בלב שכונת רחביה, לא רחוק מבית ראש הממשלה, ממשכן נשיא המדינה ומבית הכנסת הגדול מתנהל לאיטו בית קפה-בר שכונתי, "באב אל ימן" שמו. במבט ראשון ומהיר של נהגים לחוצים ברחוב עזה - אין שום דבר מיוחד במקום, הממוקם מול סופרמרקט הפתוח 24 שעות ביממה, במרכז העלייה מעמק המצלבה לכיכר פריז: שולחנות בלי סגנון אחיד וכיסאות עץ, חלקם עם משענת, חלקם בלי - וחלקם עם חלק ממנה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כמה אנשים מתאספים ומגיעים, וצלילי כלי נגינה מזרחיים מתערבבים עם רעם המכוניות והצופרים על הכביש. זה המקום של יהונתן ודעי, שמגדיר את עצמו קודם כל כפעיל חברתי, אחר כך ירושלמי ולבסוף גם בעלים של בית קפה. כזה הוא ודעי, שנולד למשפחה חרדית ירושלמית ונדד בחברה הישראלית-הירושלמית עד לחיים חילוניים. ועדיין, משהו בו מתגעגע.
הוא רוצה להפגיש את הירושלמים - את מי שהוא היה פעם ואת מי שהוא עכשיו - דתיים וחילוניים. לכן, הוא מסביר, "פתחתי בר מסעדה בלב רחביה, שפתוח בשבת ומיועד לאוכלוסיה הדתית והחילונית". איך זה עובד? הלקוחות מזמינים מראש או משלמים אחר כך: "אני מתבסס על אמון לגמרי - טוטאלי", מתגאה יהונתן בתימניות שלו, למרות שגם חובבי הקוגל ימצאו שם את מבוקשם.
"אני עושה את זה בשביל החזון ולא בשביל הרווח", הוא מבהיר. "זה אתגר, אבל האמונה גורמת לי להמשיך קדימה". יהונתן מספר על כמה אירועים שהספיקו לרגש אותו מאחורי הבר: "זוגות חברים נפגשו פה בשבת כי זה היה המקום היחיד שבו הם יכולים להיפגש". הוא מספר שאנשים דתיים מגיעים בשבת אחרי התפילה ב"אהל רבקה" או ב"יד תמר" הסמוכים, רואים את השלט המעיד על כך שאנחנו שומרים שבת, ונכנסים עם הטליתות - "הם מאוד מתרגשים מהמיזם הזה". לפעמים הוא מזמין רבנים או דמויות ציבוריות כדי להעביר שיחה או שיעור בצהרי שבת: "זאת אמונה. אני מסתכל ממקום קצת יותר מכיל ומחבק ולא מרחיק".