"הכלב חזר אלינו כמו חבילה רטובה. הוא דימם, גסס ומת": בני משפחה מהצפון אימצו בשמחה גדולה לפני כשנתיים כלב לבנבן וקטן מסוג פקינז, לו קראו "צמר". הכלב השובב נהנה לשחק עם בעליו דרך קבע, קפץ והשתולל בכל פעם שנכנסו הביתה - אלא שבסוף השבוע הזה, הכלב מלא החיים הזה מת לאחר שגסס ונחלש - זאת לאחר שהוחזר אליהם מהסגר בו שהה במשך למעלה משבוע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
בתחילת החודש שיחק הכלב עם שני, אחת מבנות המשפחה, ובמהלך המשחק התזזיתי - נשך אותה באצבעה, מה שהוביל לשריטה ולנפיחות. היא הלכה להיבדק בקופת החולים, שם נאמר לה ולאמה רינת, כי אמנם לא צפויות השלכות חמורות לבריאותה עקב הנשיכה - אך שהחוק מחייב אותן להסגיר את הכלב שנשך להסגר בכלבייה למשך 10 ימים, וכי על הבת להיבדק גם על ידי רופא של משרד הבריאות.
בלב כבד התייצבו האם רינת ובנותיה שני ודנה בכלבייה הסמוכה לניר יפה שבמועצה האזורית גלבוע, ונאלצו למסור את הכלב לידיהם. "לא עזרו כל התחנונים וההסברים שזה כלב שגדל בבית ושאנחנו לא יכולים לחיות רגע בלעדיו", מסרה האם. " לקחו לנו אותו מהידיים ולא נתנו לנו להיפרד ממנו, בתי הקטנה דנה, שהייתה קשורה לכלב יותר מכל, מיררה בבכי. זה היה קורע לב".
"קראו לנו לקחת את הכלב, הוא היה רטוב ומלוכלך והתיז דם"
בנות המשפחה יצאו מהמקום עם הבטחה שיוכלו ליצור קשר מדי יום ולבדוק מה מצבו של הכלב. "הרמתי טלפון למקום ואמרו לי 'הכלב בסדר, הוא עשה את צרכיו בתא' וניתקו. פשוט ככה", מספרת רינת. "חלפו עוד כמה ימים בהם נמסר לי שהכלב במצב טוב, עד שביום חמישי האחרון יצר איתי קשר מנהל הכלבייה ואמר לי שהכלב חולה ומקיא, ושאבוא לקחת אותו לפני תום ימי ההסגר".
רינת שאלה מה קרה לכלב ונענתה שבוצע בו עירוי, אך שמעבר לכך אין למקום את האמצעים לטפל בכלב חולה - ושעליה להגיע מהר ולקחת אותו לווטרינר לצורך פינויו לטיפול פרטי, על חשבונה.
כשהגיעה למקום עם בתה, נחרדו השתיים לגלות איך נראה הכלב המטופח והבריא שהשאירו בידיהם של אנשי המקום: "ראינו חבילה רטובה ומלוכלכת שוכבת על הרצפה, זה לא היה כלב. הוא לא הגיב והיה אפטי - וזה לא משהו שקורה כשצמר רואה אותי או את מי מבני המשפחה. אמרו לנו שהוא הקיא משהו שקוף".
רינת ובתה מיהרו לביתן כשהכלב עטוף בשמיכה - והזדרזו לנקותו ולטפל בו. "קילחתי וניגבתי אותו, הוא לא מסוגל היה לעמוד על הרגליים. התקשרתי מיד לכלבייה כדי להבין מה קרה לכלב שהוא חזר אלינו במצב כזה. "פתאום אני קולטת שצמר מוציא מתוכו נהר של דם והתחלתי לצעוק: 'מה זה הדבר הזה?! מה זה הדבר הזה שיוצא ממנו?'".
בנות המשפחה ההמומות אף אבחנו שצמר נשרט באזור הסמוך לאיבר מינו - שריטות שלא הופיעו על גופו קודם לכן. "במכלאה אמרו לי שהם הבחינו שמשהו לא בסדר ומיד הזעיקו אותנו, שאנחנו צריכות למצוא וטרינר שיראה את הכלב, שעכשיו הוא כבר באחריות שלנו. לא ידענו מה לעשות באותו הרגע".
"הכלב בסכנת חיים, הוא עבר טראומה קשה"
בסופו של דבר הצליחו רינת ובנותיה להביא את הכלב שלא הפסיק לדמם למרפאה וטרינרית ברמת ישי בשעת לילה מאוחרת. "אמרו לנו שהכלב עבר טראומה מאוד קשה, ייתכן שעבר התעללות או הרעלה. שמשהו שם לא בסדר, שהוא מאוד חלש ושהוא צריך להישאר לאשפוז. הוא היה עם 34 מעלות חום ובמצב מאוד קשה, בסכנת חיים".
ביום שלאחר מכן, לאחר שחלה התאוששות קלה במצבו - הן ציפו לקבל טלפון בו יבשרו להן שמצבו הוטב, אלא שאז קיבלו שיחה מבעל המרפאה שבה התבשרו את הבשורה הנוראה: "היה שקט על הקו ואז הוא אמר לי: 'אני מתנצל, אני לא יודע אי להגיד לך את זה. הגעתי למרפאה וראיתי אותו מת בתא. הגוף שלו קרס'".
"אנחנו נסערים והמומים. יומיים שהוא לא איתנו וכבר אנחנו מרגישים שהוא חסר לנו כל כך", מספרת רינת הכואבת בשיחה עם חדשות 2 Online. "עכשיו מבקשים מאיתנו לקחת את צמר הקטן שלנו שמת ולהעביר אותו למשרד החקלאות להמשך בירור - איך אפשר?".
"לא נגרם כל נזק פיזי לכלב בזמן שהותו אצלנו, דיווחנו מיד כשהבחנו שהוא חולה"
בעקבות המקרה הקשה והזעזוע הרב, רינת אף פנתה לעורכי הדין סיון נוה ויונתן שפיגל אשר עוסקים בהגנה על בעלי חיים. "לצערנו, המצב המחפיר ברבות מהכלביות העירוניות בישראל מוביל לא אחת לכך שכלבים שמוכנסים אליהן נדבקים במחלות, נפצעים ואף מתים במהלך ההסגר או מייד אחריו", נמסר על ידי עורכי הדין נוה ושפיגל. הם הוסיפו והדגישו כי "וטרינרים עירוניים רבים מתעקשים להכניס להסגר כלבים רבים גם כאשר אין לכך הצדקה עניינית, ומבלי לבדוק האם הכלב באמת נשך או שמדובר בתלונת שווא. הדבר צורם במיוחד לאור העובדה שמדינות מערביות רבות כבר ביטלו את חובת ההסגר של כלבים שנשכו, והמירו אותה בחלופות הומניות ובטוחות יותר, הן עבור הכלבים והן מההיבט של בריאות הציבור".
עוד ציינו הפרקליטים כי "בישראל משרד החקלאות אחראי על תחום זה, ולמרות שכבר לפני שנתיים הוא המליץ לשנות את פקודת הכלבת המיושנת ולאפשר הסגרי בית, התיקון הזה לחוק מתמהמה ומי שמשלם את המחיר הכבד הם כלבים כמו צמר ובני המשפחה שלהם. אמנם לצמר זה כבר לא יעזור, אבל חשוב שהציבור ידע שבמקרים רבים אפשר וצריך להמנע מהכנסת כלב להסגר, ובתי המשפט קבעו בשנים האחרונות פעם אחרי פעם שבמקרים רבים ניתן להורות על חלופות להסגר שיהיו פחות פוגעניות ומסוכנות עבור הכלב".
במועצה אזורית הגלבוע הביעו צער על המקרה והם דוחים בתוקף כל ניסיון להאשים את כלביית ניר-יפה בהתנהלות לא תקינה: "לבנו עם המשפחה. לאבד כלב משפחתי היינו אירוע טראומתי ואנו כואבים את כאבם. עם זאת, הכלבייה עשתה את כל הנדרש ממנה על מנת לעמוד בתנאי החוק ובהבטחתו שלומו של הכלב".
לגבי הנסיבות שקדמו למותו של הכלב, תיארו מנהלי הכלבייה את האירועים: "הגיע אלינו כלב לאחר צו של משרד הבריאות המחייב אותו להיות ב'תצפית כלבת', משמע - בידוד מוחלט למשך 10 ימים. הכלב נראה בריא אך היה ללא חיסון בתוקף לכלבת, וכלל לא קיבל חיסון משושה, למרות שזהו החיסון היעיל ביותר כנגד 6 מחלות נפוצות בקרב הכלבים".
עוד הוסיפו כי "ביום התשיעי להסגר הבחינו עובדי הכלבייה כי הכלב נראה תשוש ומרבה להקיא. כמתחייב הם פנו ישר לבעלי הכלב על מנת שייקחו אותו לטיפול רפואי דחוף. על אף שהפנייה נעשתה בשעות הצהרים בעלי הכלב הגיעו רק בשעות הערב, כאשר הכלבייה נפתחה במיוחד עבורם בשעה 19:00. לבסוף, הגיע הכלב לטיפול אצל ווטרינר רק לאחר השעה 22:00".
"אין לנו אפשרות לקבוע את סיבת מותו של הכלב אך גם אין לנו כל ספק כי בעת שהותו בכלבייה לא נגרם לו כל נזק פיזי. בוודאות אנו קובעים כי הכלב קיבל יחס נאות כמקובל, ושהה בבידוד תוך הקפדה על אספקת תנאים טובים כמו לשאר הכלבים בכלבייה. לכלביית ניר יפה הגיעו בשנה האחרונה למעלה מ-240 כלבים של בעלים למטרת הסגר 'תצפית כלבת' ע"פ הנחיות משרד הבריאות, ואף אחד מהם לא סיים את תקופת ההסגר חולה".
לפניות לכתב: morl@ch2news.tv