אחד ממנהגי יום הכיפורים דורש מהאדם להתנצל בפני אחרים על "חטאים שבין אדם לחברו" - בריטואל שמציף מדי שנה את משמעות המונח "סליחה" ו"מחילה". מנהג הסליחות אינו נחלת היהודים המאמינים בלבד: גם הפוליטיקאים וראשי המדינות בחרו בעשורים האחרונים פעמים רבות להתנצל באופן המוני ופומבי - לא על מעשים שהם ביצעו באופן אישי אלא בשם עמם. לפי מחקרים רבים, בשנות ה-80' של המאה הקודמת החל "עידן ההתנצלויות" במרחב הפוליטי העולמי ולאחר מכן גם בישראל. כך זה נראה כשמנהיגי העולם הרכינו ראש וביקשו סליחה קולקטיבית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האם אפשר לבקש מחילה על השואה - ואיך?
חלק ממנהיגי העולם ניסו לפייס במילים על מעשי בני עמם בשואה - ולסלול דרך לעתיד חדש. נשיא ליטא אלגירדס ברזאוסקאס התארח בכנסת והתנצל בפני הח"כים על התנהלות ארצו תחת השלטון הנאצי. "צר לי על שהכיבוש הנאצי שיתק את כוחות העם והמדינה. האספסוף השחור אשר ניתן לו דרור, החל לחסל את העם היהודי. צר לי עד מאוד על שבאותו זמן רק קומץ אזרחים היה מסוגל להושיט יד לעזרה".
איך תעברו את הצום? המדריך המלא
"נציגי העם היהודי הנכבדים! מעל במה זו אני, נשיא ליטא, מרכין את ראשי לזכרם של למעלה מ-200000 יהודי ליטא אשר נספו", הוסיף. "אני מבקש את מחילתכם בעבור מעשיהם של אותם ליטאים, אשר הרגו באכזריות, ירו, גירשו ושדדו יהודים".
"אלה אינן מלים קלות לאמירה - לא רק ישראל והיהודים זקוקים להן", ציין נשיא ליטא דאז. "זקוקים להן גם ליטא והליטאים. זאת משום ששואת היהודים היתה גם אסון לליטא. זאת משום שהדרך היחידה להשגת פיוס והשלמה עם ההיסטוריה היא ההכרה באמת. לא מספיק לבקש מחילה". נשיא קרואטיה התנצל גם הוא בכנסת ישראל על מעשי ארצו בתקופת מלחמת העולם השנייה ונשיא צרפת ז'אק שיראק אמר ב-1995 כי הוא מכה על חטאי משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים. גם כנסיית הונגריה הביעה צער על חלקה בשואה.
מילים דומות השמיע נשיא גרמניה יוהנס ראו בביקורו הטעון ב-2000, שלווה במחאות בשל כוונתו של ראו לנאום בגרמנית. "לפני עם ישראל אני מרכין את ראשי בהכנעה בפני הנרצחים, אלה שלא נמצאו להם קברים, קברים שלפניהם הייתי יכול להתייצב ולבקש מחילה", אמר נשיא גרמניה על אדמת ישראל, כ-55 שנים לאחר תום יישום "הפתרון הסופי". "אני מבקש מחילה על מה שעשו הגרמנים בשמי ובשם בני דורי", הוסיף. "אני עושה זאת למען ילדינו ונכדינו, שארצה שיהיו קשורים בעתידם של ילדי ישראל".
בביקורה בכנסת ב-2008 התייחסה קנצלרית גרמניה הנוכחית אנגלה מרקל לחובה המוטלת על הגרמנים להכיר באחריות לשואה. מרקל, שנאמה גם היא בגרמנית, בחרה בניסוח מעט שונה מזה של ראו ולא ביקשה מפורשות מחילה או סליחה. "רצח עם של שישה מיליונים הביא סבל בל ישוער לעם הגרמני, לאירופה ולעולם. השואה ממלאת אותנו, הגרמנים, בושה. אני מרכינה ראש בפני הקורבנות, בפני כל אלה אשר סייעו להם לשרוד – לפניהם אני מרכינה את ראשי".
גם הכנסייה הקתולית התנצלה על חלקה בשואה ועל "2000 שנות חטאים": לקראת המעבר לשנת 2000 פצחה הכנסייה בסדרת התנצלויות פומביות והכאה על חטא. בשנת המילניום פורסם מסמך בן 14 עמודים שנכתב במשך 10 שנים: "מדובר ביותר מהתנצלות, אנו חשים שעלינו להכות על חטא לא רק על מה שאולי עשינו כיחידים אלא גם בעבור חברי הכנסייה שלנו שכשלו בעניין זה", הסבירו בכנסייה בהתייחסות לתקופת השואה.
נרות הודלקו בוותיקן על כל חטא עליו ביקשה הכנסייה סליחה ומחילה. אחד מהם הוקדש ליהודים: "אנו חשים כאב עמוק על התנהגותם של אלה אשר במהלך ההיסטוריה גרמו סבל לבניך אלה (יהודים)", אמר האפיפיור יוחנן פאולוס. "אנחנו מבקשים שמתחל לנו ומתחייבים לאחווה כנה עם אומת הברית". האפיפיור יוחנן פאולוס התנצל לא רק על השואה בשנות ה-90' אלא גם על רדיפת גלילאו גלילאי ומעשי רדיפה נוספים להם הייתה שותפה הכנסייה.
קלינטון, המלכה אליזבת ומובילי האפרטהייד מכים על חטא
אחד המתנצלים ה"סדרתיים" בשנות ה-90 היה הנשיא האמריקני ביל קלינטון שהתנצל על יחסה של ארה"ב לבני עמים אחרים ועל חלקה בתעשיית העבדות. בין היתר התנצל קלינטון בפני תושבי הוואי ב-1993, תושבי אוגנדה ב-1998 ותושבי גואטמלה ב-1999. גם עמיתו הבריטי טוני בלייר התנצל על היחס לאירים בזמן "רעב תפוחי האדמה" כ-150 שנה קודם לכן, ואפילו המלכה אליזבת התנצלה לקראת סוף המילניום הקודם על הטבח בהודו ב-1919.
לאחר שהוסר משטר האפרטהייד, ניסו מנהיגי דרום אפריקה בעבר ובהווה לגשר על הפערים בין השחורים ללבנים ולצעוד יחד. דה קלרק, נשיא דרום אפריקה הלבן האחרון, התנצל על האפרטהייד במספר נאומים והיה שותף למאמצי הפיוס הפנימיים. באירוע פומבי ב-1996 אמר דה קלרק: "אני רוצה להביע את הסימפתיה העמוקה ביותר שלי לאנשים מכול הצדדים שסבלו במהלך הקונפליקט. אני, ומנהיגים רבים במפלגה, כבר התנצלנו באופן פומבי על הכאב והסבל שנגרם מהמדיניות הקודמת של המפלגה הלאומית".
ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו החליט, לאחר הכניסה לתפקידו, לנסות ולשקם את הקשרים עם קהילות שקופחו ונוצלו בעבר. ב-2017 נשא דברים בפרלמנט וביקש להתנצל על הפגיעה בקהילה הגאה בקנדה ובקבוצות ילידיות: "על דיכוי הקהילה הלהט"בית, הקווירים וקהילות 'שתי הנשמות' אנחנו מתנצלים בשם הממשלה, הפרלמנט ואנשי קנדה – טעינו, אנחנו מצטערים ולעולם לא ניתן לזה לקרות שוב".
טרודו התייחס בדבריו לאפלייה ודיכוי שיטתיים של קהילות מיעוטים, בעיקר על בסיס הנטייה המינית והשיוך המגדרי: "כוחו של החוק נוצל לרעה ואזרחים הפכו לפושעים, לא כיבדנו את אמנותם. אנחנו נמשיך לפעול למען הגיוון והשוויון", אמר בדמעות.
מברק עד נתניהו: כשמנהיגי ישראל הרכינו ראש
גם בישראל בלטו מספר התנצלויות פומביות בפני מגזרים, או בקשות מחילה שנועדו ליצור פיוס במקום קרעים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עורר סערה ביום הבחירות ב-2015 כשהזהיר שהערבים "נעים בכמויות אדירות לקלפי". שבוע לאחר הבחירות כינס נתניהו במעונו פעילים ופוליטיקאים ממגזרי המיעוטים מרחבי הארץ ואמר להם כי הוא מודע לכך שהדברים שאמר לפני ימים אחדים "פגעו בחלק מאזרחי ישראל, פגעו בערביי ישראל. לא הייתה לי שום כוונה שכך יהיה. אני מצטער על כך".
"המעשים שלי כראש ממשלה, כולל ההשקעות האדירות במגזרי המיעוטים, מוכיחים את ההיפך הגמור", הוסיף. "אני חושב, באותה מידה, שאסור ששום גורם מחוץ למדינת ישראל יתערב בתהליכי הדמוקרטיה שלנו. אני רואה את עצמי כראש הממשלה של כל אחד ואחד מכם, של כל אזרחי ישראל, ללא שום הבדל של דת, גזע ומין. אני רואה בכל אזרחי ישראל שותפים לבנייתה של מדינת ישראל, משגשגת ובטוחה, למען כל אזרחי ישראל".
כשנה לאחר מכן פנה נתניהו בסרטון למגזר הערבי והתייחס שוב לסערה. "לפני שנבחרתי, אמרתי שהמצביעים הערבים באים לקלפיות בהמוניהם", הסביר. "אף על פי שהתכוונתי למפלגה פוליטית ספציפית, אנשים רבים נפגעו, וניתן להבין זאת. אני התנצלתי על האופן שבו הובנו דבריי. אלא שהיום אני מבקש ללכת צעד אחד קדימה. אני מבקש מכם אזרחי ישראל לקחת חלק בחברה הישראלית - בהמוניכם. עיבדו בהמוניכם, למדו בהמוניכם, שגשגו בהמוניכם".
לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק זכורה ההתנצלות בשם מפלגת העבודה כלפי המזרחים, שנחשבת לאירוע שסימל את עידן ההתנצלויות הפומביות והקולקטיביות בישראל. ב-1997, זמן קצר לאחר היבחרו לראשות מפלגת העבודה, נשא ברק דברים לקראת ועידת מפלגה בנתיבות וזמן קצר לפני יום הכיפורים. "על הפגיעות אני מבקש בשם מפלגת העבודה לדורותיה ובשמי סליחה - לא תמיד ידענו לכבוד ולהוקיר את התפקיד החלוצי והאדיר שהיה לדור המעברות, המושבים ועיירות הפיתוח", ציין.
ברק הוסיף וטען כי "אמירת האמת עוזרת לנו להישיר מבט ולהמשיך לבנות את העתיד - הסליחה הזו היא פתח להסתכלות אחרת גם על תפקידם בעבר ולבטח על חשיבותם ותפקידם בהווה ובעתיד". יו"ר העבודה הכה על חטא על השגיאות של מפלגת מפא"י בקליטת בני עדות המזרח.
ב-1999 השמיע ראש הממשלה ברק מסר מפויס נוסף - והפעם כלפי הפלסטינים. "ברוח ערכי היהדות אנו מצטערים על הסבל הכבד שגרם הסכסוך במזרח התיכון לא לנו בלבד, אלא לכל עמי ערב שלחמו נגדנו, ובתוכם לעם הפלסטיני", אמר בכנסת לקול קריאות הביניים מהאופוזיציה.
ברק הדגיש בהמשך דבריו כי הבעת הצער אינה שקולה לנטילת אחריות. "חפצי חיים ושלום היינו לכל אורך דרכנו בקימום ריבונות ישראל בארצו. על כורחנו נדרשנו פעם אחר פעם. להגן על חירותנו ועל קיומנו. לעת שלום, ישראל תהיה מוכנה לקחת חלק במאמץ לרפא את פצעי המלחמות מתוך רצון טוב, ידידות ושכנות טובה = ובשום אופן לא מתוך תחושת אשם או נטילת אחריות להיווצרות הסכסוך ולתוצאותיו, סכסוך שלא רצינו בו ועשינו רבות כדי למונעו".