בלם את האינפלציה. פרס בכנסת, ארכיון (צילום: רויטרס)
48 שנים על ספסל הכנסת|צילום: רויטרס

הקריירה הפוליטית של הנשיא לשעבר שמעון פרס, שהלך הבוקר (רביעי) לעולמו בגיל 93, היא הארוכה ביותר בתולדות ישראל, והתחילה עוד לפני הקמת המדינה. פרס, שכבר בגיל 28 הפך לאחד מבכירי הנהגת המדינה, כיהן במספר המשרדים הגדול ביותר וכיהן בכנסת במשך 48 שנים, בשלוש מפלגות שונות ותחת עשרה ראשי ממשלה שונים. כמו כן שימש במשך 22 שנה כחבר ועדת החוץ והביטחון, גם במהלך שנותיו באופוזיציה.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

פרס, שעלה בגיל 11 לארץ מפולין, החל לעבוד במפקדת ההגנה יחד עם דוד בן-גוריון ולוי אשכול בשנת 1947, בהיותו בן 24. בשנת ‎1949 מונה פרס לראש המשלחת של משרד הביטחון לארה"ב, שנשלחה לרכוש ציוד צבאי, וב-‎1950 נתמנה לראש שירותי הים בצה"ל כמשרה זמנית, למרות שלא שירת בצה"ל.

בשנות ה-50, שאופיינו בצנע אך גם בהצטיידות ביטחונית, עבד פרס כסמנכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון תחת בן-גוריון, שכיהן במקביל גם כראש הממשלה. למעשה, באותן שנים פרס, בן-גוריון ודיין היוו את הצמרת הביטחונית של ישראל, מלבד תקופת כהונתו הקצרה של שרת כראש ממשלה, וניהלו את מהלכי ההתקפה וההתעצמות בתקופת פיגועי הפדאיון, מבצע קדש, הכור ופיתוח התעשייה הצבאית והאווירית. 

אין תמונה
בזהות בדויה בשליחות ביטחונית לחו"ל

בשנת ‎1959 נכנס פרס לראשונה, בגיל 36, לכנסת הרביעית מטעם מפא"י (לימים המערך ומפלגת העבודה), והתמנה לתפקיד סגן שר הביטחון עד לשנת 1965, גם לאחר שמורו ורבו בן-גוריון התפטר מתפקיד ראש הממשלה. בשנה זו עזב את מפא"י לטובת רפ"י (רשימת פועלי ישראל) שהקימו בן-גוריון ודיין, שזכתה ב-10 מנדטים בלבד ונותרה מחוץ לקואליציה. 

בשנת 1969 הצטרף פרס בשנית למערך, ולאחר הבחירות מינתה ראשת הממשלה גולדה מאיר את פרס לשר העלייה והקליטה. שנה לאחר מכן קיבל לידיו פרס גם את תיק התחבורה ותיק התקשורת. ב-1974 אף כיהן במשך מספר חודשים כשר ההסברה, עד לבחירות.

יריבות רוויית השמצות עם רבין

לאחר שמאיר התפטרה, התמודד פרס מול רבין בפעם הראשונה על הנהגת המפלגה - והפסיד לו. היריבות בין פרס לרבין לא הייתה פוליטית בלבד, אלא גם עברה לא פעם לפסים אישיים ולוותה במחלוקות רבות. בספרו "פנקס שירות" שיצא ב-1979 קרא רבין לפרס "חתרן בלתי נלאה", והעימות בין השניים נמשך שנים רבות. בשנת 1990 זעק פרס לעבר רבין בישיבת המפלגה: "איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, מר רבין? אני כתבתי נגדך ספר? אני קראתי לך בשמות? מדוע אתם דוברי הליכוד בבית הזה? אל תפיצו את השמצות הליכוד בקרב חברים טובים שלי".

יו
פרס בשנות ה-80|צילום: חדשות 2

רבין מינה את פרס לתפקיד שר הביטחון לאחר הבחירות, והטיל עליו את האחריות ליישום לקחי מלחמת יום הכיפורים. במהלך ממשלת רבין הראשונה, פיקד פרס על מבצע אנטבה והיה מעורב בהסכם הביניים עם מצרים. במקביל באותה תקופה נפתחה "הגדר הטובה" בין ישראל ללבנון, והוקם היישוב הראשון בשטחים לאחר מלחמת ששת הימים - אלון מורה. 

בשנת 1977 הפסיד פרס שוב לרבין במרוץ על ראשות המפלגה, אך רבין התפטר בשל "פרשת הדולרים" של אשתו ופרס מונה ליו"ר המפלגה. תחת הנהגתו איבד המערך את השלטון לראשונה, ובגין נבחר לראשות הממשלה. פרס גבר לבסוף על רבין בהתמודדות הפנימית של מפלגת העבודה ב-1980, אך הפסיד בהתמודדות על ראשות הממשלה לבגין גם ב-1981, בעימות שלווה בטונים עדתיים ומעמדיים רבים, בשל "נאום הצ'חצ'חים" של דודו טופז ואמירתו של מוטה גור למפגינים: "נדפוק אתכם כמו שדפקנו את הערבים".

ראש ממשלה פעמיים, נכשל בהפלת ממשלת שמיר

במהלך השנים בהן עמד בראשות האופוזיציה, חיזק פרס את מעמדו בארגון האינטרנציונל הסוציאליסטי, ואף נבחר לסגן נשיא הארגון. בשנת 1984 לא הושגה הכרעה בבחירות לכנסת ה-11, ובעקבות כך הוקמה ממשלת אחדות לאומית ורוטציה הונהגה בין ראשי המערך והליכוד - פרס ויצחק שמיר. פרס כיהן לראשונה בתפקיד ראש הממשלה בין השנים 1984 ל-1986, וכיהן גם כשר הפנים והשר לענייני דתות. לאחר שנתיים פינה את מקומו לשמיר ומונה לשר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה, וניסה לפעול להידברות עם אש"ף באמצעות ירדן. 

בשנת ‎1988 הפסיד פרס לשמיר, ומונה לשר האוצר בממשלת האחדות לאחר הבחירות. ב-‎1990 יזם פרס את "התרגיל המסריח", שנועד להפיל את ממשלת שמיר יחד עם סיעת ש"ס על רקע הקיפאון המדיני. המערך וש"ס הצליחו לגרום להפסד הממשלה בהצעת אי-אמון ושמיר פיטר את פרס, שלא הצליח להקים ממשלה חלופית. כאשר שמיר מינה ממשלה חדשה, נשארה המערך מחוץ לממשלה הצרה ופרס שב לאופוזיציה.

המדגם שהתהפך (צילום: חדשות 2)
פרס ונתניהו בתעמולת הבחירות, 1996|צילום: חדשות 2

בשנת 1992 באה לקיצה כהונתו בת 15 השנים של פרס בראשות מפלגת המערך (ששינתה את שמה למפלגת העבודה), כאשר הפסיד לרבין בהתמודדות על ראשות המפלגה, בפעם האחרונה שהשניים התמודדו ראש בראש. רבין זכה בבחירות ומינה את פרס לשר החוץ ולממלא מקום ראש הממשלה.

במהלך כהונת הממשלה קידמו פרס ורבין את הסכמי אוסלו עם הרשות הפלסטינית ואת הסכם השלום עם ירדן, ואף זכו, יחד עם יאסר ערפאת - בפרס נובל לשלום. לאחר רצח רבין ב-4 בנובמבר 1995 מונה פרס בשנית לראשות הממשלה בנסיבות הטרגיות, ושימש גם כשר הביטחון במשך כחצי שנה עד לבחירות.

מונה לשר זוטר בממשלות ברק ואולמרט, הפסיד לקצב

בשנת 1996 נערכו לראשונה בחירות ישירות לראשות הממשלה לצד בחירות לכנסת, ופרס הפסיד לנתניהו בהפרש קטן - למרות שמפלגת העבודה ניצחה את הליכוד בפער של שני מנדטים. לאחר הפסדו בבחירות, הקים פרס את "מרכז פרס לשלום", על מנת לקדם את שיתוף הפעולה החברתי והכלכלי עם הפלסטינים.

באנדרטה לזכר רבין (צילום: כפיר סיוון)
באנדרטה לזכר רבין|צילום: כפיר סיוון

בשנת 1997 לא התמודד פרס על ראשות המפלגה, ואהוד ברק נבחר ליו"ר המפלגה. בחודש מאי באותה שנה, לאחר שנדחתה היוזמה לבחור בפרס כ"נשיא מפלגת העבודה", פרס עלה לנאום בוועידת המפלגה את "נאום הלוזר", בו שאל את הקהל: "אני שומע את חבריי אומרים שפרס לוזר. אני הפסדתי?", וטען כי לא הוא אחראי להקמת ד"ש ולניתוק הקשרים עם המפד"ל ,שהובילו למהפך של 1977. הקהל השיב לו בקריאות כן, ופרס השיב להם: "אם זה הכן שלכם, אז אין תוככם כברכם".

לאחר שברק ניצח בבחירות לראשות הממשלה ב-1999, מונה פרס לתיק ש"נתפר" עבורו - השר לשיתוף פעולה אזורי, למרות שרצה לכהן בתפקיד בכיר יותר. בשנת 2000 ניסה פרס להתמנות לאזרח מספר 1 לאחר התפטרותו של עזר ויצמן, אך הפסיד למועמד הליכוד משה קצב בהצבעה דרמטית, לאחר שחלק מחברי הקואליציה הצביעו נגד פרס.

עבר ל"קדימה" וזכה במרוץ לנשיאות

ממשלתו של ברק לא החזיקה זמן רב, וב-2001 הפסיד ברק לשרון בבחירות הישירות לראשות הממשלה. פרס התמנה ליו"ר מפלגת העבודה בפועל בעקבות התפטרותו של ברק, והוזמן על ידי שרון להצטרף לממשלת אחדות. פרס הסכים ומונה שוב לשר החוץ ולסגן ראש הממשלה. במהלך תקופה זו בנימין (פואד) בן-אליעזר ולאחר מכן עמרם מצנע נבחרו לראשות המפלגה, ושר הביטחון בן-אליעזר הורה על יציאה מהממשלה בשל מחלוקת סביב התקציב.

עם אובמה ונתניהו בבית הנשיא (צילום: חדשות 2)
עם אובמה ונתניהו בבית הנשיא|צילום: חדשות 2

מפלגת העבודה, ופרס בתוכה, שבה לאופוזיציה, ולאחר התפטרותו של מצנע מונה שוב פרס ליו"ר בפועל. ב-2005 שבה מפלגת העבודה בהנהגת פרס לממשלת שרון, ופרס מונה למשנה לראש הממשלה ולשר לשיתוף פעולה אזורי. בשנת 2005 הפסיד פרס לעמיר פרץ בקרב על ראשות מפלגת העבודה, התפטר מהכנסת לראשונה אחרי 46 שנים ועבר למפלגת קדימה, אותה הקים ראש הממשלה דאז שרון, שלקה לאחר מכן באירוע מוחי.

פרס הוצב במקום השני ברשימת המפלגה, אחרי אהוד אולמרט, ומונה לאחר הבחירות לשר לפיתוח הנגב והגליל ולמשנה לראש הממשלה. לאחר סיום כהונתו של קצב, התמודד שנית פרס על תפקיד הנשיא מטעם מפלגת קדימה, וניצח את ראובן ריבלין וקולט אביטל בדרך לבית הנשיא, כחודש לפני יום הולדתו ה-84. "לא חלמתי להיות נשיא. חלומי כנער היה להיות רועה צאן או משורר של כוכבים", אמר עם בחירתו. ביולי 2014 פינה את כסאו לאחר שבע שנות כהונה כנשיא התשיעי של מדינת ישראל.