הרשויות מעסיקות יועצים ביוקר, בלי מכרז ובלי הליך שקוף ושוויוני: רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ מעסיקות יועצים חיצוניים, שאינם עובדי הרשות, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. בחלק מהמקרים, על פי דוח המבקר שפורסם היום (רביעי), העסקת היועצים נעשתה "בניגוד לכללי מינהל תקין ובהליכים לא שקופים ולא שוויוניים". בין העסקאות החריגות נמצאו התקשרויות עם יועץ לענייני דשא ונוף, יועץ תכנון מטבחים וגם יועץ לעניני הפעלת חוגי טניס שולחן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כינה בדוח החמור את התנהלות משרד הפנים בנושא "מחדל": לדבריו, משרד הפנים לא עקב אחר הדיווח על היועצים במסגרת תקציב הרשות המקומית. כמו כן, ציין שפירא, משרד הפנים לא פרסם נוהל אחיד לכל הרשויות בנושא למרות שהתחייב לעשות זאת כבר ב-2012.
לקריאת הפרק המלא בדוח לחצו כאן
"התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות והחיסכון, ויש בה כדי לפגוע באמון הציבור ולעורר חשש כי שיקולים לא ענייניים היו מעורבים בהליכי קבלת ההחלטות", הסביר המבקר. "יש לראות בחומרה את מחדלו של משרד הפנים ואת השתהותו הבלתי סבירה בקביעת הנחיות ברורות ואחידות לרשויות המקומיות - הדבר מביא למצב הקיים שבו הרשויות מתקשרות עם מאות יועצים בהיקפי התקשרות מצטברים של מיליוני שקלים באופן שאינו שקוף ואינו שוויוני".
העסקת היועץ לענייני מכרזים - בלי מכרז
בין השאר התגלו מספר מקרים בהם לא נערך מכרז או "הליך תחרותי", והעסקת היועץ הוארכה למספר שנים ללא בדיקה מחודשת. בחלק מהרשויות - בהן אשדוד, גבעתיים, הרצלייה וקריית ביאליק - הועסקו יועצים "במשך תקופות ארוכות של עד 16 שנה בסכומי התקשרות מצטברים ניכרים של מיליוני שקלים בלי שבחנו את המשך ההתקשרות עמם מפעם לפעם, ובלי שאפשרו ליועצים אחרים להגיש את מועמדותם", קבע המבקר שפירא.
במקרים נוספים היועצים הועסקו ללא חוזה ואפילו ללא טופס הזמנת עבודה, וחלק מההסכמים אף נחתמו רק בדיעבד. 162 רשויות מקומיות ברחבי הארץ נבדקו, ורק מחצית מהן דיווחו בהצעת התקציב על היקפי העסקת היועצים - וחלק מהדיווחים היו לא מפורטים ולא תאמו את ההתקשרויות בפועל.
על פי הבדיקה שערך משרד מבקר המדינה, עיריית אשדוד העסיקה בתקופת הבדיקה 63 יועצים - בהם מומחים לתאורה, לאיטום ולתכנון מטבחים; בהרצליה הועסקו יועצים לבדיקות מעבדה ולפיקוח גינון; בגבעתיים העסיקו חברה להפעלת חוגי טניס שולחן ובקריית ביאליק העדיפו "יועץ לענייני מכרזים". המבקר קבע כי מדובר ביועצים שלא מחייבים בהכרח יחסי אמון או ידע ומומחיות שמצדיק פטור ממכרז.
יועץ התכנון לפיתוח נוף של עיריית הרצליה קיבל כ-4.2 מיליוני שקלים בין השניים 2002-2014, עבור תכנון של שטחי ציבור, פינות משחק, גינות כלבים וגינות ציבוריות וגם מתן פתרונות בטיחותיים והצללה בשטחים אלו. חלק מהכספים הועברו בלי שום הליך תחרותי ובלי נימוק מדוע הועדף דווקא היועץ הזה
ניגוד עניינים? הרשויות לא התנגדו
במספר רשויות התגלה כי העיריות/מועצות התקשרו עם חברי מועצה לשעבר, למרות החשש לניגוד עניינים. גם במקרים אלו לרוב לא הוצא מכרז ולא נוסח הסכם בכתב - כך נמצא בגבעתיים, אשדוד, באר טוביה וקריית ביאליק (בה הועסק חבר מועצת העירייה במשך 12 שנים ללא הסכם).
במקרה אחר, הרצליה ערכה מכרז אליו ניגשה רק חברה אחת - שבעבר הייתה קשורה לעירייה - ואותה חברה זכתה בהסכם "מנופח": המבקר ציין כי העירייה שילמה כ-830 אלף שקלים יותר מהעלות המוערכת של ההתקשרות.
"למנוע אפשרות להעסקה לא שקופה"
גם עיריית ירושלים עומדת במוקד פרק אחר בדוח: על פי קביעת המבקר, עיריית ירושלים מתקשרת עם ספקים ונותני שירותים בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, תוך שימוש בפטור ממכרזים במקרים רבים.
את עיקר האחריות לתיקון המחדלים הטיל המבקר על משרד הפנים, שחייב לדבריו לפרסם נוהל אחיד ולמנוע את הפרשנויות המקלות שמאפשרות העסקה "לא שקופה"; לאכוף את ההנחיות ולעקוב אחר המידע באופן מסודר.
כמו כן, הוסיף, "על הרשויות המקומיות להקפיד להתקשר עם יועצים בצורה מוסדרת (כגון מכרזים) שתבטיח כי בחירת היועצים תיעשה בהליך הוגן, שוויוני ושקוף, ועליהן לקיים פיקוח ובקרה על ההתקשרויות". בין השאר המליץ שפירא להקים מאגר יועצים פומבי וזמין, שיכלול אמות מידה ברורות ויאפשר נגישות שוויונית למכרזים.