בחברה קדישא מתכננים מהפכה שעתידה להשפיע על חיי כולנו - או ליתר דיוק על סופם. בחברה מסבירים כי לא רחוק היום בו הקבורה המסורתית אותה אנו מכירים, קבורת השדה, תהיה נחלת העבר. את מקומם של הקברים המוכרים יתפסו מנהרות קבורה, מבנים אדירים שיכילו עשרות אלפי כוכים לקבורה ונחלות דו קומתיות שבהן ייטמנו שני נפטרים. מצוקת הדיור בישראל של שנת 2014, כך מסתבר, מלווה אותנו גם בעולם הבא.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"כיום בהר המנוחות כבר לא ניתן להשיג חלקות קבר בקבורת שדה", מסביר חנניה שחור, מנכ"ל חברה קדישא בירושלים על רקע עיר המתים אותה הוא מנהל. "מי שטרם רכש חלקה ייקבר באחת הדרכים החדשות שאנו מציעים". 
רב קומות של קברים
בהר המנוחות, בית העלמין היהודי המרכזי בירושלים, עליו כאמור אחראי שחור, הולך ונבנה פרויקט הקבורה הגדול והשאפתני ביותר בישראל. בבית הקברות, שהוקם בשנת 1951 כאלטרנטיבה להר הזיתים הכבוש, מוקם בימים אלו מבנה גרנדיוזי ורחב ידיים, אחד מחמישה מבנים שכבר ניצבים על ההר. המבנה יהיה בעל שש קומות וישמש כמקום קבורתם של יותר מ-35 אלף נפטרים שיטמנו בכוכי קבורה. המבנה, כך על פי הערכת חברה קדישא, עתיד לשמש את תושבי הבירה ב-15 השנים הבאות.
במקום 250 קברים שניתן לכרות בדונם קרקע בקבורת שדה, רב הקומות יוכל לאכלס עד 3,000 נפטרים לדונם, פי 12 יותר משיטת הקבורה המסורתית. עלות הקמת המבנה האדיר נעמדת בכ-250 מיליון שקלים. שחור מבהיר כי המדינה אינה לוקחת חלק במימון הפרויקט התקדימי וכי מקור הכספים הוא מתשלום בעבור חלקות שרכשו אנשים. אם תרצו, קבוצת רכישה של ברי מינן.
על פי נתוני חברה קדישא בכל שנה נפטרים בישראל יותר מ-36 אלף יהודים. כבר בשנת 1996 קיבלה הממשלה החלטה לצופף את קבורת היהודים בערים הגדולות ובשנת 2005 הקימה חברה קדישא את המבנה הראשון לקבורה רוויה. בשיחה עימו שחור דווקא מברך על מצוקת השטחים לקבורה. "זה סימן שהילודה היא גם גבוהה", הסביר.
קילומטר וחצי של מנהרות קברים
לא רק שיכוני מתים בונים בימים אלו בהר המנוחות, כי עם גם מנהרות קבורה תת קרקעיות. בצלע ההר שמקדם את פניהם של העולים לבירה, הולכות ונחצבות שתי מנהרות שבעתיד הקרוב יהיו מקום מנוחתם של עשרות אלפי מתים. אורכן של המנהרות הוא קילומטר וחצי. כל מטר במנהרות יוכל להכיל עד שמונה קברים.
"מצוקת הקרקעות בערים הגדולות מחייבת אותנו לחשוב על פתרונות יצירתיים", מתאר שחור, "פוטנציאל הקבורה התת-קרקעית הוא כמעט אינסופי". המנהרות, כך על פי שחור, מציבות בפני חברה קדישא קשיים לוגיסטיים לא פשוטים - החל מאיטומן ועד חציבת פתחי מילוט למבקרים. "מדובר בפרויקט חלוצי, ראשון מסוגו בארץ", מתגאה המנכ"ל, "המנהרות נחצבו מתחת לקברים ולכן היינו חייבים להבטיח שהאיטום שלהן יהיה מוחלט. אם חלילה יטפטפו מים מהקברים שמעל למנהרה, יהיו לכך השלכות תברואתיות קשות".
את פתרונות הקבורה הללו, יחד עם חידושים נוספים בעולם הקבורה, יציגו אנשי חברה קדישא בכנס שיתקם בארץ בסוף החודש. הכנס לקבורה יהודית, שמאורגן על ידי חברות הקדישא ומשרד הדתות, יהיה הראשון מסוגו וישתתפו בו מאות אנשי קבורה מהארץ ומהעולם.
בשיחה עמו לא מתעלם מנכ"ל חברה קדישא בירושלים מהקושי התפיסתי שמביא עימו השינוי בהרגלי הקבורה. "אין ספק שבהתחלה אנשים נרתעו מלקבור את יקיריהם בכוכים או בכל אופן אחר שאינו קבורת שדה. עם זאת, ככל שעובר הזמן ההסתייגויות מתרככות". עבור עצמו, אם התעניינתם, כבר רכש שחור חלקת קבר - בבוא יומו הוא ייטמן יחד עם רעייתו בקבר משותף דו קומתי. "אני לעולם לא אשווק לציבור מוצר שלא הייתי רוכש בעצמי", הוא מכריז חד-משמעית.