם אתם מחפשים פרטים עסיסיים על שאירע לי, אחסוך לכם את קריאת הטור. זה לא יקרה. לא כאן.
אחרי התלבטות ארוכה החלטתי לשתף את הלך הרוח שהוביל לאירועים האחרונים. אולי יפלו לכם כמה אסימונים.
בשנה שעברה נסעתי לסקי עם חברים. ערב אחד, בנסיעה ברכבל, הרגשתי מספיק נוח לספר לחבר שהיה איתי, על אותו ערב מדובר שנה וחצי קודם. איש סודי הוכיח חברות אמת, צפן את סודי ונדם.
"מי שלא עבר את זה, לא יכול לשפוט"
לפני מספר שבועות, אותו חבר אהוב, נחשף לסיפור של רחלי. היא התלבטה איתו בקול האם לחשוף את סיפורה או לא. היא ידעה שאם תיחשף יתגלו אחרות כמותה. הסיכון הוא, שיתגלו סיפורים נוספים אבל הם יישארו עלומים והיא תצטרך להתמודד עם ההשלכות לבד. אותו חבר סיפר לרחלי שהוא מכיר מקרה נוסף אבל לא יקשר ביננו בלי אישור. אישרתי, שוחחנו, ביקשתי ממנה שתכבד את פרטיותי.
רחלי החליטה שהיא מספרת את סיפורה, לבד, כפי שביקשתי ממנה. עשתה צעד אמיץ. אני לעומת זאת לא הייתי מוכנה נפשית וחששתי לגרור את משפחתי וחבריי לקן הצרעות הזה. קראתי את הפוסט של רחלי בשקיקה ונמלאתי גאווה. מי שלא עבר מימיו את מה שרחלי ואני עוברות לא יכול, לא מסוגל ואף אין לו הזכות לשפוט.
את התגובה של ינון מגל קראתי כמה דקות לאחר שפורסמה. רעדו לי הידיים. אני לא יכולה לתאר במילים את תחושת העלבון שחשתי נוכח מילותיו המכובסות. מצפה מהידיד שיגיד לי שהוא נעלב. ידיד! מצפה שהוא יגיד לי! כמה חצוף ודורסני. אם רק היה מתנצל כמו גבר ולוקח בעלות על מעשיו, כל זה לא היה קורה. וזאת לא התנצלות, שלא יעבדו עליכם. את התגובה שלי לפוסט הזה כולכם מכירים. עודף אמוציות ושניה וחצי של חוסר שימת לב... ועשיתי אאוטינג לעצמי.
"לאירוע שלי יש לא מעט עדים"
זה לקח בדיוק 5 דקות והטלפון לא פסק מלצלצל. כתבים, מנהלי דסק, עוזרים אישיים של עוזרים אישיים, הטלפון לא פסק לרגע. כל הגבולות נחצו. התקשרו להוריי, אחיי, חבריי וניסו לדובב אותי דרכם. עדינות או כבוד לגבולות אישיים לא היה שם. לא נותרה לי ברירה אחרת אלא לספק הסברים ל"פוסט הישבן". אז כתבתי פוסט נוסף, בעמוד האישי שלי, וחתמתי בבקשה, בדם ליבי, שיניחו לי לנפשי. זה שלי! אין לכם זכות להעביר ביקורת או להיות שותפים בבחירת המשך פועלי.
בדיעבד, אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה ולפעול בערוצים חשאיים יותר, אם בכלל, זה מה שהייתי עושה. יש שיגידו שזו גישה פחדנית. אז שיגידו. שילכו קודם בנעליי ואז יביעו את עמדתם החשוכה. בשבוע האחרון כולם, בלי יוצא מן הכלל, אמרו שלטענתם אסור לנו, כחברה ערכית, לשתוק נוכח גילוי הטרדות למיניהן ושנשים צריכות להשמיע את קולן. אמרתם. ושניה אחר כך רמסתם את כבודה של רחלי.
היום כשרחלי ואני משוועות שנשים נוספות ישמיעו את קולן (ויש כאלה), הן מסרבות. ואני יכולה להבין אותן. גם אני לא ששה לשתף. אתם גרמתם לזה. עם התגובות המשפילות והשפה הרדודה.
משהו פה חייב להשתנות. בדרך. בשפה. בשיח. בכבוד האדם. בגישה של נבחרי הציבור שלנו.
אם תמשיכו להתעסק בימין ושמאל, תיאוריות קונספירציה ושות' במקום לדון בסוגיה האמיתית – אבדנו.
"לשמחתי" לאירוע שלי יש לא מעט עדים. למי שתהה האם דבריי נכונים... כנראה שכן.
בסופו של יום, מגל ואני יודעים את האמת (ועוד כמה אנשים). זה מה שחשוב.
"אין מסע נקמה, לא מוצאת סיפוק בתיק פלילי"
לא יתכן שאדם כזה יכהן כחבר כנסת. מחוקק. חבר בוועדה לשוויון זכויות האישה!!!
ואתם קוראים לי להתלונן? בפני מי? הרי החתול שומר על השמנת.
צר לי לאכזב אתכם. אין לי ונדטה אישית נגדו. אם הייתה כזו, הייתי פותחת את פי ביום בו שוחררה הודעה לעיתונות שהוא נכנס לפוליטיקה. רצה הגורל והעניינים השתלשלו כפי שהשתלשלו...
אני לא מוצאת סיפוק בתיק פלילי למגל, לא מוצאת סיפוק בהתפרקות משפחתו, לא מוצאת סיפוק בפגיעה בפרנסתו ובוודאי שלא מוצאת סיפוק בראותו מאחורי סורג ובריח. ולשם זה עשוי להגיע.
אמצא סיפוק בפרישתו מהחיים הציבוריים ומתפקידי ממשל. כריזמטי ככל שיהיה, לשניהם הוא לא ראוי.
שים את המפתחות ולך הביתה.
אתה הרי יודע שזה המעשה הנכון וההומני ביותר לעשות.
גם רוטנר התייחסה להתפתחויות בפרשה בעמוד הפייסבוק שלה לפני כניסת שבת: "תיכף שבת, הקב"ה מכריח אותי להרפות, מקווה שביממה הקרובה לא ימצאו תמונה שלי כתינוקת ערומה באמבטיה. איפרד במסר מחזק לנשים שם בחוץ: אם מישהו אמר לך משהו מיני שפגע בך ואז הפך להיות ח"כ של מפלגה דתית ואז גילית שהוא גם דחף ידיים למישהי שאת מכירה והיא פחדה להתלונן במשטרה – אל תחששי לספר את סיפורך, זה קל נעים וכיפי!". לדבריה, "בסך הכול תקבלי כמה איחולי אונס הודעות נאצה יפיצו עלייך שקרים יסלפו את דברייך יזייפו את תמונותייך יחטטו בכל היבטי חייך יכתבו מאמרים על רשעותך ויהפכו אותך לשרלילה שקרנית שהיא חלק מקנוניית ענק שמסתעפת לבעלי אינטרסים פוליטיים כלכליים וטלוויזיוניים כאחד במטרה להפיל אדם תמים לחלוטין. בקיצור כדאי ומשתלם אני ממליצה!!!".
שעות לאחר שצצו העדויות נגד מגל, זימן אותו יושב ראש הבית היהודי השר נפתלי בנט לשיחה ולאחריה החליט להדיח אותו מראשות סיעת הבית היהודי. "שגיתי בעבר בהתנהלות בלתי ראויה, וקל וחומר שאינה הולמת איש ציבור כפי שאני היום", מסר מגל בבוקר שלאחר הפגישה. "אני מתנצל מעומק לבי בפני מי שנפגע ונחוש לתקן את התנהלותי וגם לשקם את הדברים במישור האישי והמשפחתי". אתמול יצא מגל לחופשה עם אשתו באיטליה.
בנאום שנשא שלשום בכנס שדרות של מכללת ספיר התייחס גם בנט עצמו לפרשה. "ינון מגל הוא חבר אמת שלי, אבל הדברים שאמר אינם צריכים להיאמר בשום צורה ואין להם מקום - בטח ובטח לא על ידי שליח ציבור", אמר. "תהיה לי אפס סובלנות להתנהגות בלתי נאותה".